שתי בנות סמינר קטינות מעיר חרדית, הוטרדו לכדי קשר פסול בידי נהג אוטובוס ערבי העובד בחברת 'קווים', כך עולה ממידע שהגיע ל'כיכר השבת' ומתפרסם בזאת לראשונה.
המקרה המחריד אירע לפני כארבעה חודשים. שתי בנות סמינר, קטינות כבנות 15, נהגו לנסוע בקביעות באחד מקווי האוטובוסים של חברת 'קווים' בדרכן לסמינר. במהלך הנסיעות, נהג האוטובוס, ערבי כבן 50, תושב מזרח ירושלים, יצר קשר עם הבנות והשיג את מספרי הטלפון שלהן.
הנהג, החל לשלוח לבנות הודעות מטרידות, וכך החל ליצור איתן קשר פסול ואסור. מדובר בהתכתבויות בוטות וקשות, שמטעמים ברורים לא נוכל לפרסמן.
ל'כיכר השבת' נודע כי המקרה התגלה לאחר כשלושה חודשים, במהלכן נמשכו ההודעות המטרידות והתקיים הקשר המסוכן. מספר אברכים תושבי העיר המוכרת הבחינו באוטובוס החונה בסמוך לכביש בצורה מחשידה, כאשר תריסיו מוגפים. כאשר התקרבו לאוטובוס, ראו כי בתוך האוטובוס נמצאות שתי בנות חרדיות צעירות. לאחר שנקשו על דלת האוטובוס, יצאו ממנו הבנות.
אחד האברכים הכיר את אחת הבנות שראה, ודיווח על כך לאביה. האב החרים לבתו את הטלפון, וניגש לתחנת המשטרה בעיר להגיש תלונה, כאשר הוא מצויד במכשיר הטלפון כראיה למקרה החמור. אולם כאשר סיפר לשוטרים על המקרה והציג את הטלפון, ובו ההודעות המטרידות והמפלילות שהתקבלו מהנהג, נענה כי הוא לא יכול להגיש תלונה על סמך המידע הזה בלבד, וכי עליו להציג בפני החוקרים "דברים קונקרטיים יותר". על אף זאת, התעקש האב להשאיר את מכשיר הטלפון בתחנת המשטרה והפציר בשוטרים לעיין בחומר הראייתי הקיים במכשיר.
לאורך זמן זה, הפסיקו הבנות את הגעתן לסמינר, לאחר שחששו לפגוש את הנהג בדרכן אל הסמינר, וחוו אירוע טראומתי וקשה. ימים ספורים לאחר האירוע, פנתה משפחתה של אחת הנפגעות לעזרתו של ארגון להב"ה, העוסק במניעת התבוללות ובקשרים מעורבים בין יהודים ללא יהודים.
נציג ארגון להב"ה בעיר פנה אל המשטרה עם פרטי הסיפור, ושם נענה כי "לא נתקבלה תלונה רשמית במשטרה". לאחר מכן, פנה באמצעות עו"ד לחברת 'קווים' בדרישה לפטר את הנהג מתפקידו, תוך הצגת הראיות למעשיו החמורים, אולם בחברה סירבו לפטר את הנהג, באמתלה כי מדובר במקרה אשר לא נחקר במשטרה.
בשלב זה, פנה נציג להב"ה לבית הדין הרבני המקומי, והציג בפני הדיינים במקום את פרטי הסיפור. נציג להב"ה אף יצר קשר עם הנערות, שכזכור עזבו את הסמינר, ושכנע אחת מהן לאמת בעדות בפני בית הדין את פרטי המקרה.
בבית הדין פנו למשטרה, אולם זו ענתה שוב כי לא התקבלה תלונה רשמית בנושא, וקראה לאב הילדה להגיש תלונה; אך בשלב הזה סירב האב להגיע לתחנה, לאחר קבלת הפנים הקודרת לה זכה בביקורו הקודם בתחנת המשטרה, בה כאמור, לא אפשרו לאב להגיש את התלונה. במשטרה הודיעו לאב כי עליו להגיע לתחנה על מנת לאסוף את מכשיר הטלפון שהשאיר שם, ולא פתחו בחקירה.
בית הדין פנה אף הוא אל חברת 'קווים', וזו שוב ענתה כי כל עוד המקרה לא נחקר על ידי המשטרה, אין בכוונתה לפטר את הנהג. לאחר פנייה נוספת של בית הדין, ולאחר לחצים נוספים שהופעלו מצד להב"ה, זומן הנהג לשימוע בחברה, ופוטר מתפקידו. כאמור, עד כה הנהג לא נעצר ולא נחקר במשטרה אפילו פעם אחת.
מחברת 'קווים' נמסר ל'כיכר השבת': "החברה מגנה בתוקף כל מקרה שיש בו משום הטרדה מכל סוג שהוא והיא פועלת במקרים אלו במלוא החומרה. לגופו של עניין: כשהתקבלה פניה בנושא ממשטרת ישראל, זומן הנהג לשימוע שבסיומו הוחלט על סיום העסקתו בחברה.
"יובהר כי לפניית בית דין רבני או כל ארגון אחר לחברה, ככל שנשלחה, לא היה כל קשר בהחלטת החברה על סיום העסקת הנהג".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה ל'כיכר השבת': "בניגוד לנטען מדובר באירוע בו לתחנת המשטרה הגיע אב אשר טען כי החברה של בתו (קטינה) הוטרדה על ידי נהג אוטובוס. החוקר בתחנת המשטרה הסביר לאב כי על מנת שניתן יהיה לפתוח בחקירה ולמצות אותה צריך שהמתלוננות על התקיפה תגענה על מנת למסור עדות מפורטת, ופרטים על הארוע, מה שלא נמסר על ידי האב".
עוד מסרו במשטרה כי "ברצוננו לציין כי עד היום הן לא הגיעו למסור את אותה עדות. משטרת ישראל מתייחסת ברצינות וברגישות לכל תלונה המוגשת על פי הנוהל לרבות תלונות הנוגעות להטרדות".
בארגון להב"ה, כאמור, ליוו את הטיפול במקרה. לצד המאמצים להביא לפיטוריו של הנהג ולהביא לפתיחה בחקירה נגדו, ליוו בארגון את הבנות בטיפול לו נזקקו לאחר המקרה.
ראש תחום הטיפול בבנות בארגון, ענת גופשטיין, מתייחסת למקרה ואומרת ל'כיכר השבת' כי "לצערנו זהו לא המקרה הראשון של נהג אוטובוס ערבי שמטריד נערות חרדיות תמימות, שלא יודעות לזהות כי מדובר בהטרדה לכל דבר ועניין. זו תופעה חמורה שהגיע הזמן שבמשטרת ישראל ובמשרד התחבורה יעשו לה סוף, אחת ולתמיד. האוטובוס צריך להיות כלי תחבורה שנעים לצרוך את שרותיו, ולא כזה שיעניק לנוסע כלשהו או נוסעת כלשהי תחושה של פחד לפני כל נסיעה. מדובר בסיפור אחד מיני רבים, המגיעים בכל יום למוקד הפניות של להב"ה".
גופשטיין מסבירה כי "השיח על מוגנות בחברה החרדית לוקה בחסר ולמעשה כמעט ואינו קיים. זה פיקוח נפש. מדובר בנערות מתבגרות עם הרבה סקרנות וחוסר מודעות בנושא. זהו גיל מורכב, והבנות חשות בו בלבול גדול ומתקשות להבחין בין אהבה להטרדה. כדי שמקרים מסוג זה לא יישנו, צריך לשנות את התפיסה מהשורש. הבנות זקוקות להדרכה והכוונה מתאימה, כדי שידעו לשמור על עצמן".