נראה שמאז ההפגנות החמות בירושלים, או כפי שכונו בתקשורת החילונית "התפרעויות החרדים בי-ם", לא נגרם נזק תדמיתי כה גדול לציבור החרדי כפי שנגרם לנו בחודש האחרון.
אך אם אז, נגרם הדבר ע"י נערי שוליים, הפעם מדובר באנשים מבשרינו ומראשינו.
הח"כ ששלשלנו עבורו את הפתק בקלפי, ניצל את כוחו בצורה אגרסיבית ומחפירה שהקימה עלינו את כל המדינה.
משך חודשים פוטמנו, שהכל הוא מלמעלה וגדולי ישראל דוחפים, לוחצים ותומכים, והוא הקטן בסה"כ שליחם הנאמן. היום בהתקפלותו המבישה מול נתניהו, חשף ח"כ ליצמן לכל עם ישראל את מה שרבים וטובים חשבו מזמן בשקט.
לא כבוד המתים הוא שעמד על הכף, אלא אך ורק כבודו האישי של סגן השר.
הוא, שהיה רגיל להתנהג בכוחניות במקום הראוי לה, בוועדת הכספים, שם ללא צעקות ועמידה עיקשת לא היו יוצאים התקציבים מהסלע, התנהג כפיל בחנות חרסינה, ובקול גדול שהדהד מקצה לקצה, הניף טלפיו וזעק 'אני בעל-הבית'.
ח"כ ליצמן שכח דבר בסיסי וקטן, משרד הבריאות אינה הברנז'ה של וועדת הכספים, זוהי קליקה אחרת, אלו אנשים שעוסקים בחיי אדם ופחות באינטרסים שוליים,זוהי קבוצת האליטה של המדינה, וכשמדובר במלאכים בלבן הציבור איתם.
בציבור החרדי קיבל ליצמן גיבוי יחסי ביומונים, או ליתר דיוק גיבוי שבשתיקה. אך מעבר לדפי העיתונות הכתובה, גם הציבור שלנו הריח מאכל פולני שהקדיח ורטן בווליום המותר במחנינו.אולם מחוץ למחנה הרוחות בערו.
הרוחות שבערו , הזכירו לנו ימים אחרים, ימים שזקנינו עם המספרים המקועקעים על הידיים מעדיפים לשכוח, רוחות מלחמה והסתה חסרת תקדים ש'הוא' בלי הניד אפעף ליבה במרץ, תוך מחשבה שבבית פנימה זה יועיל לו ביום פקודה ובחירות.
דע לך ליצמן, טעית. הציבור החרדי אינו בוחר את ראשיו לפי כמות האינטשים הנגטיבים שמקבל המועמד בתקשורת החילונית, הציבור החרדי בוחר את מועמדיו לפי הוראת רבותיו שמודדים מעשים ולא רעש.
התעקשותך על שמירת הקברים, בזמן שגם לך ובעצם כמעט לכל מי שעסק קצת בנושא היה ברור שאין כאן כל בעיה הלכתית, אתנית או מוסרית, המיטה עלינו שואה ששנים רבות עוד יקח לתקן ולשקם נזקיה.
פעם הבאה שהינך רוצה להזכיר לכולנו ש'ליצמן הגדול' עדיין חי, למרות שהוא עומד עם הידיים למעלה והפנים לקיר בפינת הבריאות, אנא עשה זאת בעדינות ובצמצום נזקים.
שמור עלינו היום כדי שנשמור עליך מחר.