"וכשזה הסתיים, פתח רה"י ב'נשמת' מרגש"

בשעה 11:50, עשר דקות לפני שהאתר עולה לאויר, מקבל סמנכ"ל הישיבה הרב חננאל שם טוב, שיחת טלפון מנציג חברת צ'רדי ובפיו שאלה גורלית ומלחיצה מאוד:
"האם אתה בטוח שזה היעד שאנחנו עולים איתו לאויר? אין דרך חזרה! אם לא תגיעו ליעד, הקמפיין נופל, זה או הכל או כלום! אתה בטוח?"
ובתשובה אמיצה עונה לו הרב חננאל שם טוב, חד וחלק:
"כן, אנחנו נגיע ליעד ועוד נעבור אותו, תמונת ההצלחה שלי היא לעבור את ה-21 מליון"
וכך יצא לדרך הקמפיין עם היעד 18 מליון לא פחות....

הפתיחה היתה ללא דרמה מיוחדת כמו שמתחילים כל קמפיין, אף אחד לא שיער מה הולך לקרות בהמשך. המסכים הענקיים נפרסו בכל פינה, השולחנות הגדולים עם סוללת הטלפונים מאויישים בטלפנים עמדו הכן, מכשירי הפקס והמיילים עמדו במקומם כראוי, הדלפקים הארוכים ומאחוריהם הנציגים, כשבחדר הסמוך סוללת המחשבים - עומדים בהיכון להזנת נתונים וכו' וכו'.

גם החפ''קים ברחבי הארץ היו מאויישים עם צוותות הבוגרים והבחורים, "היום אין כולל"- אמרו שגרירי הבוגרים....
פעמים שביטולה זו היא קיומה.

במקביל בכל רחבי העולם נפתחו מסכי המחשב אצל כל ידידי הישיבה, לנדיבים נשלחו הלינקים לאתר צ'רדי, כולם עמדו הכן: "מה מאור התורה יכולה לעשות? האם אחרי 35 שנה יהיה כבר בניין קבע?"
הפעם בכל זאת נראה שמשהו זז......

התפאורה כלפי חוץ כיסתה בעצם על חששות כבדים של כל המעורבים בענין, החל מראש הישיבה והמנכ''ל הרב אהרן שם טוב, הסמנכ''ל בנו הרב חננאל שם טוב דרך נציגי חברת צ'רדי, כולל אדריכלי הקמפיין בישיבת 'מאור התורה', ועד אחרון העושים במלאכה, אולי בכל זאת כדאי לעדכן את היעד? אולי אחרי כל ההכנות בכל זאת טעינו והגדלנו את היעד ללא כיסוי אמיתי? אולי לא נערכנו כראוי?

החשש היה מוצדק, כי הרי על פי ההסכם עם חברת צ'רדי - זה או הכל או כלום, ואם זה כלום לא רק שהפסדנו כאן, הפסדנו גם את ההכפלה וההשלשה. ומה יהיה עם הבושות כלפי נדיבי הישיבה בארה''ב ובמזרח אמריקה הנושאים את עיניהם ליעד שעל המצג?
אבל היו כאן כמה עקשנים שלא הסכימו בשום אופן לשנות את היעד, "אתם משוגעים" צעקו עליהם נציגי צ'רדי, למה לקחת סיכון? תוריד ומקסימום תעלה אח''כ. אבל הם התעקשו ....

היום הראשון היה חגיגי ונחמד, כולם מגיעים לראות את המסך המעניין הפולט נתונים כל רגע ומעדכן את התרומות ובפרט שהכל הרי מושלש. גם הטלפנים עבדו עוד בנינוחות, גם רבני הישיבה שהוזעקו להרים טלפונים לבוגרים - לא חשו את מה שעומד להתרחש בעוד 24 שעות. הבוגרים הרי כולם אברכים הם, כעת עדיין בכוללים, אי אפשר להשיג אותם בטלפון, וגם לא בוער להם לבא ולתרום, יש עוד יום וחצי.

כך הזדחל לו היום הראשון בעצלתיים, כל מי שבא לבקר התקבל בסבר פנים יפות. ויש גם זמן לשיחות נפש סו''ס, הרבה זמן לא נפגשנו עם כל כך הרבה אנשים, כולם רגועים והכל בסדר, ובפרט שהמסך מעדכן את המאות אלפים שנוספים בדרך ליעד.

לקראת הערב כולם מתחילים לחשב מסלול, כמה בעצם צריך להשיג ביום הראשון כדי שנדע אם אנחנו בדרך ליעד, ואז כל אחד עם הערכתו המקצועית .... נדמה לי שבקמפיין של ..... ביום הראשון השיגו רק .... אבל לאט לאט כולם תופסים: "אם ביום הראשון לא מגיעים לחצי מהיעד זה נראה שהמערכה אבודה…"

לקראת סוף היום הראשון, כולם מתחילים להבין שהעסק בבעיה. היעד של חצי מהסכום רחוק מאד, אולי לקראת השעות הקטנות יצוצו נתונים חדשים דרך התורמים דרך הטלפון... אולי כמה נדיבים בארצות רחוקות יזרימו קצת בשורות טובות למחשב? בא נקוה שנקום לבוקר יותר מעודד.

הבוקר שלמחרת כבר לא היה דומה לזה של אתמול, כולם מגיעים פחות מחוייטים מאתמול ולא כולם עם העניבות, כולם מבינים שהפעם צריך להפשיל שרוולים ולהתכונן למלחמה.... ובאמת היתה שם מלחמה.

ובמלחמה כמו במלחמה, כולם אבל כולם, וזה כולל גם את הרבנים - הסירו את הכפפות הרימו שרוולים, כולם השאירו בבית את הבושה והאי נעימות, פה כולם עם מסיכות.

בבוקר - כל מי שיש לו אפשרות להתעדכן מקבל עדכון כי "עדיין רחוקים מחצי מהיעד הסופי" כולם מבינים שהעסק לא פשוט.

8:30 בבוקר הודעה טלפונית לכל הבוגרים ברחבי הארץ שבדרכם לכוללים: "על פי נתוני חברת צ'רדי ועל פי נסיונם מקמפיינים קודמים אם לא משיגים ביום הראשון חצי מהיעד זה אומר שיש בעיה".

בשעה 9 רשימות הבוגרים והתורמים מתחלקות ליד השולחנות, רשימות של מי שעדיין לא העביר את חלקו, צריך להתקשר ולזרז את הציבור.

השעה 10 אין התקדמות. טוב, כולם עדיין בכוללים מי עונה בשעה כזאת לטלפון באמצע הסוגיא.
על 'מסך הנתונים' היעד עוד רחוק, לא ממש מתקדמים...

השעה 11 אין שינוי, אין עדכונים חדשים, אנשים עדיין לא זזים "האם יש משהו לעשות ולמנוע קריסה?"

השעה 11 וחצי והפנים כבר נפולות, השמועות מתלחשות כי צריך לעשות משהו, יודעי דבר אומרים שבכל קמפיין כזה יש תכניות מגירה איך למנוע בזיון.... אולי לגייס כמה מיוחדים? הו"ק משהו שיציל את הנתונים, אולי יגיעו סוף סוף ההתחייבויות הגדולות שהובטחו בכנס הגדול…? אך לא... עדיין לא.

12 בצהריים מתגנבת שמועה שיש הרבה נתונים שעדיין לא הוזנו ואולי זה הולך להציל את המצב.

לקראת 1 בצהריים גם הניחומים האלה קורסים ומתבררים כנחמת שוטים.....

בשעה 1 וחצי כולם מדברים כבר בקול רם, גם הארוחה הקרבית שחולקה לפעילים לא ממש עזרה להרגיע את האנשים.

במקביל כל רבני הישיבה נזעקים לחפ''ק המרכזי מנסים אולי בכל זאת מישהו יענה לטלפונים, אבל הפסימיים יודעים לומר שאם יענו לטלפונים זה יהיה רק בשעות הערב המאוחרות.

יש גם את הנרגנים, אלו שיודעים תמיד לרטון ולהסביר שברור "לא מספיק נערכו לקמפיין בכזה סדר גודל זה, הרי בכלל לא לפי המידות של מאור התורה, כזה קמפיין צריך להיערך אליו יותר מוקדם, עם רשימות יותר מסודרות..... אבל עכשיו? אין פלא שהכל קורס ברגע האמת…"

14:00 ראש הישיבה בהודעה כאובה לכל הבוגרים "אנא עשו כל שביכולתכם שהקמפיין לא יקרוס בואו תוכיחו שאכן בנייך- בונייך"

במקביל הבוגרים שמתקשרים מנסים להבין באמת המצב קשה? מה קרה? היינו בטוחים שהכל בסדר ואין שום בעיה, התשובות לא היו מרגיעות בלשון המעטה, כולם בדעה אחת שהמצב קשה מאד ובינתיים רק תפילות.

14:30 ראש הישיבה נכנס לחפ''ק בכובד ראש, מבקש את הרמקול ופותח באמירת פרקי תהלים להצלת המערכה. כל המוקדנים מכבים מנועים לכמה רגעים, הרצינות כובשת את חלל החפ''ק המרכזי ואיתו בכל החפק''ים ברחבי הארץ כולם בתפילה ובזעקה להצלת המערכה, כי אם לא עכשיו אבדה כל תקוה - כולם יבינו שבאמת במאור התורה קשה להזיז משהו רציני.

בנתיים המחשבים ממשיכים לפלוט נתונים ולהציגם על גבי המסכים הגדולים, על המסך הסכום הוא 12 מיליון עדיין רחוק מאד מהיעד

לקראת 15:30 מגיעים ל-13 מיליון, המחיאות כפיים בהתאם, אבל 'מביני דבר' אומרים כי זה לא מה שיציל את המצב.

למעלה במשרדים אסיפות חשאיות וראשים מורכנים, כבר יש הרבה אנשים שמתכננים את נאומי ההפסד, להסביר מי בדיוק אשם בכישלון, כלפי חוץ מנהלי הקמפיין משדרים עסקים כרגיל אולי הם מסתירים משהו שאנחנו לא יודעים?!

אולי למישהו יש טלפון מיוחד שאפשר להתקשר למישהו שיציל את המצב ....

בינתיים בחפ''ק למטה שיחת השעה היא האם באמת כשלא מגיעים ליעד מפסידים הכל או שזה רק אמירות שצ'רידי מפיצים, וזה חלק מהתמריץ של הקמפיין(?!)

השעה 16:00 והשעון מתקדם והסכום עולה לאט לאט.

16:30 אחר הצהריים הסכום כעת 14 מיליון, כעת גם הבוגרים שהיו בבית בצהריים חזרו כבר לכולל... כעת אף אחד לא עונה מה עוד יש לעשות חוץ מלהתפלל?

17:30 יש קצת תזוזה על המסכים, הסכום עוד לא הגיע ל 15 מיליון.... נתונים שהיו תקועים במחשבים מתחילים להשתחרר והקצב קצת יותר מעודד, אך עדיין אין מקום לשאננות.

האופטימיים שהתחבאו עד עכשיו מתחילים לצאת מהמאורות עם חיוך דק: "נו אמרנו לכם מראש שלא צריך לדאוג למה לא סמכתם עלינו עוד תראו שיהיה בסדר"

"איפה הייתם עד עכשיו?" - שואלים הפסימיים.

השמועות עוברות מפה לאוזן על סכומים גדולים של כמה תורמים גדולים שאמורים להציל את המצב אך בינתיים הם לא בדרך לכאן.

18:30 הקצב יותר מעודד, כל שעה עוד מיליון על המסך, אוחזים ב-15 מיליון, המבינים יודעים להסביר כי אם זה ימשך בקצב הנוכחי יש סיכוי שלקראת הסוף כשיגיעו כל הבוגרים סו''ס לנקודות האיסוף - אז נראה את השינוי המיוחל.

19:30 - 15 וחצי מיליון, עוד הודעה לבוגרים. הראש ישיבה אומר שהנדיבים בחו''ל ג''כ בלחץ מהמצב הנוכחי.

אולי בכל זאת אפשר לעורר בדרך כלשהי את הידידים והבוגרים? אולי יש עוד כמה שלא שמעו על הקמפיין?

20:30 המסכים כבר מתחילים לזוז בקצב מתוגבר יותר, לפי המצב כעת נראה שיש עוד תקוה אפשר עוד לזרז את הענינים.

ואז בבת אחת הכל מתפרץ ......

21:30 המסכים מתחילים לרוץ, עכשיו זה לא מיליון לשעה, אלא מליון לחצי שעה פתאום הכל בקצב מסחרר: אלפים ועוד אלפים רצים על המסך, פתאום זה כבר 16 מיליון 16 וחצי ועוד מעט כבר 17.

וכשעל המסך הופיעו הספרות: 18 מיליון!! - שאגות השמחה האדירים בחפ''ק נשמעו למרחוק, התקרה והקירות לא יכלו להכיל את פרץ השמחה האדירה והריקודים, כל הפעילים המיוזעים קופצים מהכסאות.

והנה ראש הישיבה נכנס לאולם.... הכל היה כאין וכאפס, המתח והלחץ שכולם היו נתונים בו, התפוגג ברגע כמו קפיץ מתוח הקופץ למרחוק.

בקושי היה ניתן להרגיע את הרוחות כדי להמשיך את המלאכה, הרי בכל זאת חבל על כל רגע.

בחברת צ'רדי מעדכנים את היעד, ומעלים אותו ל - 21 מיליון, לא יאומן...

ואז בתזמון מושלם, נכנסו למערכת כל ההתחייבויות מהכנס הגדול, מה שהקפיץ את הנתונים על המסכים בקצב מסחרר.

ובדיוק לקראת הסוף, דוקא לקראת הסוף, פתאום ידידים ומכרים מכל רחבי העיר בוגרים מכל רחבי הארץ שנזכרו להגיע: שקיות של מזומנים, כרטיסי אשראי וצ'יקים נערמות עוד ועוד והמלאכה היתה דיה והותר...

וכבר אי אפשר לקבל את כולם ולהזין למחשבים את כל הסכומים ובינתיים הסכומים מתעדכנים כל הזמן כל רגע עוד 100 אלף ועוד 100 אלף ונראה שעוד רגע מגדילים גם את יעד הבונוס.

אחד מרגעי השיא היה כאשר על מסכי המגבית הופיעה תרומתו המפתיעה של הגאון הרב שלום בער סורצקין שליט"א, שעם נחיתתו מחו"ל שיגר את את תרומתו הנדיבה שהקפיצה את הסכום לכיוון היעד הנוסף, או אז
פצחו בני הישיבה בשירה וריקודים "ואתה שלום ושמך שלום" .
תרומה זו הצטרפה גם כן לתרומתו של יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי שליט"א שהתחייב לשאת בעול המגבית יחד עם הגרש"ב סורצקין שליט"א.

כולם ממשיכים בעבודה חבל על כל רגע חבל על כל שקל עוד יהיה זמן לשמוח עוד יהיה זמן לחגוג.....

אבל בשעה 12 בלילה, נדמו המחשבים, כבר אי אפשר יותר, ראש הישיבה ממהר לחפ''ק המרכזי ומתקבל בשירה אדירה של ימים על ימי מלך ..... אבל במקום להיגרר להוללות, ראש הישיבה מהסה את כולם, שקט מוחלט! ובקול חרישי , מתוך הודיה לה' פותח באמירת נשמת כל חי.