לפני שנה בדיוק, התיישבתי עם סבתא מול מצלמת 'כיכר השבת', לאחר שלראשונה הסכימה להתראיין ולדבר בהרחבה על מאורעות השואה האיומה, אותה חוותה כילדה בת שמונה בעירה, בודפשט.
חודשים ספורים לאחר מכן, השיבה את נשמתה לבוראה. כעת, לקראת יום השואה, נביא שוב את השיחה האישית בו סיפרה על כל התלאות אשר מצאוה.
בשיחה תיארה בחלחלה את סוף ימי המלחמה המחרידים, כאשר הגרמנים עזבו: "רחובות בודפשט היו מלאים באנשים מתים לצד סוסים מתים, שמובאים אחד אחרי השני לקבורה על ידי הקהילה היהודית".
"אחרי המלחמה" מספרת סבתי כי היא אמרה בתמימות של ילדה לאמה: " אין סיכוי שמישהו יאמין לנו אי פעם שחווינו את הזוועות הנוראיות שחווינו".
לאחר עליית סבתי ושלושת אחיותיה לארץ, הם עלו לקיבוץ. בין היתר, בראיון היא מספרת על שנות העליה לארץ, והשנים הראשונות של ההתאקלמות 'בגיל העשרה'. בנוסף היא מתארת את הקושי והבושה בשנים אלו להיות ניצול שואה בישראל.