בשיעורו השבועי של הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד 'העדה החרדית', התייחס הגר"מ להשתתפותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשמחת השבע ברכות לבנו של סגן שר החינוך מאיר פרוש והשתתפות הגברת שרה נתניהו בשמחת בר המצווה לנכדו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני.
"הזדעזעתי לשמוע על סגן שר בממשלה כאן מראשי האגודה שהשיא את בנו לפני כשבוע, ש"התכבד" להזמין לשמחת השבע ברכות אצלו את ראש הכופרים ראש הממשלה בנימין נתניהו שר"י, וכשבא האפיקורס הרשע התחילו לשורר לו בניגונים ובכלי זמר "לבנימין אמר ידיד ה'" - וכיוצ"ב בשאר דברים של חנופה", תקף הגר"מ שטרנבוך.
הגר"מ המשיך ואמר: "לא יאומן כי יסופר שמתכבדים בהשתתפות רשע מחלל שבת אוכל שקצים ורמשים, מומר לכל התורה כולה שעובר על החמורות שבחמורות שבתורה, ועוד מכנים אותו בתואר "ידיד הקב"ה" – ומבזים בכך את הקב"ה שהוא ידיד כביכול עם רשע כזה, ומה עוד שהרבנים שנכחו שם שתקו, ועוד לא שמענו קול מחאה לכבוד הקב"ה, והוא ביזיון התורה וחילול ה'.
"ובאמת עצם הדבר להזמין רשע ואפיקורס וסוחר בדת להשתתף בשמחה כדי 'להתכבד' בכך, זהו טשטוש הדעת שכביכול זהו 'כבוד' שראש הממשלה משתתף בשמחתו, אך באמת זהו ביזיון גדול ולא כבוד".
הראב"ד המשיך ותקף את יתר הפוליטיקאים החרדים ואמר: "ושמענו על עוד ועוד חרדים שמשפילים עצמם להתכבד בו, וגם לאחרונה הגיעה אשתו לבר מצווה ושלחו הבחור בר מצווה אצלה "להתכבד" אצלה, ועוד עובדות כאלו, אוי לאותה בושה, וצריך כל אחד להשתתף בצער השכינה על חילול כבוד ה', ושמעתי פעם מגדול אחד זצ"ל שכל מי שאין ליבו כואב על חילול ה', הרי זה סימן שנשמתו פגומה ח"ו".
"לצערינו", המשיך הגר"מ, "בזמנינו אבדו הגבולות ומכבירים ומגדילים בדברי שבח וחנופה לרשעים בלא שום פחד, ואמנם בכל הדורות היו מתחנפים לפריצים ולשליטים גויים כדי להינצל מידם, אבל ח"ו לא התחנפו לישראל מומר שלא לצורך הצלה, ועל אחת וכמה שלא עלה על הדעת להתחנף לשונא דת הנושא את דגל הכפירה בקב"ה ובתורתו, שהחנופה לרשע הרי היא כהסכמה לפעולותיו, ואף מטשטשת את גבולות ההפרדה בינינו לבין הרשעים, ולדעת הסמ"ג והרא"ם עוברים בזה בלאו ד"לא תחניפו", וכבר אמר ה"חפץ חיים" הק', אם אין בידינו ללחום כנגד הרשעים, מי התיר לנו להחניף להם? ועל זה הקב"ה יתבע אותנו לדין".
"וליבי כואב מאוד על חילול כבוד ה' שנעשה בפרהסיה ועובר בשתיקה, ומו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל היה אומר שבשעה שיש חילול ה', מצפים בשמים ושואלים האם נשמע קול מחאה, וכאשר שומעים קול מחאה ממתיקים בזה את הדינים, והקב"ה רושם את המוחים בספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", סיים הראב"ד את דבריו.