את החשבון הזה, לא הרבה יודעים לעשות, אבל כשעושים אותו פתאום, נפתחות זוג עיניים גדולות, עיניים השואלות בתמיהה גדולה: מהיכן כל זה מגיע, מיהו המוביל, ובעיקר - מיהו המממן.
ה"חשבון הזה" הכוונה, לחישוב פשוט יחסית על עלותו של הקמפיין אדיר המימדים המתנהל בחודש האחרון כנגד רשת המזון 'שפע שוק', כאשר רק בשבוע האחרון התעוררנו מדי בוקר כמעט, לקמפיין חדש.
זה התחיל בעיתון 'שומרי תורה' שחזר להופיע אחרי כמה שנים של "חופשה", כאשר "גורם עלום" נידב את הדפסתו. כותרות העיתון עסקו - במאבק כנגד שפע, למרות זיקתו של העיתון לרבני בני ברק, אלו שכידוע אינם בדיוק מתייצבים מאחורי המאבק ב'שפע'.
אחר כך הגיעו שורה של פרסומי רחוב צבעונים, אבל לא סתם מודעות. המדובר במודעות ענק (כרומו) שהודבקו בשרשראות ארוכות על כל לוחות המודעות, והסתירו כל מודעה אחרת על פני העיר.
וגם זה עוד לא הכל. בדרך זכה גם כל בניין למודעה בכניסה, הרחובות נתמלאו בפשקווילים, ואפילו 'ניצבים' הועמדו בשערי החנויות, כשהם מחלקים לבאים פליירים מאיימים, המרתיעים את הקונים הפוטנציאלים בשערי החנויות.
כל אלו - לא למותר לציין, נעשו במקצועיות גבוהה ביותר, בידי אנשי מקצוע מובחרים, והודפסו באיכות גבוהה.
למעשה, המדובר במטה לכל דבר, מטה המזכיר בהתנהלותו את מטות הבחירות. המדובר במערכת הדפסות מסועפת, פעילות לילית רבת היקף, מאבק על כל קרן רחוב, תלישת מודעות הדדית, וכן הלאה. מערכה של ממש.
כמה זה עולה?
עלות הפעלתו של המטה הנ"ל, כתיבתן של העיתונים, הדפסתם במאות אלפי עותקים, חלוקתם בתיבות הדואר (שוב ושוב - לאחר שהוצאו מהתיבות...), הדפסת עשרות אלפי מודעות רחוב, הדבקתן בגל - בלתי נגמר של מדביקים, חלוקת מאות אלפי הפליירים ברחובות ובתיבות הדואר, העמדת הניצבים בשערי החנויות, ועוד ועוד שלל פעילויות גלויות וסמויות, כל אלו עולות - על פי הערכות מחיר של פרסומאים עימם שוחחנו, לא פחות ממיליוני שקלים(!)
סכום שכזה - רק לשם ההשוואה, שווה לתקציב הפרסום השנתי של חברת ענק כמו 'תנובה'...
אז מי עומד מאחורי הקמפיין הנ"ל? המדובר - לפחות על פי החסות הרשמית, בשני אברכים גוראים העומדים בראש ארגון 'ושמרו'.
אלא שצמד האברכים הללו, אינם ספונסרים. הם לכל היותר מנהליו של מסע הפרסום. השאלה הגדולה הינה: מיהו הגורם המממן?!
אולם מעבר לשאלה מיהו הספונסר, נדמה כי השאלה המסקרנת יותר, הינה: מהו האינטרס של אותו מממן אלמוני.
האם כבודה של שבת המלכה בלבד, היא, ורק היא, שגורמת לאותו אלמוני להוזיל מיליונים מכיסו - כמעט ללא חשבון, או שמא - חלילה, ישנו אינטרס אחר - זר, מאחורי אותה תרומה.
אם נכניס למשוואה גורם נוסף, הופך החשד להיות מעיק שבעתיים. שמו של הגורם הנוסף הזה הינו: העיתוי. הוא - כמה לא מפתיע, ערב פסח. הזמן בו חנויות המזון הומות מקונים, הכסף שנכנס בערב פסח - אומרים הסוחרים, שווה לכמה חודשים של אמצע השנה.
וכשלא יודעים, שואלים. "מהו מקור המימון" שאלנו אנשים הקשורים לתחום הקמעונאי, "אתם חושבים בכיוון הנכון" הייתה התשובה.
"מיהו מקור המימון של הקמפיין" שאלנו "מקורבים" לוועדת הרבנים לענייני שבת, אלא שלהם "לא היה מושג על הקמפיין"... "איננו יודעים ואין לזה קשר אלינו" ענו שם, "ככל הנראה מדובר ביוזמה פרטית של בעלי עסקים מתל אביב, שסובלים נזקים כספיים מפתיחת הרשת בשבתות".
