הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (חמישי) מדד חברתי-כלכלי לפי שכונות בתוך עיריות ומועצות מקומיות, כאשר מדד זה מבוסס על נתונים ממקורות מינהליים.
את המקום הכי נמוך ברשימה, קוטפת אחר כבוד שכונת רמת אלחנן הבני ברקית. באופן כללי, נראה כי השכונות החרדיות הן העניות ביותר - יותר מהשכונות הערביות.
מלבד המקום השני השייך לשכונת מצוקה תל אביבית, 9 מתוך עשרת המקומות הראשונים נמצאות בערים חרדיות, או בריכוזים החרדים בערים המעורבות.
שכונת מאה שערים ושכונות חרדיות הסמוכות לה, מקבלות 4 מקומות בעשירייה הראשונה, בית שמש ומודיעין עילית עם 2 מקומות, ובני ברק עם המקום הראשון.
גם בעשירייה השנייה, מלבד שתי שכונות ערביות מהעיר רהט ושכונה ערבית אחת מירושלים, שאר השכונות חרדיות מהערים: ירושלים, צפת, בית שמש ומודיעין עילית.
רק שבע שכונות קיבלו דירוג עשר, ארבע מתוכם לשכונות בעיר תל אביב, 2 בעיר רמת השרון ושכונה אחת מהעיר חיפה.
בלמ"ס אומרים כי ישנם 117 עיריות ומועצות מקומיות עם יותר מ-10,000 תושבים שמחולקים לאזורים סטטיסטיים, מתוכם 79 יישובים יהודיים ומעורבים ו-38 יישובים ערביים ודרוזים. עיגון של אוכלוסיית 2015 לאזורים סטטיסטיים קיים לכל 79 היישובים היהודיים והמעורבים ול-2 יישובים ערביים בלבד.
הם מסבירים כי לא חושב מדד חברתי-כלכלי לאזורים סטטיסטיים בתוך 36 יישובים ערביים ודרוזיים בשל היעדר כתובות ביישובים אלו במקורות המינהליים. לפיכך, האפיון בוצע עבור 1,624 אזורים סטטיסטיים בתוך 81 העיריות והמועצות המקומיות בלבד.
האזורים הסטטיסטיים סווגו ל-10 אשכולות על פי המדד שחושב עבורם, כפי שנעשה עבור רשויות מקומיות ויישובים בתוך מועצות אזוריות.