מדינת ישראל הכריזה מלחמה על הכסף המזומן וצמצמה משמעותית את השימוש בו אך פשרה של הרגע האחרון שהוכנסה בחוק להגבלת השימוש במזומן — חוק שהתעכב יותר משנתיים על שולחן הכנסת, בשל התנגדות חברי הכנסת החרדים הצליחה לשמור על העצמאות הפיננסית של הגמ"חים החרדים לפחות בשנתיים הקרובות.
החוק קיבל בשבוע שעבר את אישור ועדת החוקה - בשיתוף ועדת הכספים - למרות התנגדויות נמרצות של גפני, שאפילו שלח מכתב זועם ליועץ המשפטי של הכנסת בנוגע לדיון המזורז בוועדת החוקה. המכתב לא עזר, ובתום שלושה ימי דיונים הצעת החוק אכן אושרה. היא הייתה אמורה לעלות אתמול לקריאה שנייה ושלישית.
גפני הפסיד לכאורה בקרב על חוק המזומן, אבל בפועל, על פי הדיווח ב'דה מרקר', הוא ניצח במלחמה בשל הפשרה שהוכנסה לחוק, בלחץ ישיר שלו. הפשרה נגעה לגופים שהוחרגו ממגבלות החוק — הגופים הפיננסיים בישראל הנמצאים תחת פיקוח ותחת משטר איסור הלבנות הון, כלומר בנקים וגופי אשראי חוץ־בנקאי. מאחר שהגופים האלה מפוקחים כדבעי, נקבע שההגבלות לגבי שימוש במזומן לא יחולו עליהם. בנק, למשל, יוכל לתת ללקוח שלו הלוואה עד מיליון שקל במזומן. ההלוואה תדווח באופן מלא, ולכן אין סכנה שהכספים ישמשו לפעילות עבריינית כלשהי או להעלמת מסים.
גפני תבע לאשר גם לגמ"חים, מעמד זהה לזה של בנקים וספקי האשראי החוץ־בנקאי. התביעה שלו נענתה, למרות התנגדות גורפת של משרד המשפטים ושל הרשות לאיסור הלבנות הון, ובשנתיים הקרובות לפחות ייהנו הגמ"חים מאותן זכויות שמהם ייהנו המוסדות הפיננסיים המובילים בישראל — הם יוכלו לתת הלוואות במזומן ללא הגבלה, אף שאינם מפוקחים כלל.
כאמור, גפני תבע לצרף את הגמ"חים לרשימת הגופים הפיננסיים הפטורים מהחוק, אף שאינם מפוקחים. כשהיועץ המשפטי לממשלה נזעק למשמע הרעיון, התחייב גפני להאיץ את הדיונים על חוק הגמ"חים, ולאשר את החוק בקרוב. בינתיים, כפשרה, נקבע שבינתיים ייהנו הגמ"חים מכל העולמות — הם ייחשבו גופים מפוקחים לצורך המשך הפעילות במזומן בהיעדר פיקוח עליהם.
גפני נאבק כבר שנתיים כנגד הצעת החוק לפיקוח על הגמ"חים מטעם המדינה ומנסה לצמצם את ההגבלות שיוטלו על הגמ"חים החרדים שפועלים ללא מטרות ריווח בהיקפים גדולים למדיי בתוך החברה החרדית.
הרשות לאיסור הלבנות הון דירגה את סיכון הגמ"חים כבינוני־גבוה בדו"ח שלה: "קיימים פערים ברגולציה וחוסר במידע אמין ועדכני לגבי מספרם והיקפם. עם זאת, פעילותם אינה מהווה חלק משמעותי במגזר הפיננסי". גם האמריקאים חושדים שחלק מהגמ"חים שפועלים בארה"ב משמשים צינור להלבנות הון, והם דורשים להכניס את הגמ"חים תחת פיקוח. ישראל התחייבה בפני האמריקאים להכניס את הגמ"חים לפיקוח, שבינתיים ממשיכים לפעול תחת הוראת שעה של משרד המשפטים. בלי הסדרה של הפיקוח עליהם, הוראת השעה תפקע בקיץ, והגמ"חים ימצאו עצמם מוחרמים בידי המוסדות הפיננסיים בארה"ב.
בלי עמידה בכללי איסור הלבנות הון, המוסדות הפיננסיים המפוקחים לא יוכלו להמשיך להלוות להם כספים, והגמ"חים ימצאו עצמם בקרוב מודרים מהעולם הפיננסי כך שגם החרדים מבינים שהגמ"חים יצטרכו להיכנס למשטר הסדרה כלשהו, מתוך טובתם של הגמ"חים עצמם.
בינתיים, גפני שלח את משרד המשפטים להתדיין עם הגמ"חים על הצעת החוק, והם העלו כמה דרישות. הם דורשים לפטור מפיקוח גמ"חים עם היקף פעילות של עד 5 מיליון שקל (משרד המשפטים הסכים לרף של מיליון שקל); הם מתנגדים להטלת עיצומים על גמ"חים שמפירים את הוראות הפיקוח; דורשים שהגמ"חים יעברו לפיקוח של בנק ישראל מעל לרף פעילות של 3 מיליארד שקל (לעומת רף של 1.5 מיליארד שקל שנקבע בעניין אגודות אשראי צרכניות); הם דורשים שישבו נציגים של הגמ"חים בוועדה המייעצת של הפיקוח (אין בוועדה הזאת נציגים של אף גוף מפוקח אחר); ובעיקר מתנגדים לכך שרשות שוק ההון תהיה המפקחת שלהם, ודורשים שיוקם בעבורם מפקח פיננסי חדש, נוסף, במשרד הרווחה.
במשרד המשפטים מתנגדים לעת עתה לדרישות הגמ"חים, אך כאמור גם לגמ"חים לא תוותר ברירה והם יצטרכו בשלב כלשהוא להסכים לפשרות ולהיכנס תחת פיקוח לפחות חלקי.