הראשון לציון הרב שלמה עמאר שולל את סמכויות הדיינים בארץ לדון בביטול גיורים שנעשו שלא על פי ההלכה. מעתה תהיה הסמכות לכך נתונה אך ורק בידי בית דין מיוחד. זו משמעותה של התקנה החדשה, עליה חתם הרב עמאר לפני כמה ימים.
החתימה על התקנה החדשה, הינה תוצאה של מו"מ מיוחד בין הרב עמאר לבין משרד המשפטים, זאת לנוכח הדיון הקרוב בבג"ץ בסוגיית ביטולי הגיור של הדיין הרב אברהם שרמן.
יצויין, כי כבר לפני כחצי שנה פרסם הרב עמאר - המשמש כנשיא בית הדין הרבני הגדול, הוראה דומה, זו קבעה אז, כי רק הרכב מיוחד ידון בביטול גיורים. כעת מחמירה ההוראה החדשה עוד יותר, וקובעת כי הסמכות לביטול גיור, תהא נתונה אך ורק בידי בית הדין המיוחד לכך שמינה הרב עמאר.
ההוראה החדשה של הרב עמאר, סותרת ומרוקנת מתוכנה את חוות דעת של היועץ המשפטי לבתי הדין עוה"ד שמעון יעקובי, שקבע בחוות דעת ארוכה ומנומקת שהוגשה לבג"ץ, כי לבתי הדין ישנה סמכות לדון בביטול גיורים - בין אם הגיור נעשה בידי בית דין רגיל, ובין אם הוא נעשה בידי בית דין מיוחד לענייני גיור.
לדברי עו"ד יעקובי, סמכות זו קיימת כאשר שאלת תוקף הגיור עולה אגב ענייני נישואין וגירושין, שהינם בסמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים. לעומת זאת, לבית הדין המיוחד לגיור אין סמכות שיפוטית, וכל עיסוקו בנושא הגיור הינו במסגרת סמכות מינהלית בלבד.
צעדו של הרב עמאר, צפוי לעורר סערה עזה, ולספוג ביקורת נוקבת בציבור החרדי, זה הנאבק בגיורים הסיטונאיים ובמכוני הגיור. משמעות ההוראה החדשה של הרב עמאר, הינה מכה קשה לדיינים הנאבקים כנגד הגיורים הפיקטיבים, תוך יישור קו עם הגורמים בממשלה ובמשרד המשפטים המכירים בגיורי ה'אינסטנס'.
הרקע לדיון כעת, הינה הסערה שהתעוררה בזמנו בעקבות קביעת בית הדין הרבני האזורי באשדוד בתיק הגירושין של גיורת ילידת דנמרק. כאשר אגב הליך הגירושין היא נשאלה האם היא מקיימת תורה ומצוות וענתה כי אינה שומרת שבת ועוד.
בעקבות כך, פסק בית הדין באשדוד כי המבקשת איננה יהודיה ולכן הנישואין בטלים ולא היה צורך לסדר ביניהם גט. כן הורה בית הדין לרשום אותה ואת ילדיה ברשימת מעוכבי החיתון.
הגר"ש עמאר שליט"א (צילום: פלאש 90)
בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור שהוגש על פסק דין זה, וקבע כי שאלת יהדותה צריכה להתברר בפני בית דין רבני אזורי בהרכב של שלושה דיינים. בעקבות כך, הוגשה העתירה לבג"ץ.
היועץ המשפטי לממשלה מצא שני פגמים בהחלטת בית הדין האזורי: אי מתן זכות טיעון מספקת לפלונית וכן כי פסק הדין ניתן על ידי יחיד ולא בשלושה, וזאת ללא הסכמה מפורשת של פלונית. אולם היועץ המשפטי לממשלה לא חיווה דעתו לגבי גוף הסוגיות המשפטיות העולות בפרשה.
בחוות הדעת של היועץ המשפטי לבתי הדין עו"ד יעקובי, המבוססת על מחקר משפטי ועל מחקר הלכתי מקיפים, ומתפרסת על פני כ-120 עמודים, סקר הרב יעקבי את נושא גיור עולי ברית המועצות לשעבר, וקבבע כי פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול בנוגע לגיור הביא לתודעת הציבור במלוא חריפותה את ההבנה כי גיור ממלכתי, בחסות הרבנות הראשית לישראל, אינו יכול להבטיח הסרת כל פקפוק על תוקפו ההלכתי של הגיור, כאשר בדיעבד, לאחר סיום הליך הגיור, עולה ספק לגבי כנות המתגייר בעת קבלת עול תורה ומצוות.
לדברי עו"ד יעקובי, גם במשפט האזרחי קיימים מקרים בהם ניתן לבטל פסקי דין כאשר מתברר בדיעבד כי הם ניתנו על סמך העלמת ראיות או מרמה. בית המשפט רשאי להתעלם אפילו מתעודות משפטיות שהן בגדר שינוי סטטוס, כמו תעודת נישואין, אם בית-המשפט סבור כי הנישואין הינם פיקטיביים.
עו"ד יעקבי הדגיש, כי מבחינה משפטית, גיור פיקטיבי לענין נישואין כדת משה וישראל, כמוהו כנישואין פיקטיביים של לא-יהודי עם יהודיה לצורך קבלת מעמד לפי חוק השבות.
בעקבות כך, קבע עו"ד יעקובי, כי לבית הדין הרבני סמכות לקבוע כי נישואין או גירושין שנערכו כדת משה וישראל הינם בטלים ומבוטלים, למרות קיום תעודת נישואין או תעודת גירושין, וכי בית הדין איננו כבול לתעודה שניתנה לאדם בדבר יהדותו. לדבריו, התעודה הינה רק בבחינת ראיה ואין היא יוצרת את הגיור. על פי ההלכה, חייב כל דיין לדון על פי האמת המתבררת בפניו בהתאם לשיקול דעתו, והוא אינו כפוף לשיקול דעת חיצוני.
עו"ד הרב יעקבי גם התריע, כי גיור המוני ללא קבלת מצוות כנה ואמיתית, עלול להביא למציאות קשה מזו המוכרת לנו: היווצרותה של קבוצת "פסולי חיתון" מסוג חדש – אוכלוסיה של "ספק-גרים" בדיעבד, שלפי ההלכה לא יוכלו להינשא – לא עם יהודים, לא עם ספק-גרים ולא עם חסרי-דת. גיור יכול להוות פתרון רק לאלו אשר מתוך שכנוע פנימי עמוק מוכנים לקבל על עצמם את "המחיר" שהוא עול מצווֹת! פתרון בעיות היסוד של אחדות העם, אינו יכול לבוא, לא על ידי גיורי "אינסטנט", לא על ידי גיורי "קפיצה", ולא על ידי גיורי "קריצה".