היום, ג' בשבט, לפני 155 שנים - הלך לעולמו לאחר מחלה קשה הגאון רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא, מחכמי ירושלים במאה ה-19, המפורסם בספרו "זית רענן".
על קדושתו מסופר שבמגפה הנוראה בירושלים בשנת תרכ"ה (1865) הסתלקו שני יהודים גדולים, הגאון רבי משה יהודה לייב מקוטנא, והגאון רבי יהוסף שוורץ בעל "תבואות הארץ". הספיד אותם בקול בוכים הגאון רבי שמואל סלאנט וקרא עליהם "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות י"ג י"ט).
מעניין לדעת כי ממכתב שכתב הגר"צ קלישר (תלמידו המובהק של רבי עקיבה איגיר ובעל נתיבות המשפט) מובן שבעל ה"זית רענן" נפטר בשל כך שלא רצה לבנות את בית המקדש.
קצת רקע: החל משנת 1831, עת כבש אברהים פאשה המצרי את ארץ הקודש מידי הטורקים, גל שמועות אפף את העולם היהודי, שהנה השליטים החדשים מתירים לבנות את בית המקדש.
במקביל, התפרסם קטע מדהים מספר הזוהר: "וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה" שמשמעו שהחל משנת שש מאות לאלף החמישי יפתחו שערי חכמה למעלה, ומעיינות החמה למטה. שנת שש מאות לאלף החמישי היא שנת ת"ר (1840) והבינו חלק מצדיקי הדור שבאותה שנה תהיה הגאולה השלמה ובית המקדש יבנה.
מה שגרם לכך שלקראת שנת ת"ר סברו שצריך ממש בידיהם להחיש את הגאולה, ולבנות בעצמם את בית המקדש (כמו שכתב הרמב"ם) ולא שיוצנח משמים פתע פתאום (כפי שיטתו של האדמו"ר מסאטמר בעל "הויואל משה") וכך הגאון רבי צבי הירש קאלישר הציע לגביר אשר אנשיל רוטשילד שיקנה מהמושל איברהים פאשה את הר הבית, ועם ישראל יוכל לבנות את המקדש ולהקריב קורבנות.
בין התומכים ברב קלישר היו גדולי עולם, כ'החתם סופר'. כאמור, הרב קלישר, היה גדול התומכים בהקמת בית המקדש, אך למעשה היו מחכמי ירושלים שלא תמכו ברעיונותיו.
לאחר מגפה שפקדה את ירושלים בשנת 1865 והפילה חללים רבים מקרב יהודי הישוב הישן, הרב קלישר כתב מכתב קשה מאוד, בין היתר את הדברים הבאים - "רבני ירושלים נפטרו בגלל שהתנגדו להקים את בית המקדש".
"לפי דעתי כל הצרות הבאות בעונותינו הרבים בארץ הקודש מפני עוון זה הוא שמתנגדים דרך הקודש. ובעוון זה אבדנו צדיק נשגב הרב נחום שאדיק, כי השם יתברך מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, וכן הגאון מקוטנא זצ"ל עם החכם ר' יוסף שוורץ ז"ל במחלה אחת בעוד שמונת ימים עלו השמימה", כתב.
בהמשך מביא הגר"צ קלישר מדרש מפורש שמראה שצדיקים נפטרים מפני התנגדותם לבניית בית המקדש: "וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד וַיַּגֶּד לוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ הֲתָבוֹא לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים רָעָב בְּאַרְצֶךָ" כל אותם אוכלוסין שנפלו מפני שלא תבעו בנין ביהמ"ק!!" (מדרש אגדת שמואל מובא בילקוט סוף שמואל ב' כ"ד י"ג).
בגלל דעות ציוניות אלו של הגר"צ קלישר הוא מכונה מבחינת התנועה הציונית "ממבשרי הציונות" ולכן גדלותו התורנית אינה נפוצה בחברה החרדית, אך מרתק לדעת שישנה עדות נדירה ממרן הגרי"ז מבריסק שהגר"צ קלישר חזר בו מרעיונותיו הציוניים וגאולה בדרך הטבע!
וכך כותב הגאון המפורסם רבי אליקים שלזינגר, ראש ישיבת הרמא בלונדון, ממקורביו של רשכבה"ג הגרי"ז סולוביי'ציק מבריסק, שמביא עדות נדירה מפה קדוש הרב מבריסק, שהרב קלישר חזר בו מתמיכתו בציונות.
להלן העדות כלשונה כפי שמובאת בספרו הדור והתקופה (עמוד לה) "שאלתי פעם את מרן ז"ל הרי אומרים שהג"ר אליהו גוטמאכר זצ"ל נתן יד לציונים, אמר לי מרן ז"ל בריתא "חלילה", זהו לעז של הציונים, גם הגר"ש מוהליבער לא היה עמהם, והגר"צ קלישער חזר בו, רק ריינעס הלך עמהם, והוא היה קיילקער".
ובימינו אנו, בצל "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ והרצון של ממשלת הימין לספח ולספח מבלי להמתין, כמה נכון להיזכר ברב קלישר שניצל את חילופי השלטון במצרים כדי להקים את בית המקדש, מבלי להמתין.