תכונה רבה בקרב בוגרי ישיבת נחלת דוד בפתח תקוה, לקראת מערך גיוס ההמונים, שיתקיים בימים הקרובים, ימי שלישי רביעי כ"ו - כ"ז באדר ב'. המיזם הנקרא בשם 'ואהבתך, לעולמים', מיטיב להגדיר את תחושות הבוגרים מכל התקופות והזמנים, שחשים בזה הזדמנות להשיב אהבה אל הישיבה בה גדלו וצמחו, ולראש הישיבה ומייסדה הגרב"ש סלומון זצוק"ל, שהנחילם קנייני נצח בעומקה של תורה ואהבתה, אהב כל אחד ואחד מתלמידיו, וכולם היו בניו.
בימים אלו ניכרת התלכדות מיוחדת של בוגרים מכל המחזורים שלמדו בישיבה במשך למעלה מחמישים שנות קיומה, יחד עם נציגי הקהילות בעיר פתח תקווה, ידידי הישיבה ומוקירי זכרו של הגרב"ש סלומון זצ"ל, כאשר כולם יחד מוכנים להתגייס להקלת העול הרובץ על כתפי הנהלת הישיבה, וביחוד על כתפי הרבנית סלומון תליט"א, הנושאת בעול קיום הישיבה בעשר השנים האחרונות, מאז הסתלקותו של הגרב"ש סלומון זצוק"ל, בחודש אדר תשס"ט.
כהכנה למיזם הגדול, נערך כינוס היסטורי של בוגרי הישיבה מכל הזמנים, שבת אחים גם יחד. תחת הכותרת 'באהבה וברצון', התכנסו בני הישיבה לדורותיה ושבו אל שערי הישיבה, אל המקום ממנו ינקו את בשנות בחרותם.
היה זה מחזה מפעים, לראות בוגרים מתקופות שונות, גודשים את חדר האוכל של הישיבה, ניצבים אלו לצד אלו, מול מיזם הזיכרון המרשים המעלה תמונות הוד מחיי הישיבה ומפועלו הכביר רב השנים של הגרב"ש סלומון זצוק"ל.
את המשא המרכזי נשא מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', שהאריך בדברים על דמותו של ראש הישיבה הגרב"ש סלומון זצ"ל, אתו היה בקשרי ידידות ואהבה, ועל הקשר המיוחד שלו עם הישיבה וראשיה, אותם הוא מכיר זה ארבע דורות, החל מהרב מחרקוב זצ"ל שהיה בסוף ימיו בירושלים, והיה בידידות מיוחדת עם מרן הגרי"ז מבריסק, ועד לראש הישיבה דהיום הגר"ד סלומון שליט"א אותו הוא מכיר היטב, בהתמסרותו המיוחדת לתלמידים.
מרן הגרב"ד שליט"א הרחיב בגודל החיוב והזכות המתגלגלת כעת לידם של כל בוגרי הישיבה וידידיה לעמוד לימינה בשעה זו לתומכה ולחזקה, ולהשיב מעט מחיוב הכרת הטוב הגדולה שיש להם לראש הישיבה זצ"ל, וציין בייחוד את העול המוטל על כתפי הרבנית תליט"א, אשת חבר להגרב"ש סלומון זצוק"ל, ואשר המגבית הנערכת כעת נועדה להקל מעליה את כובד המשא.
הנהלת הישיבה ביקרה בהיכלו של שר התורה לברכה ולעיצה
לקראת סיום המעמד, הוקרא בפני הנאספים מכתבה של הרבנית סלומון תליט"א, אותו כתבה בתמצית לבה במיוחד לערב זה, בהוראת גדולי ישראל שהורו לה לצאת מגדרה ולקרוא לעזרת הבוגרים. במכתבה עמדה על האהבה הגדולה שאהב הרב זצ"ל את כאו"א מבני הישיבה, על העול העצום הרובץ על כתפיה מאז פטירתו, אשר איננה יכולה לשאתו עוד, ועל הסכנה הממשית המרחפת כעת על קיום הישיבה.
לסיום, הוקרנה בפני הקהל מצגת מרגשת ומרטיטה מחיי ראש הישיבה זצוק"ל, השלובים בקורות הישיבה לדורותיה, כאשר הקהל הגדול יושב נרגש ומרותק למראות ולקולות, רבים הזילו דמעות בהיזכרם בדמות האהובה והנערצת שהייתה להם כאב, הביאתם לחיי העולם הזה והעולם הבא.