הפגנת האתיופים היום זוהי הפגיעה הכי תדמיתית שהייתה להם עד היום. הם באו בדרישה לתיקון עוול ולשנות התייחסות כלפיהם, הם יקבלו עכשיו בדיוק את ההיפך. אנשים יתרחקו מהם יותר, ויראו בהם אנשים מסוכנים ואלימים שלא כדאי להימצא בקרבתם.
הייתה להם תדמית של עדינים וכנועים, וכבר עכשיו אני שומע אנשים שנותנים הצדקה לפעילות השוטרים נגד בני העדה. חבל! ברגע שעברו לפסים אלימים, לפגיעה בחפים מפשע, בשוטרים, באזרחים ופגיעה ברכוש, הם איבדו את הקרדיט שקיבלו מהציבור והתקשורת.
משטרת ישראל ומדינת ישראל והעומד בראשה בנימין נתניהו יצאו צבועים ביחסם המפלה בהפגנה מול קהלים אחרים כמו חרדים וערבים, שכלפיהם הם מגלים חוסר סובלנות, ומהר מאוד עוברים לפסים אלימים.
הודעת ראה"מ הייתה כל כך רופסת, כאילו מתנצל ועוד מתחנן שיירגעו. כך לא מגיב ראש ממשלה של המדינה החזקה במזרח התיכון. אבל כנראה זהו המשך של רפיסותו מול החמסניקים ומפריחי הבלונים למיניהם. נתניהו הוא אדם שפוחד מכח, ואת כוחו הוא מפגין כלפי חלשים.
נתניהו מאוד סלקטיבי בהודאותיו ובתגובותיו, והוא מגיב לפי זרימת הרוח, הרוח שתביא לו משב מרענן של בוחרים.
כאשר ליברמן מסית בצורה נוראית נגד החרדים, נתניהו עובר למצב של השתק, ומכיל על עצמו דין של חש"ו (חרש, שוטה וקטן), אך כשליברמן פוצה את פיו נגד הימין והמתנחלים, נתניהו יוצא מגדרו כדי להצטייר כמגן הציבור הימני, ומביע שאט נפש מדברי ליברמן.
כאשר אזרחים מתפרעים בצורה נוראית ומערערים את ביטחון המדינה ועלולים לגרום לאנרכיה, נתניהו עובר למצב של דיאט ומוציא הודעת פרוה, אשר כל השומע אותה מקבל עידוד לצאת להפגנה, כי נתניהו מבין רק כח.
ראש ממשלה צריך לנהוג באחידות כלפי כל אזרחי המדינה, יהודים וערבים, חרדים וחילונים אתיופים ורוסים, כי הוא ראש הממשלה של כולם, אך לצערי זה לא הרושם שקיבלתי אחרי מאורעות יום האתמול.
תובנה נוספת שברצוני להוסיף לאחר ההפגנות הסוערות שהיו היום. צריך לחוקק חוק המונע כל סגירת כביש במהלך של הפגנה (אם לא קיים כזה סעיף, ואם קיים למה לא מקויים), לא יתכן שכל יום יקום איש פרטי או גוף מסויים ויחליטו על סגירת כביש כי ככה בא לו להביע את מחאתו/כאבו/צערו.
מדינת ישראל היא מדינה קטנה וצפופה מאוד, וסגירת כל ציר לזמן קצר ביותר גורמת לאפקט דומינו, וכולם נכנסים לטרפת של פקקים.
הבעת מחאה הלגיטימית ביותר תיעשה מול משרדי ממשלה וכד', ולא על חשבון האזרחים התמימים.
בנאדם בסוף יום עבודתו רוצה להגיע לביתו, לחיק משפחתו, ולא זוכה להגשים זאת יותר מדי פעמים במדינת ישראל. אנשים רבים סובלים סבל מיותר, ובראש הסובלים אנשים בעלי צרכים מיוחדים הנאלצים להיתקע שעות רבות בפקקים ללא כל יכולת להילחץ משם.
תפילתי, שמעז יצא מתוק.