על שולחנות בתי הכנסת בשכונות החרדיות בירושלים, בבית שמש ובערים נוספות, צצה בימים האחרונים חוברת חדשה ('קונטרס') שמיטיב לבאר מדוע אסור לגנוב מהמדינה, אותה הפיצו המחברים בעותקים רבים.
כידוע, מדי פעם מתפוצצת פרשיה, בה לפי החשד חרדים הונו את הרשויות. בחלק מהמקרים הם אף הורשעו. ברקע, מרחפת אצל חלק מבני המגזר, ובעיקר בציבור הקנאי, סוג של חשיבה כי מותר לגנוב מהמדינה, למרות פסקי הלכה רבים שניתנו בנושא, האוסרים זאת מכל וכל.
בשל כך, הופצו כאמור בבתי הכנסת גיליונות הקונטרס "למען נחדל בעניין איסור הונאת הרשויות". מחברו, שומר בשלב זה על עילום שמו.
בפתח הקונטרס נכתב: "דברים אשר לפנים בישראל היו פשוטים וברורים אצל כל קהל יראי ה' החרדים אל דברו, דברים אשר הורגלנו להתרחק מהם כמטחוי קשת, ואשר חונכנו כל ימינו לתעב אותם ולהתרחק מכל נדנוד קל של מכשול בהם, הנה לדאבוננו הגענו למצב שצריכים אנו לבוא לעורר ולהזהיר עליהם"
"מילדותנו הטביעו בנו הורינו ומחנכינו את החרדה מלנגוע אפילו בפרוטה אחת שאינה שלנו. סיפרו לנו את חומר העוון ואת גודל העונש, החדירו זאת בעצמותינו, ואכן נכנסו הדברים והשפיעו היטב על נפשותינו ולבותינו".
הכותב ממשיך ומסביר את הצורך החיוני בחיבורו זה: "היצר הרע אינו שוקט על שמריו, ויודע הוא את אשר לפניו; יודע הוא כי לא יוכל לפתות בנקל את בן ישראל לשלוח יד בממון שאינו שלו, אשר על כן בא עלינו בערמה ובמרמה, בק"נ טעמים, לטהר את השרץ, וכאותו נחש הקדמוני בשעתו מנסה הוא את כוחו בפלפולים של סרק והבל, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, פושט את טלפיו ואומר ראו כי טהור אני. פעמים הוא אף עוטף את עצמו באצטלא של קנאות ו'לשם שמים'".
"אוי לנו שכך היתה לנו: הוראות היתר שאין להם שום אחיזה בהלכה חלחלו אצלנו, חצאי שמועות בלתי מבוססות, סברות והמצאות כרס, טעויות והטעיות - כל אלו מופרחים באוויר מפה לאוזן, כדי לטהר את השרץ, כאילו כביכול הותרה הרצועה, אין דין ואין דיין, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול... והכל עטוף בקנאות של שקר, כאילו אין זה אלא מתוך קידוש מלחמה כנגד הרע והחילוניות, והנה הכל שלנו. רחמנא ניצלן מהאי דעתא".
עוד נכתב בחלק הפותח את הקונטרס: "בראותנו לדאבוננו חילול השם הגדול שנוצר כתוצאה מכך, אמרנו לנפשנו: הבה נא נערוך דברים שיעמדו כמעין תשובת המשקל כנגד חילול השם, ללמד דעת, לפרסם ולהראות לעין כל את חומר האיסורים, ואשר כל הוראות ההיתר אין להם שום בסיס ויסוד, הכל עורבא פרח".
בחוברת אף מובאים מאמרים מהגאונים רבי צבי ברוורמן ורבי משה בלוי, ופסקי הלכה של מרנן פוסקי הדור הגאון רבי משה פיינשטיין, הגאון רבי עובדיה יוסף והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל.