חשיפת 'כיכר': סגן ראש עיריית ירושלים מטעם ש"ס, אברהם בצלאל, מאשר כי יו"ר ש"ס השר אריה דרעי דן עם רבני 'דגל התורה' בירושלים בנושא המכסות לספרדיות בסמינרים. את הדברים הוא אמר בראיון לתכנית "מנדי וביתאן", ברדיו כאן מורשת, תחנת הרדיו החרדית-דתית של התאגיד.
בסוף השבוע האחרון התעוררה סערה לאור ההחלטה שפורסמה לפיה מנהלי הסמינרים יעלו את המכסה לבנות ספרדיות בכל שנת לימודים. 'כיכר השבת' חשף כי היוזמה סוכמה בפגישה שנערכה בין יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ורבני 'דגל התורה' בירושלים.
הבוקר, סגן ראש עיריית ירושלים אברהם בצלאל, מאשר כי בפגישה שקיים יו"ר ש"ס אריה דרעי יחד עם הגאון רבי דוד כהן והגאון רבי ברוך סולובייצ'יק מרבני 'דגל התורה', "עלה נושא העלאת המכסות לספרדיות". לדבריו, אפליית התלמידות הספרדיות פסולה אבל "זו לא גזענות".
בפגישה דיברתם על השאלה כיצד אפשר להוריד את הגזענות בקבלה לסמינרים?
"ודאי שזה עלה על השולחן, אבל אף אחד לא יקרא לילד בשמו".
למה לא?
"כי בהסתכלות של מנהלי הסמינרים זה לחץ של מקום".
לדעתך, מנהלי הסמינרים שנוטים לקבל פחות תלמידה ספרדית, לא פועלים מתוך גזענות?
"אני לא חושב שזו גזענות. קרוב קרוב קודם, בהסתכלות שלהם הם מחויבים לחברה שלהם. להגיד שזה בסדר? זה לא בסדר. אבל הייתי נזהר מלקרוא לזה גזענות".
הרי גם תלמידה ספרדייה שאבא שלה מצביע ג', הסיכויים שלה להתקבל פחותים ביחס לתלמידה אשכנזייה, מה זה אם לא גזענות?
"אם לא היו בעיות של חוסר מקום, אז היית צודק. אם למשל יש לך גמ"ח כספים ויש מאה שקל לחלק לעשרים אנשים. עשרה חברים שלך ועשרה לא. תיתן לחברים שלך".
זה לא קשור לחברים. אותו מנהל סמינר יקבל בת למשפחה אשכנזית שאיננו מכיר לפני תלמידה ספרדייה ממשפחה שאולי מכיר?
"צריך לעשות סדר. זה לא שבנות ספרדיות לא מתקבלות בכלל. יש 30 אחוז בנות, אפילו 40 אחוז בחלק מהסמינרים. אפשר לומר אכלו לי שתו לי, אפשר לומר: בואו נפתח בתי ספר ספרדים, יכול להיות שהגיע הזמן להרים את הראש מעל המים".
אז למה אתם יושבים עם רבני 'דגל', אתם צריכים מהם אישור להקים?
"ברור שלא צריכים אישור".
האם במהלך הפגישה עלה הנושא של העלאת המכסות לספרדיות?
"עלה הנושא, כן".
זאת אומרת שאתם מכירים במושג של מכסות לספרדיות?
"בתקופתו של הרב אלישיב דיברו על 30 אחוז, זה לא מתקופתנו. אני לא קורא לזה מכסות. הדיבורים הם להכניס את הבנות הספרדיות שתקועות בחוץ".
האזינו לראיון המלא באדיבות 'כאן מורשת'