לרגל מלאות שנתיים לפטירת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, 'כיכר השבת' מביא סיפור מטלטל על פיקחותו של מרן זצ"ל שהצילה בחור משמד ומהתבוללות. כפי שסופר לאחרונה על ידי הגאון רבי שמואל זכאי, רב ומו"צ בירושלים.
"הבחור יצא משם בוכה מהתרגשות כשהוא פונה לאביו ואומר לו: 'אני עוד הערב מודיע לאותה גויה שאיני חפץ בה. אנא אבא, תרשום אותי מחר לישיבה קדושה. אני מקבל עלי מהיום עול תורה ומצוות', סיפר הרב.
וזה דבר המעשה: בחור ישיבה חרדי מבני ברק התחיל "לרדת מהפסים" עד שהגיע לדיוטה תחתונה ושכר דירה בתל אביב והתנתק מבני משפחתו. לאחר שנתיים של נתק מוחלט ביקש הבחור מהוריו לבא להתארח אצלם בשבת כדי להודיע להם הודעה. הוריו שמחו וחשבו שהוא רוצה לחזור אל הדת, וקיבלוהו ביום שישי בזרועות פתוחות.
במהלך סעודת ליל שבת הודיע הבחור להוריו בצורה חד משמעית שבעוד שבועיים עתיד הוא להינשא לגויה רח"ל.
ההורים היו בהלם מוחלט כשדמעות פורצות מעיניהם, אך הבחור בשלו מתעקש ואינו רוצה לשמוע כלום, כשכל משך השבת מתנהג בריחוק וניכור. בשעת מנחה ביקש ממנו אביו שיתלווה אליו לתפילה ולשיעור ממרן הגראי"ל שטיינמן.
להפתעת האב, הבחור הסכים לבא לתפילה, כשבנתיים האב רומז למשב"ק שכדאי שמרן ידבר עם הבחור לאחר התפילה דברי חיזוק. ואכן לאחר התפילה כשעבר הבחור לפני הרב, שאלו הרב: האם אתה שומר שבת?
לא - ענה הבחור.
- כמה זמן אינך שומר שבת?
- שנתיים.
- האם הרהרת בתשובה בשנתיים הללו?
- כן.
- כמה פעמים?
- ארבע פעמים.
- למשך כמה זמן?
- למשך 10 דקות כל פעם.
ואז אמר לו מרן: "אני מקנא בך. יש לך ארבעים דקות של הרהורי תשובה. דע לך שבארבעים דקות הללו אתה היית יותר גדול ממני, כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גדולים יכולים לעמוד. שבת שלום", ובזה נסתיימה השיחה.
הבחור יצא משם בוכה מהתרגשות כשהוא פונה לאביו ואומר לו: "אני עוד הערב מודיע לאותה גויה שאיני חפץ בה. אנא אבא, תרשום אותי מחר לישיבה קדושה. אני מקבל עלי מהיום עול תורה ומצוות".
ואכן, הגיעו לבית כשכל בני הבית שמחים וצוהלים למשמע הבשורה הטובה.
לאחר מכן שאל אביו מדוע הסכמת לבא לתפילת מנחה אצל הגראי"ל. ענה הבחור: "יש לי אהבה מיוחדת לרב הזה, עקב מעשה שהיה איתי בילדותי. כשלמדתי בחיידר נערך לנו מבחן במשניות אצל הגראי"ל. והרב חילק סוכריה לכל ילד שענה תשובה.
"ואני, מרוב התרגשות, לא ידעתי תשובה. ואז ניסה הרב לשאול אותי שאלה יותר קלה, וגם עליה לא עניתי. ושוב ניסה הרב לשאול אותי פעם שלישית שאלה יותר קלה, ולבושתי גם עליה לא עניתי. היתה לי הרגשה איומה כשכל הילדים יוצאים עם סוכריה ביד, ורק אני בלי.
"ואז פנה אלי הרב ואמר לי: 'הקב"ה לא מונה את הדפים אלא את השעות. דהיינו שהקב"ה מחפש את העמל והיגיעה ולא את התוצאות. כל החברים שלך התאמצו פעם אחת ועל זה קיבלו סוכריה אחת, אבל אתה לעומתם התאמצת שלש פעמים ולכן מגיע לך 3 סוכריות, ולכן הנה לך 3 סוכריות'.
"יצאתי משם שמח ומרוצה, כשלכל הילדים רק סוכריה אחת ולי יש 3 סוכריות... הרב, בעומק תבונתו, הפך את הגלולה המרה לדבר המתוק ביותר. זה מה שקרה בילדותי ומאז יש לי אהבה מיוחדת לרב שטיינמן, לכן שמחתי לבוא להתפלל עמו היום תפילת מנחה.
"וכשאמר לי שהוא מקנא בי על הרהורי התשובה לא יכולתי לעמוד מנגד, ולכן החלטתי שאני חוזר בתשובה שלימה", סיים הבחור את סיפורו המרגש.
כיום, אותו בחור אברך לתפארת כשכל כולו שקוע בעולמה של תורה.