כנראה שאני נאיבי חסר תקנה. כל כך הרבה פעמים נפגעתי ממערכות המשפט ו"הצדק" של מדינת ישראל, עד שאם אבוא לפרטם, יכלה הזמן והמה לא יכלו, ועדיין לא למדתי לקח. עדיין חשבתי, ואפילו קצת האמנתי שיש סיכוי למשהו חיובי מהם, אך שוב התבדיתי, והתחדדו לי יותר דברי המשל הקדמוני שאמר דוד לשאול המלך (שמואל א', כ"ד, י"ג): "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע".
לפני כשנה פרסם הפוליטיקאי, נשיא מדינת ישראל מר רובי ריבלין, קריאה נרגשת לציבור, להגיש בקשות חנינה לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל. אזרחים רבים פנו אלי ואמרו לי שזו הזדמנות טובה עבורי למחוק את סעיף הקלון המלווה אותי מאז משפט הפשע והרשע שהתקיים נגדי, וגם לתקן במקצת את העוול הנוראי שנעשה לי.
כמובן שכולם הוסיפו שכעת הסיכוי הוא מצוין, משום שבדיוק אז יצא עד המדינה במשפטי מר מ.ס (בית המשפט העליון קבע, שהוא העד המרכזי במשפטי), והתוודה מעל כל במה תקשורתית שהוא שיקר במשפטי לפני 12 שנה, ושאני זכאי, וכל מה שאמר זה שקר וכזב. הוא סיפר שעשה זאת בלחץ הפרקליטות, שלחצו אותו והרסו לו את חייו האישיים (התגרש ואיבד את כל נכסיו והגיע עד לפת לחם).
הם הבטיחו לו שימחקו לו את כל עבירותיו ולא ירצה עונש מאסר, וכן את כל חובותיו בסך של מיליונים רבים (בהקלטות מחקירותיו במשטרה הוא אמר שמדובר ב-17 מיליון ש"ח, ואילו במשפט, הפרקליטות הודתה ב-7 מיליון ש"ח!!), ולכן, בלית ברירה הוא נאלץ לשקר (כשאשתי שמעה את המחיר ששילמו לו עבור ראשי, התלוצצה שלא ידעה שאני שווה כל כך). שלא נטעה לחשוב שרק כעת נודע שלא דיבר אמת, כבר במהלך המשפט עדותו הייתה מלאה בסתירות רבות, וכשנתפס באחד מהשקרים, אמר העד: "נכון, שיקרתי בעבר, ואמשיך לשקר בעבור בנותיי". רק המשפט הזה היה בכוחו לפסול את כל עדותו.
כל הסתירות לא הועילו בבוא השופט לגזור את הדין, והוא אף ציין את הבעייתיות החמורה בעדות העד, שהיא מליאה סתירות כרימון יד. אך שופט זה, ברוב חכמתו כי לא רבה, עשה "פלגינן דיבוריה", ולמעשה את כל הטענות נגדי בנושא השוחד מחק, כי לא מצא בהם ממש, אך כדי לקיים "לפוטרו בלא כלום אי אפשר", השאיר משהו מזערי והוא, הלוואה שניתנה לי ע"י העד והחזרתיה לו עוד בזמן שהיה תלמידי וחברי, וכשלא הייתי בשום תפקיד משמעותי שיכולתי להשפיע על עסקיו וכד' (הייתי סגן שר הבריאות, יכולתי לדאוג לו לווליום או אקמול).
בתמימותי, פניתי דרך עורך דיני מר יורם מלכה, אל הנשיא בבקשה שימחק לי את הרישום הפלילי, וזאת לאור דברי עד המדינה, וכן לאור החמלה שהחליט הנשיא לנקוט. הבקשה הוגשה לנשיא והועברה למשרד המשפטים, להמלצתם שאינה מחייבת את הנשיא. המתנתי חודשים ארוכים, וראה זה פלא - אין החלטה.
לאחר לחצים רבים של עו"ד מלכה, פתאום גילו בפרקליטות שמישהו דאג לדחוק את התיק למעמקים, אך הבטיחו שמעתה התיק יזכה לטיפול. ואכן, לאחר 9 חודשים!! מיום הגשת הבקשה, התיק חזר לנשיא עם המלצה שלילית. נו! מה ציפיתם, שאותה פרקליטות שרדפה אותי לאורך כל הדרך תתיישר כעת עם דברי עד המדינה שחשף את ערוותה? בוודאי שלא, גם אני לא ציפיתי, אלא אני ציפיתי מאותה שרת משפטים שנלחמת בפרקליטות ובמערכת המשפט שתקום ותגן על זכותי. אך נאדה! כלום! אני לא חילוני וגם לא כיפה סרוגה, אני חרדי, ושה' ישמור! יש עוד גיבנת עלי, אני מזרחי.
מה פתאום שהשרה תתלכלך בשבילי? אני ממפלגתה? אני סלב ששחרורי יגרום לה אהדה נוספת? אני סתם עוד דוס שמבקר חמורות את מפלגתה 'הבית היהודי' והיא עוד תבוא לקראתי? (אלה מילים שאמרו יועציה לאחד ממקורביי שפנה אליהם שיזרזו את התיק).
לפני כשבועיים התקשרה היועצת המשפטית של הנשיא אל עורך דיני, וביקשה ממנו בהליך חריג ביותר ומשונה מאוד שימשוך את בקשת החנינה, כי הנשיא נוטה לא להיענות לה. אתם בטח שואלים, למה נקט הנשיא בהליך כזה? הנשיא הבין שזה המקרה הקלסי ביותר לחנינה, אך מה לעשות ומאז כניסתו לתפקיד הנשיא, הוא נעשה עבד נרצע של השמאל והתקשורת (אפשר להגיש נגדו כתב אישום של מרמה והפרת אמונים, שהרי נבחר על הטיקט הימני, ולמחרת נהפך לסממן השמאלי).
נהיה עושה רצונם ולעתים רבות גם דוברם (ראה ערך: "בני עמי בחרו בדרך הטרור"), ולכן פנה אלי שעדיף שארד מהבקשה ולכולם ייטב, הנשיא לא יובך וקומתו לא תונמך. כשניסה עו"ד להסביר שהם טועים בהחלטתם, היועצת זימנה אותנו אליה לפגישה כדי לכאורה להראות שיש להם יעני 'אוזן קשבת', אך לצערי גם אז נשארה בדעתה שה"פשעים" שביצעתי הם חמורים מאוד, שלא ניתן אפילו למחוק את הרישום הפלילי, שדרך אגב אמור להסתיים בעוד כשנתיים.
הבהרנו לה שאינני מבקש שחרור מבית הסוהר, אינני מבקש שיחזירו לי את הכספים הרבים שהפסדתי, אינני בא להאשים ולתבוע את המדינה על כל העוול שנעשה לי, אינני מבקש כלום מהמדינה, (למרות שעורכי דין בכירים המליצו לי ללכת למשפט חוזר ושסיכוי גדול שאזוכה) למעט דבר אחד פשוט והוא, מחיקת הרישום הפלילי. דבר זה יאפשר לי לעשות דברים נוספים בחיי. לדוגמא לאחרונה רציתי לפתוח עמותה פשוטה, אך לפי החוק לא יכולתי. אינני יכול להיות חבר בדירקטוריון, ולאלה שחפצים לראותי בפוליטיקה, בוודאי שלא שייך. וזו ההזדמנות להבהיר, שלא הייתה לי כל כוונה כזו.
כששוחחנו עם יועצת הנשיא, ראיתי את האיבה בעיניה, כאילו שאני פושע ישראל בגופי ובנשמתי. מנגד לטענותיה החלולות והמתחמקות, הכנתי שיעורי בית והטחתי אותם בפניה. אמרתי לה, אתם טוענים שאינכם ערכאה שיפוטית ואינכם במקום בית משפט, אז בואו תסבירו לי למה במקרים אלו הענקתם חנינה?
א. ישנו זמר מאוד מפורסם (שאין לי דבר וחצי דבר נגדו, שמח בשחרורו ושיעלה מעלה מעלה) שהעלים כ-6 מיליון ₪!!! בית המשפט הענישו בעונש של שנתיים וחצי מאסר, וכשערער הופחת לשנה וחצי (אני כשערערתי על חומרת העונש של שנה וחצי, בית המשפט העליון שילש את עונשי ל-4 שנים! בלי שום נימוק. הנימוק היה תג מחיר! לחנך את הציבור על חשבוני, חשבון הוריי, אשתי, ילדיי, אחי ואחיותיי ואלפי תלמידיי). בעודו מרצה את עונשו פנה לנשיא בבקשת חנינה לקצר את עונשו, וראה זה פלא תוך מספר שבועות הבקשה נידונה במשרד המשפטים והועברה לנשיא המלצה חיובית, וכן, הנשיא מיד נתן חנינה.
ב. דוגמא נוספת, לפני כשנתיים נעצר ערבי תושב חיפה על יבוא סמים מסוכנים ביותר (2 ק"ג קוקאין!!), והוא נשפט ל-42 חודשים. לאחר שערער, גילה בית המשפט הרחום, המחנך ושומר הסף של מדינת היהודים רחמנות, והפחית את עונשו ל-21 חודשים, מחצית! הנאשם לא התייאש ושמע שבבית נשיאי מדינת ישראל יושב נשיא רחום וחנון, ארך אפיים ומרבה לחון, הגיש בקשת חנינה. וראה זה פלא, הנשיא גילה אמפתיה ורחמנות וצמצם את עונשו ל-6 חודשי שירות בלבד!
אני עומד כאן ושואל: רבותי! היכן הצדק? אני הרי לא הואשמתי בלקיחת כסף או גניבת כסף מהמדינה או מאף אדם. הואשמתי שקיבלתי הלוואה מחבר שהחזרתי לו אותה (היום עד המדינה מודה שהחזרתיה לו). הואשמתי עוד שאותו עד מדינה תרם לישיבת אור החיים סכום מסוים שאפילו לא ידעתי עליו, ובית המשפט החליט שזה נחשב שוחד עבורי, למרות שלא קיבלתי שקל מכך וזה מוסכם על כולם. א"כ מה הייתה הטענה נגדי? שנהיה לי רווח מכך.
הרווח שלי היה שמעמדי אצל הרב אלבז שהוא מראשי ש"ס התחזק, וזה שוחד. הבנתם? הזוי! מופרך! אני ברוך ה' לא הואשמתי בסחר בסמים או בפגיעה באדם או סיכון חיים, כפי שאותו אחד שסחר בסמים עשה. מי יודע כמה אנשים נפגעו מכך ואולי אף מתו, אך כל זה לא מנע מהנשיא לתת להם חנינה. לא פגעתי בכלכלת המדינה, לא גנבתי כספים ולא העלמתי כספים מהמדינה.
היכן כל תרומתי לחברה, הן בתור חייל בלבנון במלחמת לבנון הראשונה, והן בתפקידיי הרבים לאורך כל הדרך הפוליטית שלי. שמא תאמר שהנשיא רחום כלפי העם אך לפוליטיקאים הוא מתאכזר ומלמדם לקח, אז בואו וניזכר. לפני כשנה וחצי השתחרר ראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט, ובאותו יום חתם נשיאנו המרוחם על חנינה למר אולמרט, שאיפשרה לו מגוון רחב של הטבות, כגון הסרת כל המגבלות שהוטלו עליו כאסיר ברישיון, שזה המון.
וכעת לשאלת השאלות, למה? למה מערכת המשפט והנשיא מגלים אמפתיה וסלחנות במקרים רבים (המשטרה המליצה בעבר להגיש כתב אישום בשוחד ועוד נגד זהבה גלאון שהייתה ראש מרץ, ובאורח פלא התיק נסגר, וכמו מקרה זה היו עוד מקרים רבים של אנשי שמאל ודומיהם שבאורח פלא תמיד תיקיהם היו נסגרים), ולעומת זאת כנגד דתיים, חרדים ואנשי ימין ומתנחלים הם נוקטים במידת הדין של "יקוב הדין את ההר?" התשובה פשוטה.
מכיוון שאנו כאן לצנינים בעיניהם, הם רואים בנו כאויבי העם והמדינה. אנו סכנה למדינה, לדמוקרטיה ולעם. כשראשי הציונות תכננו את הקמת המדינה, הם רצו לעקור כל זיק יהודי ולבנות כאן עם חדש, עם ישראלי שיונק מהסמלים היהודים, כמו השם ישראל, סמל המדינה – המנורה, שמות החגים וכד', אך במהות לשנות את העם, לחלן אותו, להופכו ככל הגויים בית ישראל.
אך מה לעשות וב"ה מזימתם לא צלחה, עם ישראל חי וקיים, ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד ה' עליהם, וזה למעשה הורס את כל התוכניות שלהם. ולכן, כל הזדמנות שיש להם להשחיר את הרבנים, את הדתיים ואת הדת הם עושים זאת בשמחה ובדיצה. הוא הדין במקרה שלי, שהוא כמשל לאחרים.
אני גם חוזר וגם מחזיר בתשובה לאלפים ולרבבות. לא חששתי להתבטא נגד מערכת המשפט ונגד כל התועבות שהם נותנים להם הכשר. אחד כמוני שצועק את האמת שהמלך ערום, דינו להיות מושלך לכלא על לא עוול, ואח"כ כמה שיותר לסתום לו את הפה. אז זהו, שזה לא יעזור להם. אנו כתלמידי הנביא ירמיה וגדולי ישראל אחרים, שהושלכו לכלא ועונו על שהוכיחו את הרשעים ואמרו להם את האמת הצרופה, אך לא נשברו והמשיכו לשאת את דגל התורה בעוז ובגאון, וב"ה כך אמשיך וכך אעשה.
נ.ב. - כעת, לאחר שנמצאה עובדת זרה לא חוקית בבית הנשיא, טוען הנשיא שלא ידע, ולא ראה, ולא שמע, אבל זה מה שבדיוק טוענים כל הנאשמים, ולבסוף הם מורשעים. לאורך כל השנים טענתי שאני חף משפע ולא שמעו לי, וכעת שבא עד המדינה ואימת את דבריי שלא חטאתי, היה אמור נשיא המדינה לקבל את דבריי ולתת לי חנינה, אך מכיוון שהקשיח את ליבו, משמיים שלחו לו תשובה ניצחת.