גדולי הרבנים ופוסקי ההלכה התכנסו אמש (רביעי) במעונו של ראב"ד 'העדה החרדית', הגר"מ שטרנבוך, בשכונת הר נוף שבירושלים, לדיון הלכתי במספר נושאים הלכתיים העומדים על הפרק, כאשר בין הנושאים עלה לדיון שאלת כשרותם של השערות שמקורם מהודו לייצור פאות.
כידוע, בהודו, ישנם בתי עבודה זרה שונים שבהם מתקיימים טקסי גילוח לעבודה זרה, ולפני ארבע עשרה שנה - בשנת תשס"ד, הוציא מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל קול קורא לאסור את הפיאות שמקורם מהודו, כשאליו הצטרפו לאחר מכן גדולי הפוסקים ובראשם מרנן הגר"ש וואזנר זצ"ל והגר"נ קרליץ שיבדלחט"א.
במהלך השנה האחרונה עלה הנושא שוב על שולחנם של הרבנים, כשהרבנים מצדדים לכאן ולכאן - מחמת חוסר בהירות על המציאות מהנעשה בהודו.
לפני קצת יותר משבועיים שיגר הגר"מ שטרנבוך שליח מיוחד להודו, בצירוף מכתב מיוחד ובו מספר שאלות ובירורים על מטרת הגילוח של רבבות ומיליוני המתגלחים במקום בשנה.
לאחר כשבועיים בהודו, חזר השליח, כשבפיו עדות מיוחדת על המציאות מהשטח. אתמול התכנסו הרבנים להכרעה הלכתית בעניין הסבוך.
הרבנים שנכחו באסיפה במעונו של הגר"מ שטרנבוך, הם הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן רב מערב בני ברק, הגאון רבי ישראל גנס ר"מ בישיבת קול תורה ורב הקהילות בשכונת בית וגן ועוד, הגאון רבי צבי וובר מרא דאתרא דשכונת נווה יעקב, הגאון רבי יצחק מרדכי הכהן רובין דיין בבית דין של הגר"נ קרליץ ומחב"ס אורחות שבת, הגאון רבי נחום אייזנשטיין והגאון רבי ישראל יצחק זילברמן רב מרכז נווה יעקב.
הרבנים ששמעו את דברי השליח המיוחד, טיכסו וחיפשו עצה איך להעמיד השגחה שתוכל לפקח מקרוב על מקור השערות שאינם מהודו ובהתאם להוראתו של מרן הגרי"ש אלישיב משנת תשס"ד.
האסיפה ננעלה מתוך החלטה כי לאור הנתונים החדשים שהתקבלו לאחר עדותו של השליח המיוחד, אין להשתמש בשער המגיע מהודו וכהוראתו הברורה של מרן הגרי"ש אלישיב, ויש לבדוק ולבחון את האפשרות האם ניתן להעמיד מערכת כשרות שתוכל לפקח מקרוב על הגזיזה.
