כיצד חוגגים גדולי התורה את חג מתן התורה

עד לפני מספר שנים, היה מרן שר התורה לומד כל ליל שבועות בביהמ"ד לדרמן הסמוך לביתו, אך בשנים האחרונות לומד מרן בביתו ולקראת שחרית קוראים מקורביו תהלים מתוך קלף. בקידוש שעושה הגר"ח לאחר התפילה אוכל מאכלי חלב. ולאחמ"כ בסעודה אוכל מאכלי בשר. רבים מתדפקים על דלתו לזכות בברכה להצלחה בתורה, ולמרות זאת הזמן היחיד שמקבל מרן הוא לפני ואחרי מנחה גדולה.

הגר"ג אדלשטיין:

לפני חג השבועות יוצא ראש הישיבה לשאת דברי חיזוק והתעוררות בישיבת בית מדרש עליון בראשות הגר"י אונגרישר, ביום ראשון בערב הגיע לישיבת תפארת מרדכי שבראשות הגאון רבי יאיר זקס, ובימים הקרובים צפוי לשאת דברי חיזוק בישיבות נוספות. ביום ראשון ערכו אברכי כולל גור מאשדוד במעונו של מרן מעמד סיום סדר "נזיקין".

ראש ישיבת פוניבז' מגיע לישיבת פוניבז´ זמן רב לפני מעריב כדי להשתתף בסדר "קבלת התורה" המתקיים בערב החג. בליל שבועות לאחר מעריב עוברים המתפללים להתברך על הצלחה בתורה. מרן נוהג לצטט את דברי השל"ה כי בשבועות הוא זמן של ר"ה להצלחה בתורה. נוהג לקצר בסעודת ליל יו"ט, בכדי שהמשתתפים לא יחסרו ולו במעט מה'סדר'. למרות שמרן אינו נוהג לילך למקומות רחוקים בשבתות וחגים לשמש כסנדק הרי שביום מתן תורה הוא ניאות לשמש כסנדק גם בבריתות שלא התקיימו בביתו.

הגרב"מ אזרחי:

אצל ראש ישיבת 'עטרת ישראל' ההכנה לקבלת התורה מתחילה כמה שבועות לפני כן, רק בשבוע האחרון ביקר במודיעין עילית, בת ים וטבריה לחזק את העם. בשלושת ימי הגבלה מוסר ראש הישיבה שיעורים אצל תלמידיו בכמה ערים במה שמכונה "מאמר קבלת התורה", בחג עצמו נושא את המאמר בהיכל הישיבה ברחוב קסוטו בבית וגן, במהלך הלילה לומד ראש הישיבה בחדרו אך נכנס כמה פעמים במהלך הלילה לבית המדרש כדי לשוחח בלימוד עם תלמידיו. עם נעילת החג נושא ראש הישיבה שיעור במסכת הנלמדת ולאחר מעריב יוצא עם בני הישיבה לתפילה ושירה ברחבת הכותל.

בעלזא:

קודם תיקון ליל שבועות המסורתי, נערך טיש במחיצת האדמו"ר ובמשך שעה ארוכה מנגנים החסידים מניגוני החג. אמירת התיקון נמשכת עד הבוקר, ולאחר שינה קצרה חוזרים אלפי החסידים לתפילות היום. הקידוש החלבי המסורתי נערך לאחר תפילות החג. רגע השיא הוא "טיש ובאו כולם" שמתקיים לאחר תפילת מנחה.

צאנז:

מסורת בחסידות שרבני ודייני החסידות מגיעים להסתופף בצל האדמו"ר, זאת לעומת החגים האחרים שהאדמו"ר אינו מרשה להם לעזוב את הקהילות. כמו-כן מגיע קהל של חסידים מהארץ ומחו"ל. סדר החג מתחיל בשעה מאוחרת כשהרבי נכנס לערבית. את פסוקי תפילת "אהבת עולם" המדברים על חשיבות התורה שרים כל החסידים יחד בהתעוררות רבה. לאחר חצות עורך האדמו"ר "טיש" מרומם במשך כשעה וחצי, בו נושא משא תורני מיוחד. לאחר ה"טיש" נשאר הקהל ללמוד 'תיקון' עד עלות השחר, אז הולכים לטבילת שחרית.

בשעה 9 מתחילים שחרית, בחצות היום ניגש הרבי ל'אקדמות', בעליות בקריאת התורה מתכבדים רבני החסידות בארץ, כשתפילת מוסף מסתיימת בשעות הצהריים המאוחרות. לאחר התפילה עורך האדמו"ר "קריעפל טיש", ה'טיש' החלבי היחיד במהלך השנה, ואז שרים החסידים ניגונים והאדמו"ר נושא פלפול תורני מעמיק. לאחר מנחה מתקיימים בביהמ"ד ריקודי שמחה עד זמן ר"ת.

גור:

בחסידות למעלה מ-12,000 חסידים מסתופפים בצלו של מרן האדמו"ר מגור ביום מתן תורה. השנה מציינים 70 להסתלקות האדמו"ר האמרי אמת, שהסתלק בחג השבועות. בשעות אחר הצהריים המאוחרות עורך האדמו"ר 'טיש' במהלכו אומר דברי תורה מעניינו של חג מתן תורה. ביום החג צועדים החסידים לקבר האמרי אמת זי"ע.

הגר"ש כהן:

מידי שנה לפני חג מתן תורה מעורר מרן נשיא ה'מועצת' הגר"ש כהן את בני הישיבות והאברכים בחיזוק היום הגדול הזה. במהלך הלילה עורך מרן את התיקון בישיבת 'פורת יוסף', מרן מקפיד על קריאת התיקון ולא נוהג ללמוד גמרא בלילה, ולשאלת תלמידיו השיב "אבותינו ידעו מה זה גמרא ובכל זאת תיקנו לערוך את התיקון הזה, אז זה עיקר הלילה".
ברכות השחר מברך מרן בחצות. לפני שחרית טובל מרן במקווה לכבוד יום טוב, את תפילת הנץ מתפלל יחד עם תלמידיו בהיכל הישיבה. במהלך היום עוסק מרן בלימודו, ואחר הצהרים מגיע להיכל הישיבה למסיבת עונג יום טוב ושם מחזק ומעורר את בני הישיבה.

הגר"ש בעדני:

בתחילת הלימוד מגיע הגר"ש לישיבת "שערי תשובה וחיים" ושם עורך את לימודו, הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון ומעורר על כך בעיקר ללמוד את העשרים וארבע קישוטי כלה, סדר התנ"ך כולו, עוד לפני חצות ולאחר חצות יוכלו בני התורה לעסוק בלימוד הגמרא. מידי שנה נוהג לעורר כי בני התורה ילמדו במהלך הלילה סוגיות שטרם עסקו בהם, דברים חדשים בפרט שהלילה הזה מסוגל לחידושי תורה וצריכים להשתדל לחדש בו משהו בדברי תורה. במהלך היום עוסק הגר"ש בלימוד גמרא ומוסר את שיעורו הקבוע בבית מדרשו "אור החיים".

הגאון רבי משה מאיה:

מאות מתושבי שכונת יד אליהו בתל אביב פוקדים בליל שבועות את בית המדרש "היכל דוד" בראשות חבר ה'מועצת' הגאון רבי משה מאיה. התיקון נאמר בנעימות רבה מפי הגר"מ וכשמגיע לתרי"ג מצוות יושבים כל הקהל קשובים לדברי קודשו כאשר הגר"מ מאריך ומפרט בחידושים ובגדרי המצווה. תפילה שחרית בנץ מתפלל הגר"מ בבית מדרשו, ולאחמ"כ נוהג לאכול מאכלי חלב, את סעודת החג עורך בשעות הצהרים. במהלך היום עוסק הגר"מ בלימודו הקבוע בש"ס ופוסקים, ואף מוסר שיחת חיזוק.

הגאון רבי דוד יוסף:

חבר ה'מועצת' מתפלל בהיכל בית מדרשו "יחווה דעת" שבשכונת הר נוף בירושלים, בין מנחה לערבית מוסר שיחת חיזוק בחשיבות התמדת ועסק התורה. עד לפני מספר שנים אביו מרן הגר"ע זצ"ל היה נוהג להגיע במהלך הלילה לבית המדרש ולמסור שיעור, כיום ממשיך במנהג זה בנו הגר"ד. לאחר שמסיים את התיקון נכנס לחדרו וממשיך בלימודו עד סמוך לעלות השחר.

בשעות הצהרים עורך הגר"ד את סעודת יום טוב, לאחמ"כ בהיכל בית מדרשו במהלך היום כולו מתקיימים שיעורי תורה ושיחות, כשהשיעור המרכזי נמסר לקראת סיום החג בשעה 6 ע"י ראש בית המדרש הגר"ד. במהלך היום מסתגר הגר"ד בחדרו ושקוע בלימודו הקבוע, בצאת החג מעלה על הכתב את הדברים שהתחדשו לו בחג.

הגאון רבי משה צדקה:

את תחילת ליל שבועות מעביר ראש ישיבת 'פורת יוסף' בבית המדרש "שאול צדקה", מקום בו במשך שנים הרביץ אביו מרן הגר"י צדקה זצ"ל תורה והוראה. הגר"מ מקפיד על תיקון ליל שבועות ומורה למי שליבו חפץ בלימוד גמרא לעשות זאת בצנעה שלא יבלוט. בתחילת הלילה אומר את ה'יהי רצון' לפני הלימוד בהתעוררות גדולה, לאחר התיקון לומד הגר"מ יחד עם חבורה את התרי"ג המצוות תוך כדי שהוא מסביר ומפרט את פרטי כל מצווה ומצווה.

לאחר מכן נוהג הגר"מ צדקה לטבול לכבוד היום הקדוש. לתפילת שחרית בנץ החמה חוזר ראש הישיבה לבית המדרש "שאול צדקה". לאחר התפילה נוהג לאכול מאכלי חלב ואף מעורר לפני כן לקנות גלידות חלביות. הגר"מ לא נוהג לחשוש לאכול לחם בבוקר החג, אלא בבוקר אחר שנח מעט נוהג לקרוא את כל ספר תהילים, ואז עורך את סעודת החג בביתו בצהרים.

הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף:

שבועות מספר לפני חג מתן תורה יוצא הראשל"צ ומכתת רגליו ממקום למקום לחזק את בני התורה והמון העם, כך גם במהלך הלילה צועד הגר"י רגלית למסור שיעורים ושיחות להמון העם.

הגאון רבי שלמה מחפוד:

גאב"ד 'יורה דעה' ורב ומו"צ שכונת נווה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק עורך את תפילת ליל החג במניין האברכים "מרבים שלום" שבראשותו. את הלימוד בלילה עורך הגר"ש בבית הכנסת "שלום ורעות" ברח' קהילות יעקב. יצוין, כי לגר"ש יש חברותא קבועה במשך שנים עם אחד מחתניו. הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון וכך מעורר שכבר מתימן היה מנהגם לומר את התיקון הידוע. מידי שנה מתפלל הגר"ש שחרית במקום אחר, משום שנוהג לערוך ברית לאחר התפילה ולאחר מכן שב לביתו לסעודת החג, בבית הגר"ש לא נהגו לאכול מאכלי חלב.

אחר הצהרים, לאחר מנוחה קצרה מתאספים כולם יחד עם הגר"ש בבית הכנסת, לקריאת מגילת רות במנגינה מיוחדת, כשהמנהג הוא שכל אחד קורא פסוק אחד והגר"ש מתחיל, ואחריו כל הקהל חוזר על אותו פסוק, ואחריהם אחד הילדים קורא את התרגום. כך נשארים בבית הכנסת עד צאת החג, כשלאחר סיום קריאת מגילת רות מוסר הגר"ש שיעור בענייני החג עד צאתו.

תודה מיוחדת להרב יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל הספרדים על העזרה הרבה בפרויקט זה

באדיבות קו עיתונות