בשנה האחרונה דרשו חיילים המשמשים כפקידים בבסיס מיט"ב של אגף כח אדם בצה"ל מאברהם כהן, נער בן 18 מירושלים, להתייצב לגיוס ולהסדיר את מעמדו כתלמיד ישיבה בעבר, אף שחלה בסרטן.
הצבא לא מיהר לפטור אותו משירות, למרות מצבו הסופני, ושלח לביתו צווי התייצבות. אף שאביו עקיבא שלח לצה"ל מסמכים רפואיים שהעידו על מחלתו, התעקשו בצבא שהנער יתייצב ויסדיר את עניינו.
ההתעמרות והטרטורים כלפי הנער החולה בסרטן נמשכו - עד שהוא נפטר, לפני כשבועיים. הבוקר (שני), התקשר מפקד בסיס מיט"ב לאביו, לאחר ששמע על המקרה מ-ynet, והתנצל באוזניו על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחה.
במכתבו לגורמים באכ"א, ניסה הרב עקיבא כהן להסביר: "חזרתי שוב ושוב על דבר מחלתו של בני ושהוא מאושפז תכופות במחלקת המטולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים. המסמכים מעידים זאת. ענו לי שככה זה החוקים של הצבא". הוא אף הציע שייקבע לבנו תאריך התייצבות חדש בעוד כשנה לכל הפחות, בתקווה שיחלים עד אז - אך ללא הועיל.
גורם המקורב למשפחה מסכם בכאב: "זו אטימות שזועקת לשמיים ועוגמת נפש שרק הכבידה על מצב המשפחה. היו לצבא את כל המסמכים הרפואיים, מדוע לא פטרו אותו בכלל משירות?".
וכך נשמעו השיחות שניהל האב עם החיילות במיט"ב:
נציגה: "אני פשוט רוצה לוודא איתך שאתה מכיר בזה שאם הוא מוותר על המעמד שלו, אז הוא לא יכול לחזור אליו".
האב: "הוא לא צריך לחזור אליו ואני אגיד לך את האמת, אני לא מבין מה שאתם רוצים ממנו. אני איתו בהדסה במחלקה אונקולוגית. הוא מותש, לא יכול להרים את היד ואת הראש. קיבלתם מסמכים. אני פשוט לא מבין מה הסיפור הזה? טלפונים, מכתבים, התראות".
נציגה: "אני מורידה אותו ממעמד".
האב: "תורידו אותו, תעלו אותו - תאמיני לי שזה לא מעניין אותי. אתם רוצים? תבואו תקחו אותו מהבית וגם תגייסו אותו. אני אזמין איתכם אמבולנס ביחד. אני ממש לא מבין את ההתנהלות שלכם. הבנאדם חולה, שוכב במיטה של האונקולוג, מטופל בכימותרפיה ובהקרנות. תורידו לו את המעמד, תוציאו לו צו גיוס או מעצר. תעשו מה שאתם רוצים".
האב: "הבן שלי לא פנה אליכם והוא לא יכול לפנות אליכם אני כל הזמן פונה בשמו".
נציגה: "אז אתה פנית במכתב. כל עוד אתה פונה, אני לא יכולה לטפל בזה. פשוט לעדכן אותך שהבקשה מבוטלת, בסדר?"
האב: "אני לא מקבל את זה".
נציגה: "זה לא עובד ככה, אתה יכול גם לפתוח את החוק ותראה שהמלש"ב בעצמו צריך להזדהות ולבקש בעצמו".
האב: "את רוצה עכשיו לשמוע את זה בקול שלו, שהוא חולה?"
נציגה: "בגלל זה התקשרתי, מתי אוכל לדבר עם המלש"ב כשהוא לא חולה, שלא להטריד אתכם".
האב: "הוא לא חולה בשפעת, זה לא שמחר הוא יהיה בריא. הוא בחור חולה".
נציגה: "אין בעיה, לא באתי לנתח את המקרה. רק אמרתי צפי של זמן כדי שאוכל לדבר איתו".
האב: "אני לא יודע צפי של זמן ,כתבתי לכם במכתב".
נציגה: "כשהילד יחלים, שיפנה ללשכת גיוס כמו שצריך ויקבל מענה".
תגובת צה"ל לידיעה: "צה"ל משתתף בצער המשפחה ומצר על האירוע. כמו כן, נביע התנצלות כנה על האופן שבו התנהל השיח עם אביו של המנוח. המפקדים ביחידת מיטב שוחחו עם האב והתנצלו בפניו על אופן הטיפול במקרה. האירוע יתוחקר ויוסקו המסקנות המתבקשות".