לאחר הפרסום הראשוני ב"כיכר השבת" של הסקר המקיף שנערך בציבור החרדי על ידי מכון הסקרים 'אסקריא', צללנו אל מעמקי הנתונים בכדי למצוא מגמות וממצאים מעניינים, מעבר להתפלגות המנדטים החרדים, כפי שסקרנו בהרחבה.
הסקר נערך בקרב 885 משתתפים מבני המגזר החרדי - בלבד, מכלל העדות והחוגים, בכל הארץ, אחוז הטעות בו עומד על 3.3% בלבד. יודגש שוב כי הסקר בחן רק את ההצבעה בקרב המגזר החרדי, כך שאינו משקף את הצבעתם של מסורתיים ודתיים למפלגות החרדיות.
ראשית, הזרם הליטאי הוא הפחות ימני מבין כלל הזרמים בחברה החרדית, וגם לא נוטה בצורה חזקה, כמו שאר הזרמים, לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
משתתפי הסקר נשאלו שתי שאלות: 1. האם תתמוך בהחזרת שטחים תמורת שלום בר קיימא? 2. מי לדעתך ראוי להיות ראש הממשלה הבא? משאלות אלו ומתוך שאלות נוספות נפרסה לפנינו המפה הפוליטית-מדינית החרדית, שהיא כצפוי נוטה ימינה מאוד.
בשאלת המועמד המתאים לראשות הממשלה, 77% מכלל הציבור החרדי רואים בראש הממשלה בנימין נתניהו כמועמד המתאים, לעומת כאחוז בלבד שרואים בבני גנץ כמועמד המתאים לראשות הממשלה. 5.6% סבורים ששניהם לא מתאימים ו-16.3% השיבו כי אינם יודעים.
בחלוקה למגזרים, נתניהו זוכה לתמיכה גבוהה בציבור הספרדי של 86.3%, לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד עם 85%, בקרב המגזר החסידי הוא זוכה ל-77% אחוזי תמיכה ובקרב הציבור הליטאי ל-66.9%.
לעומתו, בני גנץ, זוכה לתמיכה חרדית רק בקרב המגזר הליטאי עם 2.2% ובקרב המגזר החסידי עם 0.7 אחוזים.
זאת ועוד, 97% מחסידי חב"ד מגדירים עצמם כימניים ורק 2.7% כשמאלנים, בקרב המגזר החסידי, 94% מגדירים עצמם כימניים לעומת 6% שרואים עצמם כמשתייכים לשמאל, בקרב המגזר הספרדי, 93% מגדירים עצמם כימניים, לעומת 6.7% כשמאלנים ובקרב המגזר הליטאי - 82.4% - ימניים לעומת 17.5% - שמאלנים.
"כיכר השבת" ביקש גם לבדוק את התפלגות המפלגות החרדיות בערים בעלות ריכוז חרדים גבוה. מהנתונים עולה כי אלעד זו העיר היחידה שחציה מצביעים ל'יהדות התורה' וחציה לש"ס.
כמו כן מצאנו את הערים בהן הצביעו בעבר לאלי ישי - בעיקר בני ברק וביתר עילית, כשהשאלה הגדולה כעת היא לאיזו מפלגה הם יצביעו. חשוב לציין שהסקר נערך לפני פרישתו של אלי ישי, אך כבר אז הנתונים הצביעו על מגמת עזיבה גדולה בקרב מצביעיו בעבר: 33% הצהירו שיעברו לש"ס, 13% יעברו לאיחוד מפלגות הימין ושברי אחוזים למפלגות נוספות.
מהנתונים עולה כי יהדות התורה מובילה כמעט בכל הערים החרדיות. בביתר עילית היא מקבלת 75% מהקולות החרדיים, מודיעין עילית - 73.3%, פתח תקווה - 72%, בית שמש - 69%, ירושלים - 66.3%, אשדוד - 66.2%, נתניה - 60%, ובבני ברק עם 54.7% מהקולות.
לעומת זאת, ש"ס מקבלת 40% מהקולות החרדיים בנתניה, 32.6% מהקולות בירושלים, 32.3% באשדוד, 28% בפתח תקווה, 27.6% בבית שמש, 26.7% במודיעין עילית, 25.3% בבני ברק ורק 11.3% מהקולות בביתר עילית.
עוד נתונים שעניינו אותנו הם המצביעים העוברים ממפלגה למפלגה - בתוך המפלגות החרדיות, זאת אומרת, מי הם המצביעים שעוברים מש"ס ליהדות התורה ולהיפך.
נתחיל ממצביעי ש"ס בעבר, שכעת לא יצביעו לתנועה הספרדית אלא לאחותה האשכנזית: יהדות התורה. מנתוני הסקר עולה כי מדובר בעיקר בעובדים ומיעוטם אברכים, בגילאי 50+, גברים נשואים בלבד. מבחינת פיזור הערים, מצאנו אותם בעיקר בערים מעורבות כמו ירושלים, פתח תקווה ונתניה.
אחת הסיבות הבולטות לשינוי בהצבעה זו היא הדאגה לצביונה היהודי של מדינת ישראל. מסתבר, שמצביעים אלו חושבים שיהדות התורה תטפל בצביון היהודי - טוב יותר מש"ס.
עוד סיפרו לנו המשיבים שבמידה ולא הייתה מפלגה חרדית, רובם הגדול (כ-40%) כלל לא היו מצביעים, מה שמראה לנו שוב את המגמה כי מצביע חרדי המאוכזב מהמפלגה לה הצביע בבחירות הקודמות, נוטה להשאיר את הקול שלו בתוך המפלגות החרדיות.
בדקנו גם מי הם מצביעי יהדות התורה שצפויים לעבור כעת לש"ס.
מהנתונים עולה כי מדובר על רוב גברי של 63%, אך יש גם נשים שצפויות להצביע לש"ס. כמו כן מדובר בעיקר בטווח הגילאים 30-45, רובם נשואים ומיעוטם גרושים/ות. יצוין כי מדובר דווקא בערים חרדיות ולא מעורבות כדוגמת בני ברק, מודיעין עילית ומיעוטם מירושלים.
השיקול העיקרי שתפס אצלם הוא הדאגה של חברי הכנסת למגזר שלהם, בשונה מהמגמה ההפוכה שעשו זאת בעיקר לטובת הצביון היהודי של מדינת ישראל.
במעבר מיהדות התורה לש"ס מצאנו גם משיבים אקדמאים לעומת הכיוון ההפוך בו לא מצאנו אקדמאים, ובדומה למעבר הקודם גם כאן התזוזה העיקרית היא בקרב עובדים ולא בקרב אברכים.
שאלנו את המשיבים גם לאיזו מפלגה היית מצביע בהינתן ולא היו כלל מפלגות חרדיות, כאן מצאנו את הרוב שהולך לליכוד, במידה ומפלגת ש"ס לא הייתה קיימת.
ולסיום, ביקשנו מהנסקרים לדרג את חברי הכנסת החרדים, כאשר הדירוג הוא: 4 - גבוה מאד; 3 - גבוה; 2 - נמוך; 1 - נמוך מאוד.
התוצאות - לא מפתיעות. במקום הראשון - סגן השר יעקב ליצמן עם 3.27; במקום השני - ח"כ משה גפני עם 3.15; במקום השלישי - ח"כ אורי מקלב עם 3.01; במקום הרביעי - השר אריה דרעי עם 2.78; במקום החמישי - סגן השר מאיר פרוש עם 2.65.
בפילוח לפי זרם, הרי שהזרם הספרדי העניק לאריה דרעי ציון 3.06 ולח"כ יעקב מרגי ציון 2.78, לעומת זאת הזרם הליטאי חסידי העניק לסגן השר יעקב ליצמן ציון 3.09 ולח"כ משה גפני ציון 2.99.
כאמור, הסקר שנערך על ידי מכון 'אסקריא' בראשותו של דודי דרור ובליוויו של מנהל המחקר ד''ר גדי און, הינו סקר מקיף ואמין במיוחד אודות לכמות הנסקרים הגבוה (855) לעומת סקר רגיל (מדינת ישראל כולה - סביבות 500 איש), ואחוז הטעות בו עומד על 3.3% בלבד.