תדהמה. זוהי תגובתם של אנשים בכירים ביותר, בפניהם הצגנו הערב לראשונה, את הסרטון המלא של האירוע המפורסם הידוע בכינויו "פרשת האברך הדורס".
הסרטון שהגיע לידי 'כיכר השבת' באופן בלעדי, ושאותו אנו חושפים הערב לראשונה, שופך אור חדש על הפרשה כולה, חושף את פרטיה האמיתיים, ומניעיה, אלו השונים לחלוטין, מכפי שהוצגו בעת האחרונה בתקשורת.
המדובר כמובן באיתמר ביטון, האברך ששמו הותר הערב לפרסום. שנמצא אשם במשפטו, אולם נוכח נסיבות האירוע, אותן נסקור בהרחבה בהמשך, החליט בית המשפט שלא להרשיעו, והסתפק בלהטיל עליו עבודות לשירות הציבור בלבד.
אגב, בעניין זה ראוי לציין, כי הסרת צו איסור הפרסום הערב, לא נעשתה על ידי השופט שנתן אותו, כמקובל. אלא 'בדרך עוקפת' ובאופן תמוה לחלוטין, תוך עקיפת כל הנהלים המקובלים במערכת המשפט...
מצפייה בסרטון המלא עולה, כי 'פרשת האברך הדורס', הינה דוגמא קלאסית לעיוות ושקר הנעשה ביודעין על ידי אנשי תקשורת מגמתיים, מתוך כוונה מובהקת להכפיש לשווא, תוך הסתרה וסילוף מזעזע של העובדות האמיתיות. כשהמטרה האמיתית מתברר, הינה אחרת לחלוטין.
על פי הסיפור שהובא בכלי התקשורת, ניסה האברך לברוח מהסופר בלא לשלם, תוך ניסיון לדרוס את הקופאית ה'אומללה', זו שניסתה במסירות נפש למנוע את הגניבה. אלא שהמציאות מתברר, שונה לחלוטין. אולי אפילו במאה ושמונים מעלות, מזו שהוצגה בתקשורת.
רבותי - העובדות
ואלו הן העובדות האמיתיות הנתמכות בסרטון המצורף: איתמר ביטון, אברך בן 24, הגיע לערוך קניות ב'שוקניון'. לאחר שסיים למלא את עגלתו, גילה לפתע כי ארנקו נשכח בבית. הוא פנה עם עגלתו לקופה הראשית, שם הניח את העגלה, הסביר לקופאית את העניין, וביקש ממנה שלא לפרוק את העגלה, אלא לשמור עליה שעה קלה, עד שיחזור מביתו עם הארנק הנשכח. בקשה שנתקבלה בהבנה, ללא שום בעיה.
משם המשיך האברך לחניון הבניין, שם החנה את מכוניתו, ומכיוון שהיה ללא ארנקו, ביקש מקופאיות החניון להתיר לו לצאת להביא את הארנק, תוך שהוא מספר להם כי גם עגלתו המלאה עומדת למעלה ב'סופר', ממתינה לחזרתו עם הארנק. כעירבון לחזרתו בתוך זמן קצר, הציע האברך לקופאיות, להותיר בידיהם את תעודת הזהות שלו.
אלא שהרצון הטוב היה מהקופאיות והלאה, הגסות לעומת זאת, הייתה שם המשחק. במשך לא פחות מ- 20 דקות תמימות, עמד האברך והתחנן בפני הקופאיות שיבינו את מצבו, הוא הציע ערבונות שונים, ניסה לדבר אל ליבן בכל צורה שהיא, אולם נענה בגסות רוח, זו הניכרת היטב בסרט, של הקופאית הטורקת את הדלת והחלון בפני האברך העומד ומציע את תעודת הזהות שלו כעירבון, תוך שהיא מטיחה בפניו עלבונות על היותו חרדי, ומבהירה לו "על גופתי המתה אתה תצא מכאן".
רק לאחר כ-20 דקות, משכלו כל הקיצין, החליט האברך לנסות להתחמק מן החניון, תוך שהוא מתכוון כמובן, לשוב למקום בתוך זמן קצר עם כסף ולשלם עבור החניה, כמו גם עבור עגלתו העמוסה שהמתינה למעלה, דבר שפשוט לא התאפשר לו, כשארנקו מונח בביתו.
לאחר שנצמד אל הרכב שלפניו, הצליח האברך לעבור את מחסום הקופאית, תוך שהוא נוסע במהירות נמוכה ביותר. ברגע זה רצה הקופאית ונעמדה מול רכבו, כשהיא חוסמת אותו, מה שגרם לאברך לעצור מייד, כשהקופאית השנייה ניגשת לחלון הרכב ומעניקה לאברך 'סטירה מצלצלת', שהעיפה את כיפתו ומשקפיו.
באותו רגע גם החלה לעברו מרוצה של מנהלי החניון, ולאברך שהיה ברור כי הוא עומד בפני לינץ', לא נותרה כל ברירה אלא לברוח, והוא החל בנסיעה איטית ובמהירות אפס. אלא שהקופאית שעמדה מול רכבו, קפצה על מכסה המנוע, ניסתה אף לפתחו, ולאחר מכן הפילה עצמה הצידה, תוך שהיא עושה עצמה כנפגעת. היא אף הגדילה לעשות כשהזמינה אמבולנס ופינתה עצמה לבית החולים. בסיום ה'הצגה', שעה קלה לאחר האירוע, כבר שבה הקופאית לעבודתה כסדרה.
השופט דרורי, שבפניו הובאו עובדות אלו במלואן, בתוספת הודעת הקופאית המתלוננת בבית המשפט כי היא סולחת לנאשם, הבין כי זהו אינו מקרה של עבריין – דורס מסוכן, והחליט לוותר על הרשעתו, תוך שהוא מסתפק בעונש של עבודת שירות וקנס כספי ניכר. כשהוא מציין: "אין המדובר במקרה קלאסי של דריסה, בוודאי לא של תאונת 'פגע וברח'. אדם שקופץ על רכב נוסע אינו יכול לטעון כי הוא נדרס...", הוא גם הוסיף את ציון העובדה, כי "התנהגותה של הקופאית לא הייתה נורמטיבית".
אז מה קרה כעת?
ובכל זאת, מה קרה כעת, שלוש שנים אחרי שהמשפט הסתיים, אחרי שהקופאית סלחה לנהג בפני בית המשפט, מה גרם לפרשה הנשכחת הזו לצוץ לפתע???
התשובה מסתבר, מתאימה למדינות חשוכות, אולי בעצם למדינת ישראל: השופט המדובר היה מועמד לבית המשפט העליון. משכך, החלו 'אי אלו' גורמים לחפור בעברו, בפסיקותיו, עד שהגיעו לתיק הנ"ל.
בכדי 'לתפור' את התיק לשופט באופן הולם, סילפו אותם גורמים את העובדות, הם חתכו את הסרט, והציגו תמונה מעוותת מיסודה - אך משרתת את מטרתם. האברך המסכן מסתבר – לא היה כלל המטרה, הוא היה רק כלי, כלי שנרמס, בדרך למטרה האמיתית: הסרת שמו של השופט דרורי, מרשימת המועמדים לבית המשפט העליון.
על הגינות ואומץ לב, זכה השופט דרורי לקיתונות של בוז, להסרת שמו מרשימת המועמדים לבית המשפט העליון, להשמצות מרושעות מצד שופטים שלא הכירו כלל את התיק, ולשפיכת דמו על ידי כלי התקשורת שלא רצו כלל לדעת את האמת. כל זאת מבלי שניתנה לו הזכות האלמנטארית להגיב, או לקבל הגנה כלשהיא ממערכת בתי המשפט.
מקורב למשפחת האברך, אומר הערב לכיכר השבת: "מדובר במקרה לא נעים שיצא מכלל פרופורציה, ובתזמון לא הכי נחמד לציבור החרדי כשההסתה חוגגת תחת כל עץ רענן. כל בר דעת מבין, כי הבחור נפל קורבן שדוד למתקפה התקשורתית, מבלי יכולת להתגונן, והכל מתוך הצורך לשרת את מניעת מינויו של השופט דרורי לבית המשפט העליון. מדובר במקרה מלפני שלוש שנים שנגמר בזיכוי, ואלמלא מטרות זרות אלו, לא היה האברך עומד תחת המתקפה הנ"ל".