הקורונה מפילה חללים רבים, ואיתם מצב הרוח של תושבי הארץ המסוגרים יורד לשפל. מאז פרוץ המגיפה צצים 'קמעות' כפטריות לאחר הגשם, ובדורנו המרובה בפלאי הטכנולוגיה הם נשלחים כלחמניות טריות בקבוצות הוואטסאפ, כך שכל המבודדים והמסוגרים יכולים ליהנות מהם.
בדורות העבר היו רבים מגדולי ישראל שכתבו קמיעות לצורך הצלה ממגיפה, זכורה חשיפתנו על הקמע של בעל ה'ישמח משה' רבי משה טיילבוים.
לצערנו בימינו ישנם 'קטני אמונה' המבטלים קמעות אלו, הללו טוענים שקמעות הינם עניין לספרדים ולחסידים, אולם הליטאים אין להם אלא ד' אמות של הלכה ופלפול בלבד.
'כיכר השבת' חושף כעת קמע נדיר ביותר שנכתב בידי רשכבה"ג הגאון רבי עקיבא איגר זיע"א, לרגל המגיפה שפקדה את העיר פוזנא בשנת תקצ"ב.
הקמע הקדוש שרד יותר מארבעים שנים ובשנת תרל"ג (1873) במגיפה שפקדה את העיר 'לעסלוי', הגאון רבי אליהו גוטמכאר מגריידיץ, שלח לגאון רבי צבי קלישר שלוש קמעות כאלו, וכתב לו שהם נעשו עוד "בחיי הגאון הקדוש רבי עקיבא איגר זצ"ל". הגר"א אליהו גוטמאכר שלמד ביחד עם הגר"צ קלישר על ספסל הלימודים בישיבתו של הגר"ע איגר העיד שהקמע הודפס בידי יהודים, והוקפד שבעת הדפוס שום גוי ערל לא יגע במכונות הדפוס.
הגר"א גוטמאכר ביקש מהגר"צ קלישר שיעניק קמע לכל מי שיתרום צדקה ליהודי ארץ ישראל שתחולק שליש לקופת רבי מאיר בעל הנס לעניי ארץ ישראל, ושני שליש לחברת ישוב ארץ ישראל (כוונתו לתנועות לישוב הארץ בראשות גדולי ישראל שהפריחו את השממה בארץ ישראל).
יש לציין שאצל הליטאים מקובל שרבי עקיבא איגר כתב בקמעות דברי תורה כמו שהתפרסם שפתחו קמע שהוא כתב, ומצאו שכתוב תוספות במסכת סוכה, מה שגרם להם לא להאמין בקמעות, אלא לתלות את ביטול המגיפה אך ורק בלימוד התורה הקדושה, ולכן לא מצינו בראשי ישיבות הליטאים שמחלקים קמעות, בהיכל ישיבת פוניבז' וחברון, אלא קוראים להתחזק בלימוד התורה הקדושה ולשוב בתשובה דבר נכון כשלעצמו.
לאור הגילוי על הקמע של רבי עקיבא איגר, המקובל רבי חיים פוקס, ראש מכון 'סגולת אמת', בשיחה עם 'כיכר השבת', טוען בתוקף שמדובר בצירופי אותיות שכתב רבי עקיבא איגר לפי כתבי יד נדירים של רבי חיים ויטאל שהיו ברשותו, וזאת מתוך כתב ידו של רבי עקיבא איגר עצמו.
המקובל מצר על כך שכיום עניין הקמעות הוזנח אצל הציבור הליטאי וטוען שלא רק הגר"ע איגר כתב, אלא גם הגר"ח מוולוז'ין, ובנוסף גם החזון איש כתב קמע לבחורים להינצל מגיוס לצבא והוא מצטט שהגר"ע איגר העיד על קמעות שעזרו להרבה יהודים ואסר לזלזל בהם. ועוד, שברשותו ספרים וכתבי יד מדיינים ורבנים אשכנזים מליטא ובריסק שעמוסים לעייפה בקמעים וסגולות השבעות שדים ומלאכים, אך זוהי הייתה דרכם של המקובלים, להסתיר ולא לגלות ולכן מכאן חוסר האמונה בנושאים הללו, אך להם יש לציין ש"לא ראיתי אינה ראיה...".
הרב מוסיף ומספר שהגר"ע היה עונה לשאלות בענייני סגולות וקמעים באיגרותיו ובאחת מהם מציין על סגולה למגפה בלחם שהגר"ע איגר הורה לפתוח באמצע, ולשים בתוכו לבנה ששרפו אותה בתנור הרבה זמן, ואת הלחם השרוף להביא אל כלב לאכול, ולא לאכול את הלחם עצמו ובזה יסודות גדולים להינצל מהמגיפה.
אחרי פטירתו של רבי נפתלי כ"ץ בעש"ט היה זה רבי עקיבא איגר שפתח את הקמע הקדוש שכתב רבי נפתלי לשמור את העיר. בדקו, הגיהו, וחזר וקיפלו והשיבו למקומו. עד כאן היה כוחו בבדיקת והגהת קמעין.
לסיום, הרב חיים פוקס מעניק לגולשי 'כיכר השבת' "מטבע הגנה" שהטביע במו ידיו עם שמות קדושים כפי שכתב רבי עקיבא איגר, שבנוסף לתפילות והחזרה בתשובה והוראות משרד הבריאות, הינו מגן מפני המגיפה הקשה השוררת בארה"ק.
