בקהילות רבות מציינים היום את תאריך י"ג אלול, יום פטירתו של ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים מבגדאד זי"ע. רבי יוסף חיים נולד בבגדאד לאביו הרב אליהו ששימש בתפקיד רבה הראשי של בגדאד במשך שנים רבות.
בהיותו בן 7, נפל ה'בן איש חי' לתוך בור עמוק, תוך כדי משחק, ובהיותו בבור הבטיח שאם יצליח לצאת, יקדיש את כל חייו לימוד תורה.
כבר בגיל 14, התקבל ללימוד בבית המדרש לרבנים "בית זלכה" בראשותו של הרב עבדאללה סומך, והיה אחד מתלמידיו המובהקים.
מסופר על אביו של ה'בן איש חי' שעסק בהתכתבות מכתבים בנושא הלכה עם הרב חיים פלאג'י, ובאחת השאלות ששלח אליו הרב חיים פלאג'י, ה'בן איש חי' שלח תשובה מפורטת בשמו, ולאחר מספר ימים שלח גם אביו תשובה בכתב.
הרב חיים פלאג'י השיב לרב אליהו שבנו כבר הקדימו ושהוא עתיד להיות ענק בתורה.
לאחר שנפטר אביו, נאלץ הרב יוסף חיים לקבל עליו את הנהגת הקהילה בבגדאד, ומנהיגותו התבטאה בכך, שכל השאלות הקשות בהלכה היו מובאות אליו ובכך שהיה דורש בפני הציבור בלבד, ללא שום משרה רבנית, אותה סרב לקבל בכל תוקף.
בספר 'רוב ברכות' מובא על ראב"ד בגדאד, הרב יחזקאל משה הלוי, שהתבטא על גדלותו בתורה של ה'בן איש חי ואמר.
"אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו".
הרב יוסף חיים פעל לקירוב התורה לציבור הכללי על ידי דרשות וחיבורים מותאמים, והשפעתו הייתה רבה בקרב יהודי עיראק, הודו, ואפילו על הספרדים בארץ ישראל.
בנוסף היה נוהג ה'בן איש חי' לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו.
כמו כן הקפיד כי כל הכספים אשר נאספו בקופות הצדקה אכן יגיעו ליעדם על ידי שלוחי דרבנן מארץ ישראל ,ואף שידל נדיבים מבני קהילתו לבנות בארץ ישראל.
בהשפעתו תרם הנדיב יוסף אברהם מכלכותא את כל הונו האישי להקמת ישיבת פורת יוסף בירושלים, זאת לאחר ששכנע אותו כי עדיף להשקיע בהקמת מוסד קודש, מאשר בניית בית חולים, אותו תכנן להקים.
בחודש ניסן בשנת תרכ"ט יצא הרב יוסף חיים עם אחיו הרב יחזקאל על מנת לעלות לארץ ישראל ולהשתטח על קברי הצדיקים.
בזמן היותו סמוך על קברו של רבי שמעון בר יוחאי הוא חיבר את הפיוט הידוע "ואמרתם כה לחי", ומשם המשיך לירושלים, ולאחר תלאות רבות, התקבלו בכבוד גדול על ידי כל חכמי וגדולי ירושלים.
בשנת 'תרס"ח נסע הרב יוסף חיים לכפר כפיל שבעיראק, להשתטח על קברו של יחזקאל הנביא, ושם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל".
כעבור שנה ומחצה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו, בדרכו לשם תקפה אותו מחלה, ובתוך זמן קצר, ביום י"ג באלול בשנת תרס"ט נסתלק ה'בן איש חי' לעולם שכולו טוב.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.