ממחקר שמפרסמת רשות הגבייה והאכיפה במשרד המשפטים (לשעבר 'ההוצאה לפועל') עולה, כי מצב כלכלי אינו בהכרח הסיבה לקריסה כלכלית הגוררת אחריה חיובים להוצאה לפועל.
מתברר, כי בעוד בישובים הלא-יהודים, שרובם מוגדרים בתחתית הסולם מבחינה כלכלית, שיעור האזרחים החייבים כספים הינו עצום, כמחצית מהתושבים, הרי שהישובים החרדיים שמצבם דומה מציגים את שיעור החייבים הנמוך ביותר במדינה.
ולנתונים עצמם: 44 אחוזים מהאוכלוסייה הלא יהודית חייבים כספים, בעיקר מישובי הערבים בצפון וישובי הבדואים, כמעט פי שניים מחלקם באוכלוסייה העומד על 24%.
לעומתם, בערים מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק, רכסים ואלעד - המדורגים באשכול סוציו-אקונומי נמוך במיוחד (1-2) - שיעור החייבים עומד על ארבעה עד שבעה אחוזים בלבד של אזרחים בעלי חוב כספי.
לדברי רבקה אהרוני, מנהלת האגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה, ל'ישראל היום', ההסבר לכך נעוץ באורח החיים החרדי: "חרדים פחות לוקחים סיכונים כלכליים, אין אצלם כמעט הלוואות...".