סיפר מפעים סיפר האדמו"ר מסוכטצ'וב רבי מנחם שלמה בורנטשיין: "בזמן המנדט הבריטי, ביקשני ר' אריה שאצטרף אליו בנסיעתו לבית חולים למצורעים אשר היה ממוקם בבית לחם, ואסייע בידו בנשיאת סלי מזון. הופתעתי. עלינו על אוטובוס ערבי, ירדנו בבית לחם וכתתנו רגלינו כיברת דרך ארוכה עד לבית החולים למצורעים. משהגענו לשם, נכנס ר' אריה לכל אחד מהחדרים, בירך את החולים בברכת רפואה שלמה וחילק להם דברי מאכל. משיצאנו לפרוזדור שאלתיו: ומה לך כי תסע מחוץ לעיר ותכתת רגליך כדי לבקר חולים- מצורעים ערבים? השיבני: ישנו יהודי אחד ובודד המאושפז עם כל החולים הערבים ובזכותו הולך אנכי ופוקד את החולים כולם...
"פעם אחת באמצע לוויה של ידיד אישי[1] של ר' אריה, הוא עזב את הטקס, ונכנס לקנות פרחים. חברו של ר' אריה ניגש אליו ושאלו, היאך עזבת את ההלוויה של חברך הטוב?! ענה לו ר' אריה: "מזה שנים מטפל אני במצורע אחד והוא מת אתמול, הרופאים החליטו לשרוף את כל בגדיו כולל זוג התפילין! הרופא נאות לתחנוני, והסכים שאביא עציץ והתפילין יונחו בתוכו ויקברו באדמה, ואני חייב לעשות זאת כעת כדי לעמוד בדיבורי". מאז אותו ידיד קיבל על עצמו לדון כל אדם לכף זכות!
• • •
לא רק על מבודדים וחולי צרעת השפיע רבי אריה את טוב ליבו, גם על אסירי המחתרות: ההגנה, אצ"ל ולח"י שנמקו בכלא הבריטי עודד וביקר רבי אריה, ובכך העלה את חמתם של קיצוני הנטורי קרתא ובביטאון 'החומה' בכתבה תחת כותרת 'שורפי ילדינו', קראו לפיטוריו של הגר"א מתפקידו בישיבת 'עץ חיים'.
קטע מעיתון החומה בה מובאת הקריאה לפטר את הגר"א לוין מישיבת עץ חיים: "אתמול נתפרסמו מודעות כי הרב אריה לוין משגיח בת"ת עץ חיים, ישתתף באסיפה של "אחדות ישראל" פלג של תנועת החרות... בלי פרסום היה מקום ללמוד זכות על הנהלת הת"ת שלא פיטרו אותו... חוב קדוש הוא לא לעבור בשתיקה על דבר זה בכדי שהילדים ידעו שאין רוח חכמים נוחה מתנועות אלו ויתרחקו מהם".
הלכו בדרכו של הגר"א לוין גדולי ישראל, ודרכם לקרב את עם ישראל שבשדות ולא לרחק, גם נינו המשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל מקבל לביתו קבוצות ישראליות ובה הוא מדגיש את שיטת סבו הדגול להרבות באהבת ישראל.
מה מצער שבימינו צאצאי אותם נטורי קרתא (מעטים מאד יש לציין) שיצאו כנגד הגר"א לוין בחייו, הולכים לבקר ולחבק את שונאי ישראל - מחבלים עם דם על הידיים ומעודדים אותם בדרכיהם.
כהערת אגב, נוסיף, שמעניין מאוד גם רבינו הסטייפלר התייחס על השקפתו של רבי אריה לוין, וכך הוא כותב לתלמיד ששאלו היאך רבי אריה לוין הלך להלוייה של זאב זַ'בּוֹטִינסקי?[2]
עונה לו הסטייפלר: "גם מה שכתב שהרב אריה לוין שיחיה הלך ללוות אותו רשע ימ"ש הדבר ברור שהלך כעל גבי גחלים, אלא שראה בזה כעין שלום מלכות וכדרך שהיו הולכים אחרי פגר של פריץ או שר בזמנים הקודמים משום דרכי שלום".
יש לציין שבאותו 'תשובה' כותב הסטייפלר: "גם לענ"ד אפילו מי שחושב שזהו אתחלתא דגאולה אע"פ שבאמת אינו כן... מ"מ מי שסובר שהשינוי משלטון של נכרים לשלטון חופשים מזרע ישראל הוא אתחלתא דגאולה אינו אלא טועה, אבל לא רשע ח"ו...".
- לקריאה נוספת:
הרב בנימין (בנג'י) לוין, שיחה עם יורם תמיר, המחתרות.
שמחה רז, ספר צדיק יסוד עולם.
שמחה רז, ספר איש צדיק היה.
[1] המדובר באחיו של הראי"ה קוק.
[2] כוונתו ללויה השניה כשהעלו את גופתו ארצה בתאריך כ"ט תמוז תשכ"ד
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com