ליל הסדר במחיצתם של גדולי ישראל • ההנהגות והחומרות

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי

הגר"ח עורך מידי שנה בערב חג הפסח, סיום ש"ס בבלי וירושלמי, כמנהג הבכורים לערוך סיום מסכת. הסיום התקיים השנה לאחר תפילת שחרית, ביום שישי ערב חג הפסח.

בסוף זמן אכילת חמץ ובתחילת זמן הביעור ירד מרן מתחת לביתו לשרוף החמץ, משם שב לביתו והתחיל מחדש את התלמוד בבלי וירושלמי, כשהוא לומד את שמונת הדפים הראשונים ממסכת ברכות בכל אחד מהתלמודים.

בליל הסדר, זה יובל שנים, שמתארחים אצל מרן, בנו בכורו הגאון רבי אברהם ישעיהו קנייבסקי ובני משפחתו.

מרן נוהג ללבוש שטריימל בעריכת הסדר ומקפיד לאכול ל"מרור" חזרת מיוחדת, מרה במיוחד, כשבערב החג מגיע רופא בכדי לבדוק ולמדוד את הכמות אותה מרן יכול לאכול בשל החריפות היתירה.

נכדיו מספרים כי הסבא מתנגד בנחרצות לגניבת האפיקומן ואומר תמיד בשם אביו מרן בעל ה'קהילות יעקב' ה"סטייפלער" זצ"ל, שלא מחנכים את הילדים לגנוב.

באחד מימי החול המועד יוצא מרן לירושלים לרחבת הכותל המערבי, וכן מבקר אצל תלמידו ראש ישיבת "תפארת ישראל" הגאון רבי ישראל מאיר דרוק, כפי שנוהג בכל שלושת הרגלים בעשור האחרון.

ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין

הגר"ג אדלשטיין, מכין מידי שנה את החרוסת לליל הסדר בעצמו בערב יו"ט, כדי ליטול חלק במלאכת הכנת הסדר.

על שולחנו של ראש הישיבה מיסב בליל החג בנו הגאון רבי בצלאל אדלשטיין, ראש ישיבת 'אהבת אהרן' יחד עם בני משפחתו. יחד עמם מזמין הגרי"ג בחורים שאין להם משפחה בארץ או שהוריהם אינם שומרי תורה ומצוות.

במהלך הסדר קורא הגר"ג מנוסח ההגדה ומבאר כל קטע וקטע. באמירת עשר המכות מאריך ראש הישיבה בתיאור המכות כפי המובא במדרשים שונים עד אשר מתקרבת שעת חצות, אז ימהר להספיק באכילת הסעודה והאפיקומן ולאחריהם שב ראש הישיבה לספר את ניסי ה' בימים ההם, ואומר כי עיקר מצוות הלילה הוא בסיפור יציאת מצרים ולא רק באמירת פלפולים.

באחת השנים סיפר כי בהיותו ינוקא בבית אביו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטין רב העיר שומייאץ שברוסיה היו נוהגים לאגור את טיפות היין שהיו מטיפים מהכוס בעת הזכרת עשרת המכות וכשהיה מגיע מושל העיר לביקור בימי החג היו 'מכבדים' אותו ביין זה. "לימים סיפרתי זאת", סיים הגרי"ג, "לגאון רבי יוסף ישראלזון זצ''ל וממנו שמעתי שגם בבית אביו שהיה מרבני העיר ברנוביץ נהגו כן.

מאז פטירת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, נוהג הגר"ג להגיע לביקור חג אצל מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי.

נשיא המועצת חכם שלום כהן

ליל הסדר אצל נשיא מועצת חכמי התורה, ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, מתחילת הסדר ועד סופו מאריך הגר"ש בחידושים. "יש לו פירושים בלי סוף", אומר ר' יהודה חזן. דבר מצוי אצלו בליל הסדר להזכיר חידושים עתיקים ולומר, "זהו חידוש ששמעתי מלפני חמישים שנה".

חידושיו בהגדה נמשכים שעה ארוכה ובני הבית, בניו, חתניו ונכדיו, יושבים קשובים ודרוכים. מראה ראש הישיבה בליל הסדר, זוהי תחושה מיוחדת של התעלות, ככהן גדול בעבודתו. מידי שנה היו מגיעים בניו חתניו ונכדיו לשולחן החג, לאחר פטירת הרבנית ע"ה, ליל הסדר נערך בצורה יותר מצומצמת. בחול המועד נוהג הגר"ש לערוך ברכת כהנים בכותל המערבי, ולאחר מכן תלמידיו הרבים עולים להקביל את פניו בביתו בעיר העתיקה.

חבר המועצת הגאון רבי שמעון בעדני

חבר מועצת חכמי התורה, הגאון רבי שמעון בעדני, עורך סיום בערב החג בבית מדרשו בבני ברק כדין בן בכור. על חג הפסח אצל הגאון רבי שמעון בעדני, מספר לנו ר' יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל: "את שולחן ליל הסדר במחיצתו של הגאון רבי שמעון בעדני ממלאים מידי שנה אורחים רבים, בניו, חתניו, נכדיו וניניו. אך בעיקר מקפיד הגר"ש לארח בדרך קבע על שולחנו בעלי ובעלות תשובה אשר יוצאים מלילה זה חדורים באמונה ויראת שמים טהורה, ועם מטען של חיזוק למשך השנה כולה.

"פניו של הגר"ש בליל הסדר יוקדות ומאירות, את השמחה הנסוכה על פניו חשים כל בני הבית. כסאו גדול ומפואר כשבצדו השמאלי כריות מיוחדות להסבה כראוי, בראשו עטור כיפה גדולה ומיוחדת, אשר קיבלה במתנה מראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ועל כן רוחש הוא לה חביבות גדולה ולובשה במהלך הלילה, מראהו כמלאך ה' כאשר הוא לבוש בחלוק לבן ומיוחד ללילה הקדוש הזה.

"במהלך קריאת ההגדה נוהג הגר"ש בעדני לעצור מידי פעם ולהסביר בטוב טעם את הפירוש בהגדה וסיפור יציאת מצרים, וורטים לא נאמרים במהלך קריאת ההגדה, אלא רק בסעודה, אז זוכים המסובים לשאול את הסבא הגדול שאלות הקשורות לסיפור יציאת מצרים כשהגר"ש משיבם במתינות רבה, וכך נוהג לשתף את כל הנכדים והנכדות במהלך סיפור יציאת מצרים.

"בקריאת ההלל נוהג הגר"ש כמנהג התימנים, שבעל הסדר קורא חצי פסוק, והמסובים אומרים הללויה, כך גם הגר"ש קורא וכל המסובים עונים אחריו הללויה בנעימה. לגבי גניבת האפיקומן, בסיום הסדר בשעת אכילת האפיקומן, מחביא הגר"ש בעדני את האפיקומן מאחוריו, ואחר כך, המוצא את האפיקומן מחלק אותו לפי הסדר בפני המסובים".

הגאון רבי ברוך דב פוברסקי

אצל ראש ישיבת פוניבז' הגרב"ד פוברסקי, משום היותו בכור, נוהג הגרב''ד לערוך סיום מסכת בערב פסח ובדרך כלל זו מסכת שהתחיל וסיים במהלך הלילה של בדיקת חמץ. ראש הישיבה הגרב''ד שולח מידי שנה בערב החג מצות לנהגו האישי ולמספר מקורבים לאות הוקרה על עמידתם לעזרתו במשך השנה.

בליל הסדר אוכל הגרב''ד מצות מיוחדות ששולח עבורו מחותנו הגרמ''ד הלוי סולוויציק ראש ישיבת בריסק, הנאפות בחבורה שיסודה בחבורת המצות של מרן הרב מבריסק.

על שולחנו מסבים בני משפחתו ובהם משפחת חתנו הגאון רבי חיים פרץ ברמן מראשי ישיבת פוניבז'. לאורך אמירת ההגדה שוזר הגרב"ד מחידושיו ומפרי הגותו תוך הקפדה על פישוט הדברים בכדי שיובנו אף לנשים ולילדים.

רגע מיוחד הוא מידי שנה בסיומו של הסדר אז משורר הגרב"ד עם המסובים את הפיוט 'לשנה הבאה בירושלים' בנוסח רווי געגועים כפי שהושר בקהילות החסידים בעיירה ברנוביץ עיר מכורתו.

הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף

הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, עורך השנה את ליל הסדר בשכונת רמות בבית בנו, ראש ישיבת חזון עובדיה הרב רחמים יוסף, וצפוי למסור שיעורים בשכונה במהלך החג.

בשעת אמירת ההגדה, מרבה הראשל"צ בחידושים וביאורים על הכתוב מתורתו של אביו זיע"א. על שולחנו מונחת הגדה של פסח "חזון עובדיה" מהדורה ראשונה ועתיקה, כשלדברי מקורביו הראשון לציון בחביבותו הידועה משתף את הילדים בחידושים רבים וסיפורים נפלאים אשר אירעו לאבותינו במצרים, כאשר כל אחד מבני המשפחה נקרא אחר כבוד לקרא קטע מההגדה של פסח בניגון מיוחד, וכך ליל הסדר נמשך אף לאחר חצות.

על שולחנו מקפיד הגר"י שיהיו מונחים הכלים המשובחים והמפוארים ביותר כפי ההלכה. שמחה רבה בשנה זו בבית הראשל"צ לאחר שיצאו שני כרכים חדשים של ילקוט יוסף על הלכות יום טוב ועל הלכות חול מועד וספירת העומר.

הגאון רבי דוב לנדו

ליל הסדר אצל הגר"ד לנדו, ראש ישיבת סלבודקא, שנכנס החודש לשנת התשעים לאורך ימים טובים: לאחר תפילת מעריב ממהר לביתו ולא מתעכב כמו בשאר לילות שבת וחג שמשוחח בלימוד בדרך לביתו עם מספר אברכים.

בבית מזדרז להתחיל את ליל הסדר מהר כדי שלא ירדמו נכדיו וניניו שזוכים להצטרף לסבא הגדול לליל הסדר.

הגר"ד יושב בליל הסדר עם קיטל וכובע וניכרת על פניו השמחה, יותר מבשאר ימות השנה. הגר"ד קורא את ההגדה לאט ובנעימות גדולה בניגון מיוחד שקיבל מאביו וסבו, במהלך אמירת ההגדה לא מתעכב לאמירת פירושים כדי להספיק אפיקומן כשיטת החזון איש קודם חצות.

לפני מספר שנים במהלך ליל הסדר, אחד מהנכדים גנב לסבא הגר"ד את האפיקומן, וביקש מהסבא שילמד אתו חברותא כל יום 10 דקות, הגר"ד חשב כמה דקות והשיב: "לא. אני לא יכול. אין לי זמן", הנכד המשיך בבקשתו והתעקש "לא אחזיר את האפיקומן", רבי דב נד בראשו: "נו. בדליכא כולי עלמא לא פליגי…" אחד מבני המשפחה ניסה לשכנע את הסבא ואמר לו "הרי הילד יצטער", עצם הגר"ד את עיניו ונאנח: "וכי אני אינני מצטער בצערו? והרי סבא שלו אני! אבל מנין אקח עוד עשר דקות ביום כדי ללמוד איתו?".

כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ

האדמו"ר מויז'ניץ בליל חג הפסח לאחר תפילת ערבית נכנס אל היכל בית המדרש שם ערוך שולחן ליל הסדר ברוב פאר והדר, האדמו"ר עטוי בקיטל וחובש את כיפת הכסף שהינה בירושה מסביו בעל האמרי חיים זצ"ל, מכריז בקול "קדש" ובהמשך אומר את נוסח ההגדה בהשתפכות הנפש.

את שאלות "מה נשתנה" אומרים כל הצאצאים והנכדים לחוד ויחד במקהלה. בויז'ניץ נהוג לגנוב את האפיקומן כשבדרך כלל העושה זאת הינו אדם הזקוק לישועה ועל פי המקובל הבטחת הצדיק לעולם אינה שבה ריקם, ובתמורה לברכה מחזיר החסיד את האפיקומן לרבי.

לאחר הסעודה בשולחן עורך מגיעים אלפי חסידים שסיימו את עריכת הסדר בביתם להצטרף לסדר של הרבי.

כ"ק האדמו"ר מצאנז

אצל האדמו"ר מצאנז בערב פסח לאחר שחרית נערכים במניין האדמו"ר עשרות סיומי מסכת של בכורים. לאחר הסיומים עורך האדמו"ר באולם מיוחד "חמץ טיש", שם אוכל לפי מנהג אבותיו מאכל מאגוזים. לאחר הטיש מנער האדמו"ר את בגדיו לפני שנכנס לביתו.

שעה לפני שריפת חמץ מגיע הגוי לחדר האדמו"ר שם מוכר לו הרבי את חמצו ונותן לו את צרור המפתחות של כל החדרים המכורים. בשריפת חמץ נוהג הרבי לזרוק לבדו את חבילת החמץ לאש. לאחר התפילה בלילה מחלק האדמו"ר מצות לכל המשתתפים אצלו בליל הסדר.

הגאון רבי מאיר צבי ברגמן

אצל חבר ה'מועצת' וראש ישיבת רשב"י הגאון רבי מאיר צבי ברגמן, בעת אמירת 'עבדים היינו' מניח על כתפו את האפיקומן אותו קושר בכמין שק כפי שיצאו בני ישראל ממצרים.

במהלך הסדר משתמש הגרמ"צ בהגדת 'אבי עזרי' של חמיו מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל ממנה גם נוהג להשמיע דברי תורה, אך בעיקר, נותן דגש על המחשת סיפור יציאת מצרים לילדים על פי המדרשים ואגדות חז"ל.

בעת הגיעו לאמירת 'שפוך חמתך' בעת פתיחת הדלת לאליהו הנביא נוהג הגרמ"צ לומר 'ברוך הבא' כמנהג בית אביו. וכמנהג מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. את האפיקומן "גונבים" הנינים כשבתמורה זוכים ללמוד עם הסבא במהלך השנה. לאחר הסדר נוהג הגרמ"צ לומר את שיר השירים.

הגאון רבי מרדכי גרוס

חג הפסח אצל גאב"ד חניכי הישיבות הגר"מ גרוס הוא עבודה מיוחדת. את ה"מצות מצוה" עבור ליל הסדר אופה בערב החג אחרי חצות במאפיית בעלזא בבני ברק, במוצאי חג ראשון יוצא לתפילה בכותל המערבי בירושלים, ובערב שביעי של פסח יוצא לברכת האילונות ברוב עם ביישוב נווה ירק, כפי שמופיע בספרים הק' שיש לברך ברכת האילנות על פי סוד מחוץ לעיר.

האדמו"ר מהרי"י מסאטמר

ליל הסדר אצל האדמו"ר מהרי"י מסאטמר מתקיים בביהמ"ד בבית האדמו"ר. בשני הלילות (כמנהג חוץ לארץ) סועדים החתנים תלמידי הישיבות, 250 חתנים בכל לילה.

בשל הביקוש הרב מתחילה ההרשמה כבר מר"ח ניסן אצל המשב"קים זאת על מנת ו"לשריין" מקום. מלבד החתנים מוזמנים בנוסף גם כעשרה תלמידי הישיבות שהצטיינו בלימודם משך זמן החורף שנבחרים בקפידות ע"י מנהלי הישיבות קטנות וגדולות של סאטמר.

קודם התחלת הסדר מגיעים לבית האדמו"ר כל אנשי החבורה שאפו בחבורת האדמו"ר בערב פסח, ומקבלים מידי האדמו"ר ג' מצות לליל הסדר.

במהלך טיש ליל הסדר נוהג האדמו"ר לשלב בתוך אמירת ההגדה דברי תורה שהוא מחדש בכל שנה. שיאו של ליל הסדר הינו קודם אמירת הקטע המפורסם בהגדה של פסח המתאר את המעשה של חמשת התנאים שהיו מסובים בבני ברק וסיפרו ביציאת מצרים עד אור הבוקר, כשבקטע מדרש זה האדמו"ר מוסר פלפול תורני עמוק בסוגיות הש"ס בענין זה.

בלילה השני קודם אכילת אפיקומן מגיעים אלפי חסידי סאטמר לבית האדמו"ר, ולאחר סיום הסדר מלווים את האדמו"ר אל ביהמ"ד הגדול דסאטמר לאמירת ספירת העומר ברוב עם.

הראשל"צ הגאון רבי שלמה עמאר

הראשל"צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר יערוך את הסדר בביתו שבשכונת גבעת המבתר.

הרב לובש בליל החג את הגלימה המסורתית. ישנם שנים שהרב לובש את הגלימה המסורתית של דייני וחכמי מרוקו. כשהרב התמנה לרב ראשי קיבל מועד העדה הערבית את הגלימה והמצנפת המרוקאים.

הרב מקפיד בערב פסח שישקלו את כל הכזייתות של המצה והמרור שלא יקח זמן במהלך הסדר.

בערב החג בבית הכנסת מזהיר הראשון לציון בשם הזוהר הקדוש כי בליל הסדר יש יצר הרע מיוחד וצריך להיזהר לא להגיע למריבות ויכוחים מיותרים.

הרב מבאר את ההגדה גם בלשון פשוטה בכדי שהילדים יבינו. כ"כ הרב אומר קטעים מסויימים בערבית מרוקאית לשמר את המסורת מבית אבא.