זהו זה, ההכחשה הגיעה. שלושה ימים בלבד אחרי מכתב התמיכה התמוה באליאור חן, מכתב שהכניס להלם את הציבור החרדי כולו, וגרם מבוכה רבה בבתיהם של גדולי ישראל, מגיע הערב הסיפור לסיומו.
במכתב הכחשה חריף שיוצא אתמול מבתיהם של כל גדולי ישראל, מכתב המתפרסם כאן לראשונה, ושצפוי להופיע מחר ביומונים החרדים, מכחישים גדולי ישראל מכל וכל, כי נתכוונו להביע תמיכה כלשהיא באליאור חן, או לטעון לחפותו.
מכתב ההבהרה עצמו נחלק לשלושה. על מכתב אחד חתומים הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטינמן, על השני הגר"ח קנייבסקי והגרמי"ל לפקוביץ, ואילו החלק השלישי (המופיע בראשית מכתבם של הגר"ח והגרמי"ל) הינו מטעמו של הגר"נ קרליץ, ובו ישנה הכחשה גורפת של עצם החתימה, "הגר"נ לא חתם כלל על המכתב וזהו זיוף חמור".
ההבדלים בין מכתבי ההכחשה, אינם סתם כך. הסיבה הינה הודעת אותם העסקנים העומדים מאחורי מכתב התמיכה, כי ברשותם ראיות על חתימת הגרי"ש בנוכחות בני ביתו. ההודעה הזו הביאה להכחשה פשרנית יותר מבית הגרי"ש.
במכתב ההבהרה עליו חתומים הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטינמן, נכתב הנוסח כדלהלן: "הננו להבהיר, כי חתימת ידנו בבקשת עזרה למצוקת המשפחה ולפדיון שבויים - הייתה לסייע למי אשר נמצא במצוקה. בירור הדברים במכתב התייחס רק לעניין הצדקה ולא לשום דבר אחר". למכתב זה אגב, הוסיף ברגע האחרון גם הגר"ש אוירבאך את חתימתו, רגעים ספורים טרם סגירת ירידת העיתון לדפוס.
מכתב נוסף הינו כאמור של הגר"ח קנייבסקי והגרמי"ל לפקוביץ, שם כבר, ברורה ההכחשה באופן נחרץ הרבה יותר: "במכתב שנתפרסם אודות בקשת עזרה לפדיון שבויים, הננו להבהיר בזה כי צירפנו את חתימתנו על ענייני הצדקה, לבקש עזרה לטובת המשפחה עצמה. והדברים שנוספו במכתב, לא נבדקו על ידנו".
משמעות ההכחשה של כל המכתבים הינה, כי אין ליחס לרבנים כל תמיכה בחלק מכתב התמיכה הגורס כי "המדובר באדם צדיק וישר הכלוא על לא עוול בכפיו", החלק שעורר כזכור, את הסערה הציבורית בסוף השבוע שעבר.
אלא שבחלק השני, זה העוסק בתמיכה כספית בחן, ניכר ההבדל: בעוד במכתבם של הגרי"ש והגראי"ל מוזכרת התרומה עבור פדיון השבויים, היינו חן עצמו, הרי שבמכתבם של הגר"ח והגרמי"ל, מוזכרת אך ורק העזרה למשפחה.
כך או כך, אם עד עתה חשב מאן דהוא כי ניתן לגרור את הציבור החרדי למאבק למענו של אליאור חן, בדומה למאבק שנעשה למענה של האם המרעיבה, הרי שהערב הוברר כי אין סיכוי למהלך שכזה.
בשולי הדברים ניתן לומר, כי המדובר לא רק במכה ציבורית עזה לאליאור חן, זה שעד עתה אמנם נעדר תמיכה ציבורית - אך גם התנערות, ואילו עתה ספג התנערות פומבית של גדולי ישראל, אלא אף במכה עזה לאלו שהובילו את מסע התמיכה בחן, ובראשם כ"ק האדמו"ר מסטריקוב והעסקן ישראל רנד.
המכה מתווספת לסדרת מהכות שחטף חן בימים האחרונים, ביניהם, עדותם של עדי החופה בחתונה שערך בינו לבין אם הילדים בהם התעלל, ובניגוד גמור להכחשותיו הגורפות של חן עד כה.
גם עורך דינו של אליאור חן, זה שהתרברב עד כה בהצהרות בוטות ומלאות בביטחון עצמי אודות תוצאות משפטו של חן, הסתבך כעת בעצמו ועומד לדין (בגין שיבוש הליכי משפט, כאשר ניסה להגיע לאם הילדים, ולתאם עימה את עדותה), תוך שהוא מנוע מלייצג את חן. מה שמעמיד את העציר במצב עגום מאי פעם.
אגב, מכתבי ההבהרות שיצאו אתמול למערכות העיתונים, עשויים להתפרסם בנפרד. כך למשל ביתד נאמן צפויים לפרסם רק את מכתבו של הגרי"ש, בעוד שב'המבשר' תוכנן לפרסם את כולם יחדיו, ואילו בהמודיע טרם ברור אם הפרסום יעשה בכלל למחר.
בכל מקרה הסתבר היום, כי גם אם ניתן להוציא במרמה חתימות מגדולי ישראל, הרי שהכלל "לשקר אין רגליים" תקף גם שם.
