מחקר חדש מגלה נתונים מרתקים על הרגלי הגלישה של חרדים באינטרנט. אלו, כך מתברר, לא בהכרח מה שמקובל לחשוב בנושא, ובפרמטרים מסוימים נטען כי הם אף גולשים יותר מהחילונים.
מתוצאות המחקר, שכותרתו "גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל", עולה תחילה כי החרדים שגולשים באינטרנט עושים זאת למטרות מגוונות יותר משל כל קבוצה אחרת. בסוג מסוים של אתרים הם כאמור אף עולים בשיעור הכניסות על שאר המגזרים בישראל.
וכך נכתב בין היתר בסיכום המחקר: "באופן מפתיע, משתמשים חרדים הציגו את הרמה הגבוהה ביותר של גיוון, והם נבדלים סטטיסטית משאר הקבוצות".
פרופ' שיזף רפאלי, ראש 'המרכז לחקר האינטרנט' באוניברסיטת חיפה, חוקר לעומק את האינטרנט בישראל זה כמה עשורים. את המחקר הנוכחי, שמתייחס לשלל היבטים, גם לא בהכרח שקשורים לחרדים, הוא ביצע עבור משרד המדע והטכנולוגיה.
מתברר, כאמור, שהחרדים שכן גולשים, עושים זאת "בגטו של הפורומים", כהגדרת הפרופ' בראיון היום (חמישי) למוסף העיתון 'כלכליסט', שחשף מחקר זה.
ואלו הם יעדי הגלישה של החרדים: אתרים של ערוצים שונים וחברות סלולר, אתרים הקשורים למידע אודות ילדים, פורומים כאלו ואחרים ו...יוטיוב.
שיעור ההיחשפות החרדית לאתרים אלו, בהשוואה לציבור הכללי, הוא כאמור גבוה למדי - באתרי חברות הסלולר מדובר בפי 2.5 מחילונים, באתרי הילדים - פי 2.9, בפורומים פי 2.6 וביוטיוב פי 2.3 מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות.
"זה סטריאוטיפ שחרדים לא נמצאים באינטרנט, הם כן שם", טוען פרופ' שיזף רפאלי בראיון ל'כלכליסט', "אבל הנוער החרדי שמדירים מהאינטרנט הוא אסון... שאנחנו צריכים לפצח".
וכאן חושף החוקר המוערך פרט מעניין במיוחד: "עבדתי עם אורי לופוליאנסקי כשהוא היה ראש עיריית ירושלים. הוא פרס בעיר WiFi חינם, וחרדים נשפכו למדרחוב... כדי לגלוש", לדבריו.
"אנחנו צריכים עוד לופוליאנסקי כזה: שיכנסו לוויקיפדיה, ילמדו אנגלית, יקראו על בריאות, על זכויות פיננסיות. זה העתיד שלנו, ופער שאנחנו צריכים לסגור. סגנונות גלישה וכישורי גלישה הם הכישורים של המאה ה־21. זו המדורה, שם מבשלים ומתחממים, ומי שמתרחק ממנה - מפסיד. ולא רק להם זה מגיע; גם לי מגיע שיגיע להם. מגיע לי שלא יהיו ילדים רעבים, שלא יסתובבו אנשים עם מחלה שאפשר לרפא, שלא יהיו אנאלפביתים", מסיים רפאלי, שניכר כי לא זכה להיחשף מקרוב לאורח חיים חרדי ומאושר.
מסקנת המחקר, כפי שהוגשה למשרד המדע והטכנולוגיה, היא שיש "לעודד שימוש ברשתות חברתיות ובפורומים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית, על ידי משרדי ממשלה, לצורך הפצת מידע ויצירת מודעות ציבורית בתחום של מימוש זכויות, במטרה להגיע ישירות לאוכלוסיות מוחלשות".
מעניין לציין, כי בשונה ממחקרים אחרים המבוצעים באמצעות שאלון דעת קהל, פרויקט מחקרי זה התבסס על שישה מקורות וכלים שונים של נתוני עקבות דיגיטליים, "הנסמכים על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומרחביים שונים. מקורות אלה כוללים נתוני לוגים של פאנל גולשים, מערכים של נתוני גלישה אגרגטיביים, נתונים שהופקו באמצעות שימוש בתוכנות הסוקרות שיחות מקוונות, כלי ניטור של שימוש באתרים ספציפיים וכן כלי ניטור של מונחי חיפוש במרחב האינטרנטי", כפי שמסבירים החוקרים, בהם גם ד"ר ערן לק, ד"ר יעל אלבו, יעל אופנהיים וד"ר דפנה גץ.
