לחץ, קשרים ומתיחות שיא: "שעת נעילה" ברישום לישיבות

הקרב על ה"פרגיות" של עולם הישיבות: רגע לפני סגירת עונת הרישום, בישיבות השונות מנהלים קרב של הרגע האחרון על ה"פרגיות" (כינוי הבחורים הצעירים שמיועדים לעלות לישיבות גדולות בשנה הבאה). פנחס, רשם החפץ בעילום שמו, מספק בשיחה ל"כיכר השבת" הצצה אינטימית לסודות הקטנים שעושים את הרישום: "בישיבה שלנו האווירה ביתית ומשפחתית, וכשבאה קבוצת "פרגיות" מישיבות קטנות להתרשם ממראה הישיבה, מקבלים כל בחורי הישיבה צינתוק לנייד האישי כדי שידעו להיאסף מחדרי הפנימיות אל תוך בית המדרש ליצירת אווירה לימודית מרשימה".

דבר נוסף המבדיל את ר' שלום בער מיתר הישיבות הם קשריו הענפים עם תורמים ונגידים מרחבי הגלובוס. אלו שמצליחים לסנוור את עיניהם של ישיבות מקבילות בניסיון "להשחיל" תלמיד לישיבה, לא יצליחו את אותה פעולה במקרה של "עטרת שלמה".

בנוסף ליכולות הכלכליות הנדיבות, בולט בנפשו של ר' שלום בער כושר השכנוע האגדי אותו הוא מפעיל על התורמים והנדיבים. אולם, כשמגיע אל אוזנו שמועה על בחור מצטיין אותו הוא יכול "לחטוף" לישיבה, הוא עושה כל מאמץ ומפעיל את כל התותחים הכבדים על מנת להכניס אותו אל בין שורות הישיבה. התוצאות ניכרות בשטח וישיבת "עטרת שלמה" קונה לה מקום של כבוד בכותל המזרח של עולם הישיבות המתחדש.

בזירת החדשות והמצליחות, מצליחה למצב את עצמה ישיבת "היכל יצחק" (לנדא) כישיבה די מודרנית ומעולה המתחרה באותה זירה ראש בראש עם ישיבות כמו מיר ברכפלד ובית מתתיהו. יצוין כי למרות הקילומטראז' הדל שלה היא אחת המובילות והמפתיעות לטובה, ישיבה שהוקמה כבר אל תוך עולם השיווק והרישום החדש.

מפתיעה מאוד השנה היא ישיבת "וולפסון" (נתיבות חכמה) ששמה רק משתבח עם השנים והיא קנתה לה מקום של כבוד בכותל המזרח של עולם הישיבות תוך שהיא משאירה אבק לישיבות וותיקות שהוקמו שנים לפניה.

הישיבה הראשונה שהתחברה לעולם החדש

ישיבת "וולפסון" כפי שסקרנו כאן בעבר היא הראשונה להבין את עולם הישיבות החדש כפי שהוא היום ומתייחסת אל הרישום בצורה מקצועית ובחשיבה עסקית לכל דבר, לשם כך כבר בהקמתה נשכרו טובי המוחות, ותמורת סך של מאות אלפי דולרים עם השנים הם הצליחו לקנות לעצמם שם יוקרתי ונחשק. המתחרה הצמודה, יהיו שיגידו "ראש בראש", היא ישיבת "נתיב הדעת" (קפלן). ישיבת "קפלן" נפתחה באותו הזמן שישיבת "וולפסון" הוקמה, "קפלן" הבינה את כללי המשחק החדשים והשקיעה הון רב כדי לקנות לעצמה שם טוב וחומר אנושי מעולה. במהלך השנים מתרחש מאבק מאחורי הקלעים מי מהישיבות מצליחה להביא רישום יותר טוב, שכל שנה ידה של האחרת על העליונה.

השנה, את חלק מהאנרגיה בזבזה ישיבת "קפלן" על פתיחת ישיבת בת "קפלן החדשה". שבימים אלו עושה רושם שמדובר בסיפור הצלחה נוסף מבית היוצר של הרב קפלן, אבל פיזור הכוחות והאנרגיה פגע מעט ברישום ישיבת האם (נתיב הדעת) כך שהשנה ישיבת וולפסון עם היד על העליונה.

לצד המרוויחות הגדולות של שיטת הרישום החדשה יש גם את המפסידות, אלו שלא הפנימו בזמן את כללי השוק המתחדשים ופספסו את המומנטום ואת גל ההצלחה עליהם נישאו בעבר. בין הישיבות האלו ניתן למנות את קול תורה שהתעוררה מאוחר מדי וגם סובלת מזהות מטושטשת וניהול רופס. וגם את ישיבת "גיל" (באר התורה) שמאז משבר ההשגחה לא מצליחה להתרומם. כמו כן ישיבת "עטרת ישראל" הנחשבת למודרנית - ישיבה של בחורים למדנים אבל מבתים פתוחים. דבר אשר מפחיד הורים ומשחק לידיהם של הרשמים בישיבות המתחרות שמנצלים את החרדה הטבעית של ההורים מפגעי הטכנולוגיה וממליצים להם על ישיבה יותר סגורה.

הישיבות האלו הן ישיבות וותיקות שכבר הצליחו לרכוש שם טוב בשנים מסוימות ובחלק מהזמן אפילו שם מעולה. אולם בשנים האחרונות מעמדן נשחק והן מתקשות להתרומם. הדבר מתבטא במספר התלמידים שהן מצליחות לקבל ובאיכותם.

"אם אני מקנא במישהו, זה בר' ברוך ויסבקר", אומר ל'כיכר השבת' 'משיב' בישיבה חשובה ש"בעתות הפנאי" מתעסק ברישום: "ישיבת בית מתתיהו היא אחת ההצלחות של השנים האחרונות". לאחר שישיבות וולפסון וקפלן ייסדו את שיטת הרישום החדשה לפיה רשם מקצועי מנהל את הרישום תמורת סכום קטן ומתחייב לספק את הסחורה, ישיבות וותיקות ובית מתתיהו בתוכן מצאו את עצמן לפתע מאחור כששמן הטוב הולך ונשחק. ישיבת "בית מתע'ס" שהצליחה לזהות את הבעיה בזמן מיהרה למתג עצמה מחדש, שכרה רשם ופתחה רישום תחת השם 'בית מתעס' החדשה תוך שהיא נמנעת מלקבל בחורים מודרניים מדי - למדנים ככל שיהיו. המהלך הניב פרי וברישומים של השנים האחרונות ישיבת בית מתתיהו ממצבת עצמה בעשירייה הפותחת של עולם הישיבות ומצליחה לסגור שיעורים של למעלה מ-100 בחורים איכותיים וכישרוניים. ובמילים אחרות היא הראשונה מהוותיקות שהפנימה את השיטה החדשה.

"החדשה" - שינוי שמביא תוצאות?

לא כל "החדשה" בהכרח תצליח. לפעמים זה דווקא הורס את מה שהיה כבר, ויעידו על כך ישיבות: "עטרת ישראל", קול תורה ונוספות שכל כמה שנים פותחות "החדשה", "החדשה של החדשה" ו"החדשה דור 3", אך למרות זאת הן לא מצליחות להתרומם ואפילו מדרדרות, יצוין כי מהלך כזה של "החדשה" דורש הרבה תבונה וטומן בחובו סיכון.

ברגע שפותחים "החדשה", אתה מודה למעשה שהקודמת הייתה זקוקה לשיווק מחדש והמיתוג הקודם שחוק ולא יעיל. או במילים אחרות - הישיבה לא מתפקדת.

בשונה מהישיבות הוותיקות שניסו למתג את עצמן מחדש ונכשלו, מפתיעות לטובה ישיבות כמו מאור התלמוד, נחלת הלוויים וגרודנא באר יעקב ששומרות על שמן כמקום טוב באמצע הדרך בצורה עקבית לאורך השנים. הן דווקא מצליחות להתרומם מעל המקום הממוצע בו דורגו תמיד.

רשם וותיק מספר ל'כיכר השבת': "ישיבות כמו מאור התלמוד ונחלת', נחשבות לישיבת "טופס שני". אני תמיד ממליץ לבחור שחושב שלא יתקבל לחברון או לפוניבז' שייקח גם טופס של מאור התלמוד וחברותיה".

ישיבות "אמצע הדרך" נהנות משם טוב לאורך שנים רבות ומניהול יציב ומוצלח. לכן הם זוכות לקבל לידיהן כפרי בשל בחורים שלא התקבלו לישיבות מהשורה הראשונה. וכך, למרות הרוחות העזות המנשבות בסערת הרישום לאורך השנים, הן מצליחות לשמור על יציבות ושם טוב.

אחת המפסידות הגדולות של השנים האחרונות היא ישיבת "מיר ברכפלד", מי שפעם נחשבה לישיבה מובילה, אבל לא הצליחה לשמור על יוקרתה כמקום שני לחברון והפנימה מעט מאוחר מדי את עולם הרישום הפרוע והמתחדש. בשנה זו הפנימו בישיבה כי חייבים לחולל שינוי מהותי לפני שיהיה מאוחר, ולשם כך הקציבה הישיבה סכום גדול שמיועד למיתוגה ולמיצובה מחדש בראש הרשימה. את הרישום מוביל אבי שיטת הרישום - הרשם הוותיק אורי זלזניק. (כן, האיש שמאחורי וולפסון. א.ר) נכון לעכשיו קשה לומר אם המהלך הצליח או כשל. 'כיכר השבת' ימשיך לעקוב.

הספרדים ממושמעים יותר - והתחרות מצומצמת

בשונה מעולם הישיבות הליטאי המשול לים סוער בו ספינות קטנות עלולות להיסחף ולטבוע והספינות הגדולות מצליחות לשמור על יציבות אל מול הגלים הנישאים, עולם הישיבות הספרדי שונה מן היסוד ומתנהל (כמעט) על מי מנוחות. עולם הישיבות הספרדי נחשב לממושמע לגדולי התורה והתחרות בו מצומצמת בהרבה. בקרוב נעלה ב'כיכר השבת' סיקור מרתק מתוך עולם הישיבות הספרדי, מי מהישיבות שומרת על הזהות הספרדית המסורתית ומי מנסה להידמות לאחיותיה האשכנזיות.

עולם הישיבות של "הפלג" מזכיר לנו במשהו את מיני ישראל. מדובר בעולם מצומצם בכמות הבחורים (אחרי הכל ההערכות המופרעות ביותר מדברות על 20%) אולם גם שם יש "חברון" ופוניבז' וישיבות שהספיקו להתפצל, חדשות שנוגסות בוותיקות וותיקות ששמם נפגע.

המובילה בצורה גורפת היא ישיבת "כנסת יצחק" בחדרה. מי שנחשבה עד לפני הפילוג כישיבה "צולית" מעולה נחשבת היום לישיבת הדגל של "הפלג הירושלמי" לשם הולכים המוחות הגדולים.

ישיבת גרודנא באשדוד תמיד נחשבה לישיבת "טופס שני" לאלה שלא התקבלו לישיבתו של הרב מרקוביץ - כל זה בימיו של הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל ראש הישיבה הכריזמטי והפופולרי. אולם היום ישיבת גרודנא שסועה ומפולגת, ומי שממשיכים את דרכו של הגרד"צ זצ"ל אלו הגר"מ שמידע או הרב נחום רוזנבלט שפתח את ישיבת "מאירת שמועה". גורם המתמצה בענף מספר ל"כיכר השבת" כי למרות השתייכותה ל"פלג", ישיבת "מאירת שמועה" של הרב רוזנבלט זוכה לדריסת רגל בעולם הישיבות הקטנות.

על כל אלה נוספה בשנים האחרונות "חברון העצניקית". אחד מבני הדודים של משפחת פרבשטיין הקים לעצמו ישיבת "חברון" משלו ומצליח לנגוס גם הוא מן העוגה המצומקת בלאו הכי. לסיכום, הרבה מדי ישיבות והתפלגויות על מעט אנשים. והמנצחת הגדולה היא ישיבת "כנסת יצחק" בחדרה.