טלי פרבר, שימשה במשך כ-16 שנה מזכירתו של זקן הראשונים לציון, הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל,לאחר הסתלקותו ישבה פרבר לכתוב מעט מהסיפורים האנושיים של הראשון לציון זצ"ל, אלו שהיא ראתה מכלי ראשון בלשכת הרב.
הלידה והדאגה
"כשילדתי את ביתי הראשונה. הייתי בת 22 בסה"כ. הרב התקשר לאחל מזל טוב. התעניין איך אני מרגישה ואמר אל תדאגי אם התינוקת תרד במשקל זה דרך התינוקות כשמשתחררים מבית חולים. ככה הוא היה. ידע להרגיע בפרטים הקטנים".
ההלוואה והסירוב לפרוע את החוב
"היה אדם אחד 'קשה יום' שהרב הכיר. כל פעם שהיה מגיע ללשכה הרב היה עוזר לו כספית. פעם אחת הרב נתן לו הלוואה גדולה. ואצלי במגירה היו השיקים הדחויים עבור ההחזר. מידי חודש כשרציתי להפקיד הרב ביקש ממני תחכי עם זה. מסכן. תרחמי עליו.. ועד היום! השיקים במגירה בלשכה".
המשכורות לאברכים
"היו תקופות שהמצב הכספי בישיבה היה קשה. בנין הישיבה היה בבניה ותרומות התעכבו להיכנס. כל חודש ביקשתי מהרב שיחשוב איך להיערך לקראת הראשון לחודש שנוכל לשלם את המלגות לאברכים בזמן. כי בנפשו היה הענין של 'ביומו תתן שכרו'..
"היינו יושבים עם הדפים והחשבונות והייתי אומרת לו 'אין!!! אין החודש מאיפה לשלם!' והוא בקול מרגיע ושלו היה אומר 'מה את דואגת עד הראשון יהיה בסדר...' וכל פעם מחדש הייתי נפעמת! פשוט ניסים גלויים היה נכנס בדיוק הכסף שהיה חסר. ובדיוק כמו שהוא אמר אין מה לדאוג!".
ענה לטלפונים
"אני זוכרת שלקח לי זמן להתרגל בתור מזכירה להרים בבת אחת לשלושת הקווים. והוא מתוך לשכתו היה יוצא כשהטלפון היה מצלצל. והיה מרים את הטלפון כשהיו שואלים אותו 'מי מדבר'. היה עונה בפשטות 'אלי..' הוא לא יכל לתת לאנשים לצלצל בלי מענה מיידי".
הצעדה הרגלית
"הרב היה גבוה עם הדרת פנים. בכל מקום שבו ביקר או הלך. אנשים קמו לקראתו והוא בירך את כולם בסבר פנים יפות..
"אני זוכרת שהייתי צועדת ברגל לבית וגן לבית אריאל. והוא היה צריך לעשות ספורט לבריאות והייתי רואה אותו מרחוק כמו הילה של קדושה מסביבו. ואנשים היו מסתכלים נפעמים. במאור פנים הוא היה מברך כל אחד".
הדאגה לבית
"בערב פסח כשתמיד המשרד עבד עד הרגע האחרון במיוחד עם הצדקות וחלוקה לנזקקים. הוא היה אומר לי.'תלכי הביתה מוקדם שתספיקי לנקות לפסח.' הוא דאג לי כמו לבת".
הברכה לבן זכר
"זכיתי לראות במו עיני. שברכותיו התקיימו. גם באופן אישי כשהוא בירך אותי בבן זכר ותוך 9 חודשים נולד לי בן שיאריך ימים. כמובן הרב היה הסנדק".