עם ישראל מתגלה בימים אלו בהדרו! רוב מוחלט של העם היושב בציון מציין את ימי החנוכה בהדלקת נר חנוכה, כך פורסם בסקר שפורסם בעיתונות הכללית, 92% מהנשאלים השיבו כי הם ידליקו את נר החנוכה! זה הוא נתון משמח ומעודד. ומשנה לשנה הוא תופס מקום נרחב יותר בציבוריות הישראלית.
כאיש ציבור זכיתי להשתתף במעמדי הדלקת נר חנוכה רבים, נכון לכתיבת שורות אלו, נר שלישי של חנוכה, השתתפתי כבר בלמעלה מחמישים (!) כאלו... ובעז"ה עוד היד נטויה. החל מסיומה של תפילת מנחה בבית הכנסת יש"י – יחד שבטי ישראל שם התכבדתי בהדלקת נר ראשון, מיד לאחר מכן בביתי, ועוד לפני תפילת ערבית השתתפתי בהדלקת נרות בהוסטל הסמוך, ולאחר תפילת ערבית עם בני הנוער במועדון 'פאר'. משם מצאתי את עצמי מחליף רכב עם חבר על מנת להסיע חנוכייה גדולה לחופת זוג יקר ביער חדרה. למחרת השתתפתי במסיבות חנוכה בגנים ובבתי הספר, וחוזר חלילה...
מהדלקה להדלקה התבוננתי בעצמי במכנה המשותף לכל ההדלקות, כולם נעשות בפרסום ובפרהסיה, כזכר לניסים שהיו בימים ההם בזמן הזה.
אם נתבונן יחד בנתון הייחודי הזה, שלא מצאנו כדוגמתו בשאר המצוות, שבו הפרהסיא הציבורית הופכת לחלק מעצם הדבר. הרי ישנם מצוות ומועדים רבים שאנו מקיימים במעגל השנה כולו, וכולם נעשות בין אדם לקונו, בביתו הפרטי והצנוע, כך למשל אין מצווה לעשות סוכה ברשות הרבים דווקא, או לאכול מצה ברחובה של עיר, כדי לפרסם את יציאת מצרים. רק בנר חנוכה מוצאים את העניין של 'פרסומי ניסא' לפרסם את הנס ברבים באופן מיוחד.
וכאן נשאלת השאלה, מאימתי היהדות מעמידה את עצמה במרחב הציבורי בצורה שכזו, להחצנה? והלא לכאורה זו סתירה ליסוד שקבעה התורה 'הצנע לכת עם אלוקיך'!? אתמהה!
• • •
כדי להבין את העניין ולקבל את התשובה אנו צריכים לחזור אלפי שנים אחורה, לתקופת בית שני. היוונים שלטו בעולם וביקשו להפוך גם את היהודים להיות גוי ככל הגויים. ולהפוך את ירושלים לעיר תרבות כתרבות שאר הגויים.
למטרה מרושעת זו פעלו היוונים בדרך מחושבת וממוקדת, 'להעלים' את היהדות מהחוצות, להסתיר כל זיק של יהדות מהפרהסיה הציבורית, ברחוב – כך אמרו – תהיה יווני! בביתך תעשה כרצונך וכאמונתך. הם לא נתנו ללמד תורה ולהפיץ יהדות. לא נתנו לשבות בשבת ולחדול מהעבודה כרגיל. וכן לא הרשו למול את הילדים, גם זו מצווה שעם ישראל נוהג מאז ומעולם לעשות בטקס רב רושם ובפרסום. היוונים ידעו את הסוד, כי כאשר הפרהסיה תחולל יהיה קשה לשמור על היהדות גם בבית פנימה.
ואז הגיעו החשמונאים בגבורת רוח ועוז נפש והכריזו בגלוי ובגאון: "מי להשם אלי". הם יצאו להפגין וללחום ביוונים דווקא בחוצות, הם נלחמו איתם בחזית הציבורית, וכך ניצחו!
• • •
נס פך השמן בהדלקת מנורת בית המקדש בטהרה, על מנורה זו שאלו חז"ל "וכי לאורה הוא צריך"? הקב"ה שהוא יוצר אור ובורא חושך, הלא אינו זקוק כביכול לשבעה נרות אלו! אלא, מבארים חכמינו: "עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל". הנרות הללו שאנו מדליקים הם עדות לכל העולם שהאלוקים משרה את שכינתו עלינו, אנחנו איתו, והוא שומר עלינו.
כך גם בתפילה אנו מזכירים בניצחון החשמונאים על היוונים "והדליקו נרות בחצרות קדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". הם לא הדליקו את הנרות בצנעה, בבית פנימה, אלא יצאו החוצה ל"חצרות קדשיך", להאיר את החוצות!
זו התשובה הניצחת שלנו כלפי היוונים: להאיר את המרחב באור היהדות, להפיץ את אורה בגאון ובגלוי. לכן קבעו חכמינו הלכות מיוחדות היכן ומתי להדליק את נרות החנוכה, כדי לפרסם את הנס. ותיקנו: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ". עדות שהשכינה שורה בישראל.
• • •
ובחזרה לזמנינו, נושא הפרהסיה היה ועודנו סלע מחלוקת ציבורית, חשוב שנדע כי הנושא העומד על הפרק אינו עוסק בכפייה דתית, הנושא הוא המרחב הציבורי, ויש להסתכל עליו בפרספקטיבה הנכונה.
כשפוגעים במרחב הכללי, בפרהסיה הציבורית של ארצנו, ארץ ישראל, הדבר מעורר כאב ותסכול רב. מדינה יהודית אינה יכולה חלילה לזלזל ולחלל בריש גלי את השבת – אשר היא אות ברית בין ישראל לבין הקב"ה.
כמה מצערת העובדה כי היום נתונים לדיון ציבורי מה שבעבר היה ברור ופשוט לכל אזרח במדינה, למשל, כי מטוס אל על שהינו מותג ישראלי לא ראוי ונכון שיטוס בשבת. הייצוג שלו מחייב, וחילול השבת מצידו יש בו חילול שבת כפול ומכופל. וכן לאידך גיסא, מותג וסמל כזה או אחר שמכבד את השבת – מקדש שם שמים ברבים.
זכותנו וחובתנו לשמור על הנכסים הערכיים אותם קיבלנו באושר רב בירושה מבית אבא ואימא. והוא המבדיל אותנו מכל העמים והלאומים.
• • •
ומהמרחב – אל הפרט, כל אדם הוא נר, יש השומרים את האור לעצמם, ויש שזוכים להאיר לכל סביבתם. נר ד' נשמת אדם – נשמתו של יהודי היא אור מאיר, מטבעה היא מאירה את כל סביבתה, ומשם אל העולם כולו. אין יהודי מיותר חלילה. ולוואי ונשכיל למצוא את האור בכל אחד ואחד שסביבנו ויחדיו נפיץ אור גדול, שלהבת ומדורה אחת ענקית, כי כולנו אחים, יחד שבטי ישראל.
שבת שלום. חנוכה שמח!
בידידות ואהבה גדולה