עלייה חדה במספר האברכים בכוללים; רוב הנשים עובדות

על פי נתוני השנתון אותו כתבו ד"ר לי כהנר וד"ר גלעד מלאך, בהשוואה לקצב הגידול של אוכלוסיות במדינות המפותחות, לאוכלוסייה החרדית בישראל קצב הגידול המהיר ביותר - כ-4% בשנה.

הגורמים לקצב הגידול המיוחד הזה הם שיעורי פריון גבוהים, תנאי רפואה ומחיה מודרניים, גיל נישואים צעיר ומספר ילדים גדול במשפחה. ואכן, האוכלוסייה החרדית הישראלית היא צעירה מאוד - קרוב ל-60% ממנה הם מתחת לגיל 20, לעומת 36% באוכלוסייה הכללית.

האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כיום כ־1,125,000 נפשות, ומהווה 12% מהחברה הישראלית. הודות לגיל הנישואים הצעיר ושיעור הילודה הגבוה יחסית לאוכלוסייה, החברה החרדית מתאפיינת בקצב הגידול המהיר ביותר בישראל בפרט, ובמדינות המפותחות בכלל, כ-4% בשנה (לעומת 1.9% של כלל האוכלוסייה). כתוצאה מכך, בעוד האוכלוסייה הכללית בישראל ובמדינות המפותחות מזדקנת, דווקא האוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד, כשמחציתה בני פחות מ־16. אם מגמות הגידול הללו יימשכו, האוכלוסייה החרדית תכפיל את גודלה מדי 16 שנים.

עלייה משמעותית במספר האברכים

מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים (כולל תלמידי חו"ל) עמד בשנת 2018 על 133,933. אם בשנים 1999-2012 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים הישראלים, בקצב של 4% לשנה (בדומה לקצב הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה), הרי שבארבע השנים האחרונות 2015-2018, קפץ מספר האברכים ב-30% - מ-66,000 ב-2014, ל-86,000 ב-2018.

גם מספר בחורי הישיבות גדל באותן השנים ב-21%- מ-30,000 ל-37,000. רק ב-2018 לבדה, עמדה הקפיצה במספר האברכים על 6% - גבוה מקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית, שעומד על 4%.

מרוויחים פחות אבל מרוצים יותר

בין השנים 2015-2018 נרשמה בלימה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 51% בשנת 2018 לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא־ חרדים. בשנת 2015 עמד שיעור התעסוקה שלהם על 52%.

בקרב נשים חרדיות המגמה שונה: בשנת 2018 76% מהן עבדו, לעומת 71% בלבד בשנת 2015. גם הפערים בין נשים חרדיות ליהודיות לא חרדיות קטנים יחסית: 76% מהנשים החרדיות עובדות, לעומת 83% מהנשים היהודיות הלא־ חרדיות.

בשנת 2017 עמדה ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי על 15,015 ש"ח, לעומת 22,190 ש"ח למשק בית יהודי לא־ חרדי, על אף שב- 2017 נרשמה עלייה של 10% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי, לעומת עלייה קטנה בהרבה אצל האוכלוסייה היהודית הלא־ חרדית (5%).

הפערים הללו באים לידי ביטוי בייחוד בבחינת תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור הילדים החרדים החיים מתחת לקו העוני עומד על 55%, בעוד שיעורם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית עומד על 9% בלבד. גם שיעור הילדים השרויים באי-ביטחון תזונתי באוכלוסייה החרדית (26%) גבוה משיעורם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (14%). הסיבות לכך הן מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית ממוצעת, יחד עם שיעור תעסוקה ושכר נמוכים מהממוצע בקרב ההורים החרדים. עם זאת, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות והיא ירדה מ-52% בשנת 2013 ל-43% בשנת 2017.

אשר להוצאות – ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר החרדי היא פחות ממחצית מן ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר היהודי הלא-חרדי (2,135 ש"ח לעומת 4,590 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק הבית החרדי גדול יותר. ב-2017, למשל, הוציא משק בית חרדי 14,311 ש"ח בחודש, 18% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי.

הפערים בין שתי האוכלוסיות, החרדית והיהודית הלא־חרדית, ניכרים גם בזמינות של רכב (בשנת 2018 – חרדים 44%; יהודים לא־חרדים 81%). תחום שנמצא בו דמיון בין שתי האוכלוסיות הוא בעלות על דירה (חרדים 72% ; יהודים לא־חרדים 74%). ואולם שיעור החרדים בעלי הדירות ירד בשנים 2018-2006 מ-79% ל-72%, ולעומת זאת באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית לא חל שינוי של ממש בתחום זה באותן שנים.

החרדים מעדיפים לנפוש בישראל, אם כי ניכרת אצלם מגמת עלייה ביציאה לחופשה בחו"ל. בשנים 2017-2018 נפשו בארץ 54% מהחרדים בני 20+, לעומת 60% מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. לעומת זאת, 17% בלבד מהחרדים בני 20+ יצאו לחופשה בחו"ל בשנים הללו, בהשוואה ל-52% משיעור הנופשים בחו"ל מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.

ואולם, מספר הנופשים בחו"ל בקרב האוכלוסייה החרדית עלה מ־12% ב־2014-2013 ל־17% בין השנים 2017-2018. בטווח של ארבע שנים זוהי קפיצה מהירה והיא מושפעת הן מגורמים המשפיעים על כלל האוכלוסייה (דוגמת רפורמת "השמיים הפתוחים"), והן בזכות עלייה בהכנסה החודשית למשק בית חרדי.

לימודים אקדמיים

בעשור האחרון חל גידול של פי 2.5 במספר החרדים, גברים ונשים, הלומדים לתואר אקדמי, ובסך הכל קצב הגידול עמד על 12.5% בממוצע לשנה. ובשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו במוסדות אקדמיים כ-12,000 סטודנטים חרדים, שמהווים 3.8% בלבד מכלל הסטודנטים שלמדו בשנה זו בישראל – 70% מהם (כ-8,400), אגב, נשים חרדיות. עם זאת בשנים האחרונות חלה האטה בקצב עליית מספר הסטודנטים החרדים בייחוד בקרב גברים. בשנתיים האחרונות גדל מספר הסטודנטים החרדים ב-9% ומספר הסטודנטיות החרדיות ב-12%.

מה הם לומדים? סטודנטים חרדים לומדים בשיעורים גבוהים יותר חינוך והוראה (35% לעומת 18% מקרב כלל הסטודנטים), מקצועות עזר רפואיים (12% לעומת 6%) ומינהל עסקים (12% לעומת 10%). הדבר מצביע על רצונם של הסטודנטים החרדים ללמוד מקצועות פרקטיים, ומקצועות שמאפשרים עבודה בתוך הקהילה החרדית. מאידך, בולטת הנוכחות הנמוכה שלהם בלימודי הנדסה (9% לעומת 21%), ככל הנראה בשל העדר רקע מתאים ללימודים אלו, בייחוד בקרב גברים חרדים.