הכתבה על חבר 'מועצת הפלג', הגאון רבי דב אהרון זלזניק, שהתקיף את "הכרת הטוב" של המגזר החרדי לחיילי צה"ל שסייעו במהלך נגיף הקורונה לתושבי הערים החרדיות, הזכירה לי את סבו הבלתי נשכח, הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק, ראש ישיבת 'עץ חיים' (נפטר בשנת תשל״ה- 1975).
כידוע, מחלוקת נוראה הרעידה את הישוב הישן לפני כמאה שנים, מספר ת"ח חפצו למנות את הראי"ה קוק חתנו של האדר"ת לרב הראשי, ודבר זה היה לצנינים בעיני רבים בין השאר כפי שנימק ידידי ישראל גרובייס הזעם צף בעקבות הספדו המפורסם של הראי"ה קוק על היהודי המתבולל תאודור הרצל ועל סברתו התמוהה שהוא מעין 'משיח חילוני', דברים שהצליחו להרתיח את רוב[1] היישוב הישן!
אמרנו 'רוב', כיון שאחד מאלו שדחפו למנותו היה לא אחר מאשר הגאון שלמה זלמן זלזניק אשר היה מהשותפים הבולטים להבאת הראי"ה קוק לכהן כרבה של ירושלים בשנת תרע"ט, יחד עם הגרצ"פ פראנק, והגאון רבי יחיאל מיכל טוקוצינסקי נכדו של הגר"ש מסלאנט אשר חלקו על אנשי 'כולל הונגריה' שסברו שהגרי"ח זוננפלד הוא ראוי להיות רבה של העיר, ולחמו בכל תוקף נגד הראי"ה קוק לירושלים, ותחת זאת סברו שמקומו הראוי הוא לכהן כרבה של העיר יפו.
הגרש"ז זלזניק חתום על כל מכתבי השכנוע שנשלחו לראי"ה קוק לכהן כרבה של ירושלים, ולבסוף אף חתום בכתב ההכתרה של הראי"ה קוק יחד עם עוד ראשי הישיבות ודיינים בירושלים.
סיפור מפליא סיפר הגרש"ז אוירבך שסיפר לו הרב זלזניק ברוב התרגשות, שהשאיר בו חותם עמוק. פעם אחת הרב שלמה זלמן זלזניק נצרך ללכת לרב קוק, וכשנכנס הוא שמע את הרב קוק לומד, ובתור אחד שגדל בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים, הוא מעולם לא שמע לימוד שכזה, זה לא היה לימוד גרידא, אלא תפילה, ולא תפילה רגילה אלא עבודה שבלב ממש. וכשנפרד ממנו אמר לעצמו "ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן נתגלה לפני כאחד קדמון שלא מה לא הדין. וכל אלו שמרשים את עצמם לבקר את מעשיו או דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל, ולא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו. 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'!".
כידוע לראי"ה קוק היו מתנגדים חריפים ביותר מקרב אנשי העדה החרדית שלא היססו לפגוע בו, ולכתוב נגדו פשקווילים עם טענות שונות ומשונות, כנגדם יצא חוצץ הרב שלמה זלמן זלזניק וחתם על כרוזים כנגד ביזוי הרב קוק שהגיעו מהרב עמרם בלוי וחבריו, הדברים הגיעו למצב שהבית דין בירושלים בראשות הגרצ"פ פראנק הוציא כתב נידוי לר' עמרם בלוי.
מספר בנו של הרב שלמה זלמן זלזניק, הרב שמעון זלזניק שאביו היה נוהג לומר: "ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה, זה יש רק אצל הרב קוק, והוא הוא הגאון האמיתי".
לימים כשנהפך לאחד מראשי ישיבת עץ חיים יחד עם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ורבי אריה לוין, אחרי הקמת המדינה, נשלח מכתב מכמה תלמידים וביניהם הגאון רבי שמואל אוירבך (אשר היה אברך צעיר ביותר) בה ביקשו בתוקף קבוצת האברכים מראשי הישיבה, להפסיק את מנהג הישיבה ביום העצמאות שנעשה גם בימיו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר לשים דגל המדינה בחזית הישיבה. למעשה ראש הישיבה הרב טוקצינסקי לא קיבל את דעתם, המנהג נמשך כל תקופת כהונתו של הרב טוקצינסקי.
[1] תימה על ישראל גרוביס שכתב 'כל', והרי הגאון המובהק רבי שלמה זלמן זלזניק לחם בעד הגעת הראי"ה קוק לכהן כרבה של ירושלים.
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com