עשרה מי יודע: דירוג הישיבות הגדולות הטובות ביותר

לאחר שסקרנו בפניכם את עולם הישיבות כפי שמשתקף במפת התקשורת החרדית, הגענו לחלק המרכזי של הפרויקט בו דירגו אנשי עולם הישיבות עצמם - את הישיבות על פי שני מדדים מרכזיים. המדד העיקרי והמוביל הוא מידת המבוקשות ויוקרתה של הישיבה, או במילים אחרות כמה קשה להתקבל אליה – היצע וביקוש. המדד הנוסף הוא קשה יותר להגדרה: "מקום טוב באמצע הדרך".

שקללנו את התשובות של כולם, מהשקלול הוסרו מניעים אישיים. (כגון: רשם של ישיבה מסוימת שהוסיף את ישיבתו לעשרת הישיבות הטובות התעלמנו מתשובתו, כנ"ל לגבי ת"תניקים, אנשי צוות וכל גורם הנוגע בישיבה מסוימת נטרלנו את השפעתו במהלך הדירוג)

המבוקשות והיוקרתיות

הרשימה הבאה תקבע מה הן הישיבות היוקרתיות ביותר, אליהן הכי קשה להתקבל. מתוך מאות ולעיתים מתוך אלפים הן מצליחות לסנן לעצמן את הכישרונות הבולטים של עולם הישיבות וזוכות בתואר "המבוקשות" בכבוד. יצוין, כי הישיבות הללו הן גם קובעות את הטון בדרך כלל ועולם הישיבות נוטה לחקות אותן. כל נער בגיל הרלוונטי אם תשאל אותו לאם הוא רוצה ללכת יינקוב לפחות בשניים או שלושה שמות מתוך הרשימה שלפניכם. לא אפתיע אם אספר לכם שגם ההורים ישמחו שבניהם ילך לשם.

מקום ראשון: ישיבת 'כנסת ישראל' חברון גבעת מרדכי.

ישיבת 'חברון' מחזיקה כבר שנים רבות בתואר הישיבה היוקרתית ביותר. מכאן יוצאים מובילי המגזר החרדי כבר עשרות שנים הן בתחום התורני והן בתחומי היום יום – החל מר"מים וראשי ישיבות ועד עורכי דין מפורסמים. יצוין, כי היו שנים בהם ידעה ישיבת חברון ירידה בביקוש עד כדי כמעט סגירה. אולם מאז שראשי הישיבה הנוכחיים נטלו את המושכות הישיבה שומרת כבר קרוב ל-30 שנה על שמה הנחשק. למרות מיקומה בראש טבלת המבוקשות בשנים האחרונות נעשו לא מעט שינויים והתאמות לדור בתוך הישיבה היוקרתית ישיבת הדגל של המגזר הליטאי – חברון.

מקום שני: ישיבת פוניבז'

יש שיגידו כי לפוניבז' מגיע את המקום הראשון, ובצדק. מיטב הכישרונות של עולם הישיבות מפארים את שורותיה זה עשרות שנים ההחלטות החשובות של הציבור החרדי מתקבלות בין כתליה. ואולי דווקא משום כך יותר מדי הרבה מלכים הטוענים לכתר אחד משם פרצה אש המחלוקת, הפילוג הליטאי התחיל דווקא בישיבת הדגל שלו – פוניבז'. שמה של הישיבה ידע עליות ומורדות בשנים האחרונות בעיקר בהתאם למדד הלבנים המתעופפים וחביות הטשולנט הנשפכות. ככל שאש המחלוקת בוערת כך הורים החפצים שבנם ילמד במקום טוב המחנך ליראת שמים יחששו לשלוח אותו לעין הסערה. יצוין, כי למרות כל זאת עדיין פוניבז' ניצבת בראש הפירמידה. כמעט אף ישיבה לא תתחרה עם שעות הלימוד ואיכותו כפי שמתקיימים בין כתלי פוניבז'.

מקום שלישי: תושייה תפרח

ישיבת תפרח נחשבת למעוז של ה"צולים". היא מבוקשת בעיקר במגזרים הסגורים יותר, לכן בשונה מפוניבז' וחברון (של היום) המסוגלות להכיל גם וגם, ישיבת תפרח מתאימה למגזר היותר 'פרומער' ובסגנונה היא מובילה מבחינת ביקוש, סינון הבחורים נערך בקפידה על ידי ראש הישיבה הגר"א פילץ השליט הבלעדי בישיבה כשבסופו של תהליך מתקבלים לישיבה מדי שנה כ-150 בחורים שרמתם הרוחנית והלימודית עולה בקנה אחד עם דרישותיו המחמירות של הרב פילץ.

מקום רביעי: נתיבות חכמה – וולפסון

ישיבת 'וולפסון' היא הפתעת הסקר הגדולה. מתוך עשרות האנשים שהשתתפו בו כמעט ולא היה אחד שלא מנה אותה בחמישייה הפותחת. האמת? נדהמנו. ישיבת 'וולפסון' הינה ישיבה צעירה יחסית בת כעשור אשר שמה רק הולך ומשתבח עם השנים. הגאון רבי דניאל וולפסון, הראשון שזיהה את הפוטנציאל הגלום ברשם צמוד והיא הראשונה שפתחה את העידן החדש של עולם הישיבות. היא מחזיקה צוות צעיר ורענן וממשיכה לתחזק את נושא הרישום מדי שנה. אפשר לומר שהיא דחקה את רגליה של ישיבת 'מיר ברכפלד' בחמישייה הפותחת של עולם הישיבות והותירה אבק לרבות מהישיבות הוותיקות תוך שהיא ממציאה את כללי הרישום החדשים.

מקום חמישי: ישיבת 'אור ישראל'

ישיבת 'אור ישראל' ידועה במשטר האימים הקפדני שלה ובסדר היום המהודק יהיו שיגידו המהודק מדי (בית כלא). דווקא אופייה הקשוח נחשב למבוקש על ידי הורים רבים - בפרט מבתים מודרניים ששמחים לדעת שבנם קם ב-7:10 לתפילה נכנס ב-8:42 לסדר ויוצא משם ב-13:00. יצוין, כי למרות המשטר האימים הקפדני בחורי הישיבה עצמה מאור מרוצים וחשים תחושת סיפוק רוחנית גבוהה דווקא בעקבות השמירה על הכללים, הסדרים והזמנים. הישיבה אולי לא מיועדת לכל אחד אבל מי שמתאים לה ישמח להתקבל אל בין שורותיה ולהיכנס למסע הקפדני של 6 שנות לימוד ללא הפסקה. עובדה מעניינת הקשורה בהצלחתה של הישיבה היא פירותיה המפוזרים בכוללים החשובים ביותר וממשיכים בקו הקפדני והמהודק אליו הורגלו בשנות לימודם בישיבה.

מקום שישי: נתיב הדעת - קפלן

'קפלן' מזכירה את 'וולפסון' באופייה הצעיר אולם רואה עצמה יותר כישיבת בוטיק המקפידה לא לקבל שיעורים גדולים מדי ומתהדרת בשיטת הלימוד העיונית אותה מנחיל הרב קפלן. גם הישיבה הזאת נחשב לאחת ההצלחות של העת החדשה ושיטות השיווק האגרסיביות של הרשמים מוכיחות את עצמם גם פה. יצוין כי אחד הגורמים לביקוש הרב הוא דווקא זה שהישיבה לא מקבל בחורים רבים מדי שנה מה שמגדיל את החסר.

מקום שביעי: אורחות תורה

'אוחרות תורה' נחשבת למעוז הפרום הבני-ברקי וישיבת הדגל של מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בחורים מבתים מודרנים בכלל לא יקראו בישיבה זו כאופציה., אולם בתים בני ברקים רבים יראו בישיבה זו עדיפות ראשונה. לישיבה מתקבלים מדי שנה יותר מ-100 בחורים המגיעים ממשפחות פרומריות. את יוקרתה של הישיבה היא קיבלה דווקא בשל מנהיגה ומייסדה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.

מקום שמיני: בית מתתיהו

ישיבת בית מתתיהו היו שנים בהן נחשבה בחמישייה הפותחת אולם עם הזמן חל כרסום במעמדה. בשנים האחרונות עברה הישיבה מתיחת פנים ומישיבה הנחשבת לישיבה מאוד מודרנית אבל מקבלת רק בחורים הנחשבים לכישרוניים במיוחד כיום תעדיף הישיבה בחור שהוא פחות מוכשר אבל יותר פרומער – בחור שלא יתפרפר בלילות וילמד בבקרים. מאפיין מרכזי בישיבה הוא המשטר. מאז ומתמיד הייתה ידועה ישיבת 'בית מתתיהו' כישיבה עם משטר חזק, אולם עם מתיחת הפנים היא הידקה את המשטר יותר.

מקום תשיעי: ישיבת 'מיר ברכפלד'

ישיבת 'מיר ברכפלד' היא הישיבה "החדשה" הראשונה. נפתחה לפני כ-20 שנה ועד מהרה מיצבה את עצמה במקום השלישי מיד אחרי חברון ופוניבז'. עם השנים מעמדה הלך ונשחק, למרות זאת היא עדיין נחשבת למקום יוקרתי ומבוקש המציע תנאים גשמיים סבירים וממוקמת בעשירייה הראשונה. לישיבה מתקבלים גם כישרונות חדים. נהוג לומר שכל אלה שלא התקבלו לחברון מגיעים למיר ברכפלד. אולם יצוין, שיש הורים רבים שיראו במיר ברפכלד עדיפות ראשונה, בגלל היותה ישיבה שמורה יותר מאחיותיה הגדולות.

מקום עשירי: ישיבת שערי שמועות

הישיבה שהוקמה על ידי נצר לרמן הגרמ"ש שפירא זצ"ל נחשבת לסוג של ישיבת בוטיק שהתרחבה. הישיבה שהוקמה אך לפני כעשור הפכה בשנים האחרונות לאחת המבוקשות. מיקומה בעשירייה הרראשונה הפתיע גם אותנו.

כמעט אבל לא: שמות הישיבות הבאות חזרו יותר מפעם בתשובות קיבלנו מהמדרגים השונים. חלקם אפילו הצליחו להפתיע אותנו. קבלו את אלה שכמעט אבל לא: עטרת שלמה – סורוצקין, היכל יצחק לנדא, תורה בתפארתה.

סקירה נוספת תעשה בהמשך גם על הישיבות הספרדיות.