עורכי הדין נדב גדליהו ושמואל הורביץ הגישו ביום שישי האחרון, כפי שנחשף ב'כיכר', עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, המשורה והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, נגד איסור הכניסה למירון בל"ג בעומר. הערב (ראשון), בית המשפט העליון דחה את שלושת העתירות שהוגשו.
שופטי העליון; פוגלמן, מינץ וברק-ארז, דנו היום בשלושת העתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, בנוגע לאיסור המדינה להיכנס בל"ג בעומר למירון, והחליטו לדחות את העתירות על הסף.
עוד כתבו השופטים בפסק הדין: "לאחר שקראנו את תגובת המדינה נחה דעתנו, כי המדינה נתנה מכלול שיקולים הנוגעים לעניין - ובכללם שמירה על בריאות הציבור והקפדה על שוויון הזדמנויות וייצוגיות בחלוקתם של משאבי ציבור. למעשה, הטענות שמעלים העותרים אינן מכוונות אך כנגד הפרטים, אלא כנגד הרציונל הבסיסי שביסוד המתווה - הגבלה משמעותית של המשתתפים בהילולה - דבר שנעשה כצורך שעה".
"מובן כי פתרון אידאלי לא קיים", מוסיפים השופטים ואומרים, "ושיקול הדעת בתחום זה הוא רחב, ואין לבית המשפט להתערב בכך. מלבד זאת העתירה הוגשה לאחר שהתקבלו כל ההחלטות ולמעשה אין אפשרות להורות למדינה להיערך באופן שונה". ובכך דחו השופטים את העתירה.
כזכור, מוקדם יותר דווח ב'כיכר השבת', את התשובה שהעניקה המדינה לבג"ץ, בה נאמר: "מלימוד נתוני המגיפה עד כה בעולם עולה, כי אירועים המוניים היוו מקור מרכזי לפיזור נרחב של הנגיף. כללי הריחוק החברתי הוכיחו עצמם ברמה הלאומית בדמות ירידה בשיעור קצב העלייה במספר החולים בתקופה האחרונה, שאף אפשרו את הקלת המגבלות באופן הדרגתי. יחד עם זאת,קיים חשש ממשי, שללא נקיטת צעדים משמעותיים למניעת התפשטות הנגיף במקרים המתאימים, מאמצי בלימת התפשטות הנגיף ירדו לטמיון. לפיכך, מדיניות ממשלת ישראל היא לשמר את עיקרון הריחוק החברתי ומניעת ההתקהלויות".
"בימים כתיקונם", המשיכה התשובה לנושא עצמו, "שיאו של ל"ג בעומר הוא אירוע ההילולה ההמוני המתקיים בקבר רשב"י בהר מירון, בו עורכות חסידויות וקהילות שונות הדלקות על ההר, וכן נערכים במהלך ההילולה מנהגים שונים. אל האתר עולים כחצי מיליון מבקרים, ועל פי הערכת המשטרה, זהו אחד מהאירועים ההמוניים השנתיים הגדולים במדינת ישראל. נוכח הגידול המשמעותי במספר המשתתפים בהילולת הרשב"י, והחשיבות שציבור המאמינים מייחס לזכות ההדלקה על ההר, הפכה זכות ההדלקה במהלך השנים למשאב מוגבל".
ובשנה זו: "לנוכח החשש מההשלכות שעשויות להיות מבחינת התחלואה בישראל, ועל מנת למנוע התקהלויות, נערכו דיונים בין משרדי הממשלה אשר מטרתם הגעה להסדרים אשר יאפשרו שמירה על מסורת ההדלקה בהר מירון תוך צמצום התקהלויות ושמירה על בריאות הציבור. במסגרת דיונים אלו הוחלט על קיום שלוש הדלקות מסורתיות מרוכזות, תוך הגבלת מספר המשתתפים בכל הדלקה ל-40 משתתפים (כאשר כפי שיפורט להלן, בהמשך החליטה הממשלה להגדיל את מכסת המשתתפים בכל הדלקה עד 50 משתתפים)".
באשר לקביעת זהות המשתתפים, מפרטות הרשויות בתשובתן לבג"ץ, "נקבע בתבחינים - בין היתר נוכח סד הזמנים הקצר - כי תיערך פניה לקהילות ולחסידויות אשר השתתפו במסורת ההדלקה בשנה החולפת, אשר כל אחת מהן תקבל את הזכות להביא נציגים מטעמה. משטרת ישראל אף נערכה לשמירה על הסדר הציבורי ושמירה על המגבלות אשר נקבעו בתקנות, והקצתה לשם כך כ-2000 שוטרים".
"לעמדת המשיבים, יש לראות את ההגבלות שהוטלו על האפשרות לקיים את הילולת הרשב"י כפי שמתקיימת בימי שגרה, כמאמץ אשר נועד לשמור על בריאות הציבור ולמנוע את התפשטות נגיף הקורונה תוך איזון עם מימוש חופש הפולחן והדת ומסורת ההדלקה הנהוגה במתחם קבר הרשב"י, בדומה להגבלות אחרות שהוטלו במהלך התקופה האחרונה על מימוש חופש הדת ועל זכויות נוספות".
נציגי המדינה ממשיכים וכותבים: "אין חולק על חשיבותו של חופש הדת והפולחן, כזכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית. אולם, כפי שגם נקבע בפסיקת בית המשפט הנכבד, הזכות לחופש דת ופולחן אינה זכות מוחלטת, אלא ניתנת להגבלה במקרים בהם היא מתנגשת עם עקרונות, אינטרסים וזכויות אחרים, ובתוכם, כמובן, הזכות לחיים. במהלך החודשים האחרונים, בשל החשש מהתפשטות הנגיף, הוטלו מגבלות חמורות על חופש של התנועה על הציבור לאור חשש להתקהלויות, במסגרתן אף נאסר על משפחות שכולות לבקר ביום הזיכרון בבתי העלמין".
"בצד האמור, יש לזכור כי לא נפגעת זכות הפרט להתפלל שלא בציבור, ושגם בהיבט ההלכתי מוכרת המגבלה של 'פיקוח נפש' הגוברת על המצווה של תפילה בציבור, שעליה עמדו גורמים הלכתיים ידועי שם, הן בעלי תפקיד ממלכתי (כמו הראשון לציון), הן מי שאינם נושאי משרה (כמו הרב קנייבסקי ואחרים). מכל מקום, הפגיעה בחופש הדת והפולחן עומדת במבחני המשנה של המידתיות, זאת בפרט כאשר המדינה לא אסרה כליל את קיום ההדלקות במתחם קבר הרשב"י והיא מאפשרת עריכה מצומצמת של הדלקות אלו, תוך איזון בין שמירה על מסורת ההדלקה במקום ובין שמירה על בריאות הציבור".
תגובת עו"ד נדב גדליהו: "אכן בית המשפט העליון פסק שההסדר של משרד הבריאות אכן תקף לעניין קיום מנהג החלאקה במירון, אבל אנחנו סבורים שמדובר בהחלטה שגויה שלא מאבחנת בין מה שקורה בשווקים ובקניונים לעומת קיום מנהג צנוע שהוא מנהג חלאקה בהר מירון , מצווה גדולה שכל יהודי ויהודי היה רוצה לקיים אותה כבר כעת. חבל לנו שבית המשפט העליון הלך שבי אחר הפופוליזם ואחרי ההליך ציבורי ולא שם ליבו ולא שעה לציבור החרדי הרוצה לקיים את מצוות החלקה שהיא מצווה צנועה קטנה".