הפרסומאי משה מנס, שכח לפני 11 שנה את בנו הבכור ברכב, הוא מתאר את הרגעים הקשים והבלתי האפשריים שהוא ורעייתו חוו באותם רגעים קשים.
מנס שעבר את החוויה הקשה רוצה לתת מסר להורים לילדים קטנים, כדי שלא יקרה להם חלילה את מה שקרה לו ולרעייתו.
עשרות ילדים נשכחים כל שנה ברכב. מנתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים עולה כי מאז 2008 דווח בתקשורת על 813 ילדים שנשכחו ברכב. 31 מהמקרים הסתיימו ל"ע במוות. על פי נתוני המשרד לביטחון פנים עולה כי ב-77 אחוזים מהמקרים הנפגעים הם תינוקות עד גיל 3.
הרשת מלאה בפרסומים שונים שקוראים לנו: לא לשכוח, אבל אולי אנחנו עושים טעות בפרסום. אף אחד לא שוכח בכוונה. אף אחד לא קם בבוקר ואומר לעצמו: היום אני ישכח את הבן שלי. ובכל אופן זה קורה, וזה יכול לקרוא לכל אחד מאיתנו.
אם נדע ונזכור שזה יכול לפגוע גם בי ובך. נוכל להתמודד עם המציאות נכון יותר ולמנוע את האסון הבא.
אז מה עושים?
מרגילים את עצמנו להביט לאחור בסיום כל נסיעה. גם אם אנחנו יודעים בוודאות שאין אף אחד מאחור!
עושים כלל ברזל ובכל נסיעה רגע לפני שאנחנו מוציאים את המפתחות מהסוויץ מעיפים מבט לאחור. זה חייב להיות הרגל. בקיץ בחורף בשמש ובגשם. יום אחד זה מה יציל את הילד ששכחנו שנמצא מאחור.
והנה עוד כמה טיפים שאספתי שיעזרו לנו לחזק את ההרגל, (בנוסף לכל האפליקציות והפתרונות הטכנולוגים הקיימים) שלא נשכח להביט אחור, גם אם אין אף אחד!
• הלחינו שיר או מנטרה, לשיר כל סוף נסיעה שאומר: הגענו לשלום מביטים אחורה וכולם בסדר.
• הניחו את התיק במושב האחורי, כך ביציאה מהמכונית תמיד תפנו למושב האחורי כדי להוציא את התיק.
• חברו רצועת גומי או חבל, מצד אחד לידית ההילוכים או בלם היד ומחוברת בצד השני למושב האחורי. הוא יזכיר לכם בכל פעם שתכניסו ל"מצב חניה" להסתכל אחורה.
• הניחו בובה גדולה או דובי במושב הבטיחות, ובתחילת כל נסיעה העבירו אותה למושב הקדמי, כאשר תצאו מהרכב ותראו אותו שם, תזכרו להביט אחור.
• תלו שלט בכניסה לבית / לבניין או החנות שאומר: זכרתם להביט לאחור בסיום הנסיעה?
וזכרו תמיד, שלא נדע אבל זה יכול לקרוא גם לכם. קיץ בטוח ורק בשורות טובות.