חדר החזרות של מקהלת בית הכנסת הגדול. הימים הנוראים מתקרבים, וכל דקה פנויה מנוצלת לחזרות.
מי שמנצח על המקהלה ביד אומן הוא המאסטרו אלי יפה. אצלו הכל חייב להיות מדויק. כל צליל במקום, כל תו חייב להישמע, וכל אות נהגת בהברה הנכונה.
לידו עומד צבי ויס, חזן בית הכנסת הגדול מי שיבצע יחד עם המקהלה את התפילות בימים הנוראים. הרגש ניכר בקולו של וייס כבר בעת החזרות.
שילוב בין קולו הערב של צבי וייס להנחיה המדוקדקת של אלי יפה, פורטים מדי שנה על ליבותיהם של מאות מתפללים. השניים מדגישים בפנינו: "חזנות לא רק עריבה לאוזן, היא הדרך להביע את הכוונה בתפילה והרגש שבלב".
בין מאות היצירות שכתב אלי, שם אלי זרקור מיוחד על הנוסח, ובעבדות נמלים דייקנית חיבר אלי את נוסח התפילה המדויק והמעודכן ביותר בדורנו, לשם כך עבד במשך שנתיים רצופות על סינון והידוק נוסח התפילה והטעמתו בטעמים מוזיקליים ובפרשנות מדויקת.
כזה הוא אלי יפה- גאון מחד, אבל פשוט, לבבי ועניו מן הפן השני, את גילו המדויק תוכלו לברר רק בויקיפדיה, לא תווי פניו ולא הליכתו הנמרצת יסגירו לרגע את גילו האמיתי, ולעולם לא יתנשא על אדם שמתחתיו, גם אם הוא צעיר ב30 שנה.
הסוד של אלי, הוא הרגש שלו. כאשר הוא מדבר על תפילת נעילה בבית הכנסת הגדול, עיניו דומעות.
כך, במקום לדבר ולנסות להסביר מיהו אלי יפה - כדאי פשוט לשבת ולהאזין לדבריו שלו עצמו, ולהבין את סיבת הצלחתו של האיש.