בשבוע האחרון בקעו קולות צהלה מבית מדרש 'בריתי יצחק' בראשות הרב יצחק בראנד, לרגל 100 שנים להצהרת 'סן רמו'.
הגר"י בראנד הינו דמות יוצאת דופן, בצעירותו למד בישיבת לוצרן אצל הגרי"ד קופלמן, שהשקפתו הייתה דומה לסאטמר. וכשעלה לארץ ללמוד בישיבת פוניבז', נכנס לשיחותיו של המשגיח, הגר"י לוינשטיין, והושפע ממנו על גילוי יחוד ה' במלחמת ששת הימים, ועזב את דרך סאטמר. לאחר נישואיו היה מקורב לתלמידי החזון איש ולמד ב'כולל חזון איש'.
בעלון 'בריתי יצחק' היוצא מבית מדרשו, הוקדש לרגל מאה שנים להצהרת סן רמו, חוברת מיוחדת, בה ציטטו מספר רב של גדולי ישראל שסברו שאין צורך כלל בהצהרת 'סן רמו' לביטול שלושת השבועות, כיון שהללו הסתיימו לאחר 1000 שנים מחורבן בית המקדש.
בין המקורות לכך, הוא גדול המקובלים תלמידו של האר"י הקדוש - רבי חיים ויטאל[1] שכתב שזמן השבועה היא 1000 שנים, שציטטו המקובל רבי עובדיה הדאיה[2] שכתב "חס וחלילה להגיד על אלה שהשתדלו עם מלכי העולם להקמת מדינה כאילו ח"ו עושים נגד שלושת השבועות כי הם חלפו ואינם אלא 1000 שנים שאחרי החורבן".
כמו כן העיד בן החפץ חיים, רבי לייב, בשמו, שהוא לא הזכיר אף פעם את ענין ג' שבועות, וכן ציטט רבי שמואל גנוט את שר התורה הגר"ח קנייבסקי[3] שג' שבועות הם דברי אגדה בלבד.
בחוברת הובאו נימוקים רבים שג' השבועות הינם דברי אגדה בלבד, וכבר הרמב"ן פסק את מצות ישוב ארץ ישראל ועל החובה לכבוש אותה מהגויים, כמו כן הם מציינים שהרמב"ם, הטור והשולחן ערוך לא הזכירו כלל את ג' השבועות, וידוע שהאדמו"ר בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב עודד בכל כוחו לעלות לארץ ישראל ולעבוד בחקלאות, וכן רשכבה"ג החזון איש עודד עליה והתעסקות בחקלאות בארץ ישראל, ולאחר שהאדמו"ר מסאטמר שאלו "הרי כתוב שאם השתלטו רשעים על ארץ ישראל, הרי שעלינו להימלט למדבריות, וכיצד אתה הולך מצדד בלגור בארץ ישראל עם הרשעים?", ענה לו החזון איש: "המדבריות אלו בתי הכנסיות והמדרשות".
וכן הסטייפלער כתב: "אבל עכשיו שאין שלטון אחר לכאורה ליכא הג' שבועות, וכן האדמו"ר רבי מנשה קליין בעל ה'משנה הלכות' כתב שג' שבועות נאמרו רק בחו"ל, "אבל בארץ ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו והוא ארצינו – אין בזה שום ענין של התגרות באומות"[4], עוד מובא בחוברת שבשנת תרל"ז (1837) שבכנסיה הגדולה של מועצת גדולי התורה בראשות הגרח"ע גרוזינסקי פסקו בעד הקמת מדינה יהודית.
בחוברת אף הובא פזמון לרגל מאה שנים להצהרה:
שירת קודש - על קדושת ביטול הג' שבועות
כמה טעמים נאמרו בתורתינו –
שג' השבועות חלפו מאחרינו –
טעם א'
הכהן הגדול משרת האל
בן אלישע רבי ישמעאל
אמר במדרשו - עפ"י דניאל
ורח"ו מפרשו - על יָמֵינוּ הָאֵל
את האהבה אם תעירו ואם תעוררו
מעת שאת בית המקדש ערו ערו
כך תשוממו יום אחד - "כל היום" דוה
ובפנות היום - "תחפץ האהבה"
ואלף שנה - יומו של בורא עולם
מד'תתכ"ח עד סוף אלף הה' הושלם[א]
ובסוף האלף החמישי ותחילת השישי
חפצה האהבה ורבים עלו למקדשי.
טעם ב'
וכמה דברי ה"אבני נזר" מובנים
שג' שבועות אינם איסורים
שהרי הרמב"ם והרי"ף - וראשי המורים
וכן החפץ חיים[ב] ורבים מהאחרונים
את ג' שבועות אינם מזכירים
וכן כתב בבירור רבי משה בן נחמן
שהציווי בתורה - מיועד לכל דור וזמן -
"והורשתם את הארץ וישבתם בה"
"מלחמת יהושע לכבוש דברי הכל חובה"[ג]
וכן סובר הרמב"ם, דבהלכות מלכים אמר על כל זמן
"אסור לצאת מאר"י לחו"ל.. לעולם באר"י ידור האדם" -
ומה שלא מנאה בספר המצוות
כי כלולה בהריגת ז' האומות
כך האבני נזר והחזו"א - דיעותיהם מסכימות
ואל תקשה משלשת השבועות
שאין הם כשאר ההלכות
כי אם שבועה וגזירה לשורש הנשמות
ואם האדם השתדל והגיעו ההצלחות
סימן שבשמים התבטלו הגזירות[ד]
ומי אינו רואה באופן ברור
שבימינו מהשבועות ניתן דרור
וכמה צדקו דברי ה"אבני נזר" ביומו
בדורנו על אחת כמה וכמה, כמו וכמו
(עיין בשיר הקודם – תיאור התגברות הגאולה).
ואכן באלול תרצ"ז - בכנסיית גדולי ליטא רומניה ופולין
נמנו ורבו לתמוך בהקמת מדינה יהודית במטרופולין[ה]
ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי קרא לכולם לציית כדין[ו]
גם כשדיבר כך ר' אליהו גוטמאכר – תבע המהרי"ל דיסקין
"דבריו דברי חז"ל הן, וכל אחד חייב להסכים ולהאמין"[ז].
טעם ג'
בתר"פ, ב"ועידת סן רמו" אישרו הצהרת בלפור[ח]
ורגשות השמחה באוהבי ה' רבו מספור -
בעל ה"אור שמח" כתב באריכות
הרי עכשיו הרשות ניתנה מהממלכות
והוסר פחד שלשת השבועות[ט]
בתש"ח, בעוד שנאת הגויים מחריפה היחסים[י]
ובעוד עם ישראל כעלה נידף נָסִים -
התאספו האומות באסיפת האו"ם
והכריזו שעל מדינת ישראל לקום.
ובתנש"א, חירות ניתנה לנו בכל היקום.
ומאז יגענו באיתערותא דלתתא
כפתח האולם נפתח ממרומי דרתא -
אנו הקמנו שלטון יהודי בארצינו
והקב"ה עומד בנסים גלויים לימיננו
עם חלש ורדוף – עם שרידי חרב
רק התחיל להתבסס בארצו כצעיר וצורב -
וכבר הצלחתו דוהרת אל מרומי הסולם
ויותר ממדינות וותיקות - עושה מקנה וקנין
דומה דודי לצבי או לעופר האילים
במלחמת השחרור וששת הימים
מול שבע צבאות חזקים ומאיימים
צבא יחיד וצעיר – הביסם בכמה ימים
וכבש עשרות ערים ועיר האלהים.
בשנת תנש"א, מוסרות הברזל ברוסיה נותקו
ובארץ ישראל - השמירות משמים התהדקו -
וגם כשגוג ומגוג זורקים את טילימו
קשתותם וחרבם יחזרו על ראשימו
יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו
טיליהם מחשיב – כקפצונים ודינמו
ופורש על כל ישראל - את סוכת שלומו
-
והנה לנו מהתורה הוכחה - שג' שבועות תוקפם נפוג
יחזקאל הנביא (ל"ח) התנבא – על מלחמת גוג ומגוג
אשר תתחיל קודם ביאת משיח בן דוד לנהוג
וכמאמרם בויקרא רבה, שיבא המשיח כשיתעורר גוג
גוג יבא לכבוש את אר"י – מישראל שיושב בה בוטח
עושה קנין ומתעשר על טבור הארץ - ללא חומה ובריח.
וכך אומר לגוג – זה אשר את ישועת בניו הצמיח
הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע.
כלומר, תדע שמרדת באלוה שבחר להושיבם בטוח
וכפירש"י: "תדע ותכיר מי הוא מעוזם ומבטחם"
ולעיל פירש"י "המקבצם לא יעזבם בידך", היה לך להבין במוח
ועונש מרידתך "וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב" - ה' מבטיח
ואם איסור ג' שבועות קיים עד ביאת המשיח
ועם ישראל - על האיסור לא השגיח
למה את גדולתם בארץ - הנביא מפאר ומשבח
ואת מי שמורד בזכותם לכבוש – מעניש ומוכיח?[יא]
ועוד מוכח שג' שבועות מותרין - בהוכחה מחוורת כשמלה
א"ר יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא - בדף יז ממסכת מגילה
זקנים ונביאים סידרו הברכות – לפי סדר שלבי הגאולה
"ראה בעניינו" - בעשותינו מלחמות, שזה אתחלתא דגאולה
"ברך עלינו" את הָרִי ישראל הפוריים, שהוא הקץ המגולה
תקע בשופר גדול לחירותינו, ושא נס לקבצינו יחד מהגולה
למלשינים ולזדים ולאויבי ישראל - תתן מכה ומפלה
על הצדיקים והחסידים יהמו רחמיך, ותעלה אותם לגדולה
ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותבנה אותה בנין סלה
"את צמח דוד עבדך תצמיח" – ואז תבא שלימות הגאולה
ואם תוקף השבועות עד "צמח דוד" - למה לא סידרוהו בתחילה?
טעם ד'
ועוד כתבו ה"קריינא דאיגרתא" וה"משנה הלכות"
שבחו"ל ברשות הגויים – נאמרו השבועות -
אמנם באר"י שישראל ברשות עצמם
אין כאן מעשה "מרידה" - שאינם אדונם[יב].
• • •
בפרק הבא: נביא את הטענות של הרב אביעד נייגר מהמכון התורני 'ילקוט השבעתי אתכם' שמביא את היסוד ההלכתי שמפריך הטענות שטענו עד כה, ושהאגרת של האור שמח הינה מזויפת או בכלל אינה דבר שניתן לסמוך עליו להתיר השבועות!
[1] בהקדמתו לעץ חיים עמוד ח טור ב
[2] שות ישכיל עבדי ח"ה
[3] ספר ויאמר שמואל סימן נט
[4] שו"ת משנה הלכות, חלק ט"ו סימן צ"ו ד"ה והנה מאז
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com