ר' יוסף יוזל הורביץ, ה'סבא' מנובהרדוק, (1850 – 1919) נכנס לתקופת פרישות שנייה, בה הוא נותר סגור בחדרו מבלי שראה פני אדם. הוא לא יצא מן החדר, אף לא לשמיעת קול שופר בראש השנה, דבר שעורר עליו את תמיהתם של חכמי העיר ובראשם רבי יצחק אלחנן ספקטור, רב העיר קובנא ומגדולי הדור. בדין ודברים שהיה לו עם הרב, סוכם שבתום השנה ייצא מן החדר ויפסיק את פרישותו.
שיטת המוסר שר' יוזל קידש, לא הייתה מובנת מאליה, והוא עורר עליו את חמתם של תלמידי החכמים מן היהדות החרדית. אחד המפורסמים שהתנגד אליה, היה רבי יוסף שלמה כהנמן - הרב מפוניבז'.
לאחר תום התקופה, הרפה ר' יוסף יוזל את תנאי פרישותו, וניאות להעתיק את מושב משפחתו לסלבודקה, פרבר העיר קובנה. שנים ספורות לאחר מכן נפטרה רעייתו הצדקנית והותירה אחריה שלושה יתומים קטנים שנמסרו לקרובי המשפחה, כשר' יוסף יוזל ממשיך לשקוד על תלמודו. זוג יהודים תמימים, ר' שלמה הפחח ורעייתו, הקצו בביתם חדר בעבור ר' יוסף יוזל, ושם ישב ולמד בבדידות ובהתמדה.
בתום השנה אירע מקרה מעציב לבעלי הבית המסורים, ר' שלמה הפחח ורעייתו. בתם המאורסת עמדה להינשא, וברגע האחרון החתן ביטל את השידוך. ר' יוסף יוזל הצדיק פנה אליהם והודיעם כי הוא נכון בשמחה לשאת את בתם. עם רעייתו השנייה קבע ר' יוסף יוזל הסדר אדיב במיוחד, לפיו הוא ייעדר מן הבית בכל ימות השבוע, אך יחזור בכל ערב שבת.
עם נישואיו השניים החל פרק חדש בחיי ר' יוסף יוזל. הוא יצא אל המרחב היהודי בליטא ובפולין וחולל מהפכה בלימוד התורה, ותוך שנים ספורות הקים עשרות ישיבות והעמיד אלפי תלמידים.
נסיבות מותו של ר' יוזל מופלאות כמו פרשת חייו – ר' יוזל הפר את הבידוד! הישיבה שהקים הייתה לסיפור הצלחה, והפכה לרשת של ישיבות. כמה מתלמידיו נדבקו במחלת הטיפוס בשנת 1919, ולמרות ההפצרות של תלמידיו הוא טיפל בהם במסירות עד שנדבק בעצמו. לפי תיאורו של זילברג: "הבחורים התחננו לפניו שיחוס על בריאותו ולא יתקרב אל החולים, אבל הוא לא שעה להם, טיפל בחולים בלי שום אמצעי זהירות ואמר: כל חיי הייתי בין הבחורים, ואני רוצה גם למות – אם נגזר עליי – בין הבחורים האלה".
בסוף שנת 1919 חלה ר' יוסף יוזל, ובשעה 3 לפנות בוקר, יום י"ז בכסלו, שבה נשמתו הסוערת אל יוצרה. מאז ועד מלחמת העולם השנייה, המשיכו תלמידיו הגדולים את מפעליו והקימו עוד ועוד ישיבות בכל רחבי פולין וליטא, תחת השם "בית יוסף" האוצר את זכרון רבם הגדול.
• • •
הנהגתו הקיצונית של ר' יוסף יוזל מעלה שאלות קשות, הן במישור ההלכתי והן במישור המוסרי. נשיאת אשה כרוכה בהלכה בסדרת התחייבות כלפיה מצד הבעל, האם רשאי אדם לעזוב לפתע את ביתו ולהימנע מקיום חובותיו הבסיסיים כלפי אשתו, בשל רצונו העז ללמוד תורה?
סוגיה זו העסיקה את ענקי המוסר בדורות הבאים, ונקבע שמעשהו של רבי יוזל הינו הוראת שעה לענקים כמותו. בעולם הישיבות חתן לאחר אירוסיו עובר קורס אצל 'מדריך חתנים', בו הוא מקבל הוראות לגבי הנהגתו בשנה הראשונה, לשהות בביתו בשעת סדר ג' ולשוחח עם אשתו, ועוד אי אלה כללים שעוזרים לו לקיים את הבטחתו בכתובה.
- בענין מעשהו של רבי יוזל, ראה מאמרו של הרב יצחק ברוך שליקט את המקורות וכתב מאמר מקיף בענין ב'צריך עיון', אני מודה לו על מאמרו שסייע לי בהכנת הכתבה.
ברכת ישר כח לידידי עוז צוקרמן שעזר לי בהכנת הכתבה.
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com