לפני שאתה צועקים, אולי יש מצב שהשופט בדימוס, עודד אל-יגון, צודק?
מכירים את זה, שעברתם ברחוב עם חבר, ואחרי שחזרתם הוא שאל אתכם: "זוכר את החנות ההיא החדשה שעברנו לידה?", ואתה מנסה ומנסה לזכור על איזו חנות מדובר, ולא זוכר כלום... זה קורה לנו המון פעמים, בדברים שלא ממש מעניין אותנו להתעמק בהם או בדברים שלא ממש עשו עלינו רושם.
השופט בדימוס כתב: "פתחתי את המסך ונמלטתי על נפשי".
מה קרה? איזה כלב ענק הלב שלך פגש ולא סיפר לך? מה היה שם עד כדי כך שנמלטת? ולא אתה נמלטת, אלא נפשך...
מתי עוד הנפש שלך נמלטה ככה עד כדי כך שהצלחת לעורר את הגדולות בתקשורת לדבר על אודותיך?
שופט יקר, הרבה מאוד אנשים טובים יצאו נגדך וכתבו בכעס פוסט אחרי פוסט - עד כמה אתה חסר ערכים, וחסר יהדות, עד כמה אתה גוי, משוקץ ובוגד... עד כמה... ועד כמה... הרבה מאוד כעסו, ביקשו התנצלות.
ואני דווקא שואלת, אולי יש מצב שאתה צודק?!
אולי אף אחד לא חשב, שאולי באמת הרגשת נכון?!
אולי אתה היחיד שהעזת להגיד את האמת?!
אולי באמת אנשים כמוך, שפתחו את המסך, היו צריכים גם הם לסגור אותו ולהימלט?!
לא סתם עוררת מדינה שלימה!
ועוד איך עוררת! מדינה שלמה מדברת עליך. על מה?
על מטפחת יהודית שהייתה על המסך ודרסה לך את הלב.
על אישה יהודיה שעמדה על במה ביום העצמאות והביאה עצמאות מסוג אחר, משלה.
אישה שמצאה את השם יום אחד, ודווקא היא - הצליחה לגרור לך את הלב, לאן שהגעת אליו.
השופט בדימוס, יש מצב שכדאי לך לבדוק את לחץ הדם היהודי שלך. כנראה הוא גבוה, מבקש התייחסות. יש מצב שאם לא תטפל בו באופן מיידי, יתכן שחייך יסתיימו בריקנות וביגון בבית גדול ועם כתר של שופט.
דברים היוצאים מן הלב, נכנסים, ועוד איך נכנסים. כל המדינה מצייצת לך.
יכול מאוד להיות, שאם היית הולך לבדיקת דם עם הממצאים של אותו רגע שבו פתחת את המסך ונמלטת על נפשך, היית רואה עלייה דרמטית בתוצאות, על המסך.
מה שאומר שיש לך נשמה גבוהה, שכנראה עושה לך צרות, יוצאת לרחובות ומפגינה בקולות. כי היא רגישה כזאת ומבקשת ולא מסתפקת במועט. היא מבקשת להגיד לך משהו מעבר, מנסה לדבר איתך בשפה נוספת. בשפת הסימנים. ומעוררת לך חיים שלמים.
כמה זה כואב. כמה מתבקש לנוס על נפשך.
ואתה כעסת, ובצדק. יש לך תואר אקדמאי מקצועי, שנים שלמדת ושמעת והתמקצעת, ואתה בכוחך הגעת לכיסא שלך, לכוח התפארת והממשלה. מי זה שמעז להביא אמונות חדשות?
אבל אולי בעצם אתה צודק?!
אולי צעקת כאן בקול בלי שאף אחד שמע, 'איך יכול להיות שמטפחת אחת דורסת לי את הלב? מה יש לה שהיא מעלה לנשמה היהודית שלי?'.
ואולי, אולי הגיע הרגע, שפעם אחת, רק פעם אחת, תשמע אותה בלי לברוח, רק בהכנעה. יש מצב שיש לה חדשות משמחות להגיד לך הרבה יותר ממה שהיו לך עד היום.
אז למה לסגור מסך? אולי תקבע פגישה על לינור???