הסטודנטים החרדים, או כאלו שהגיעו למכללות ואוניברסיטאות לאחר שנות לימוד במוסדות חינוך חרדיים בלבד, מגיעים לציון מתחת לממוצע במבחנים באנגלית הן במבחני המיון והן במבחני הבגרות לאלו שערכו אותם. כך עולה מנתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום (רביעי).
אם ממוצע הציונים במבחנים אלו עומד על בין 95.5 ל-110.6 - תלוי בסוג המוסד האקדמי (מכללה לחינוך, מכללה רגילה או אוניברסיטה) - הרי שהסטודנטים בוגרי מערכת החינוך החרדית מציגים נתון הנמוך מכך: בין 90 ל-104.
אלו ציוני מבחני הבגרות של הסטודנטים החדשים השנה, ובאופן ישיר לתנאי הסף, הציונים הגבוהים יותר בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות שם בחלק מהמקומות יש ציוני סף.
באשר למבחני המיון, הרי שכצפוי המצב גרוע בהרבה, שכן שם נבחנים גם חרדים לא למדו מעודם אנגלית ולא התכוננו למבחני הבגרות. לפי אלו שבדק הלמ"ס משנת הלימודים תשע"ו: 58 אחוז מהסטודנטים החרדים, או כאלו שהגיעו למכללות ואוניברסיטאות לאחר שנות לימוד במוסדות חינוך חרדיים, קיבלו ציון נמוך מאוד שמצריך אותם קורסים רבים ומייגעים ללמידת השפה או יותר מדויק ללמידת היכולת לעבור את מבחני האנגלית בציון עובר כדי להמשיך בתואר.
אחוז זה של נכשלים במבחני המיון באנגלית, הינו שיעור גבוה במיוחד - ביחס לשאר הסטודנטים מכל קבוצות האוכלוסיה האחרות. ואלו הנתונים שמציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר לסטודנטים משאר המגזרים: מקרב בוגרי מוסדות הציונות הדתית מגיע שיעור הנכשלים ל-36%, ומתוך יוצאי מערכת החינוך הממלכתית הרגילה - רק 16 אחוז נכשלו.
נתונים מעניינים נוספים, שאינם קשורים רק לסטודנטים חרדים, מורים על כך שהציון המשוקלל בבחינת הבגרות באנגלית בקרב סטודנטים באוניברסיטאות היה גבוה באופן ניכר (111) מהציון של סטודנטים במכללות האקדמיות (97) ובמכללות האקדמיות לחינוך (96).
כמו כן, הפערים הגבוהים ביותר בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו בציוני הסטודנטים לחינוך ולמשפטים (כ-20 נקודות), והנמוכים ביותר - בפסיכולוגיה, הנדסת תעשייה וניהול ומדעי המחשב (כ-7 נקודות).