הגר"ע יוסף: "אישה יכולה לומר קדיש"

את פסק ההלכה, חשף היום העיתונאי אבישי בן חיים במעריב (מחודש מרץ בערוץ 10...), הפסק פורסם באתר האינטרנט 'הלכה יומית' המופעל על ידי נכדו של הגר"ע ומביא הלכה יומית מפסיקותיו.

השאלה עוסקת באישה שאין לה אחים ואין מי שיאמר קדיש על הוריה - אלא היא. הגר"ע מביא את המקורות ההלכתיים השונים בדבר, וקובע כי אין כל אפשרות שהאישה תאמר את הקדיש בנכחות עשרה נשים - אלא אך ורק בנוכחותם של עשרה גברים, שהרי בלא מניין - אסור לומר את הקדיש.

הגר"ע גם מסייג, כי אין להתיר לאישה במקרה כזה לומר את הקידש בבית כנסת, אלא רק בביתה, אחר שמתאסף מניין ונאמרים שם דברי תורה או תפילה.

החידוש שבאפשרות האישה לומר קדיש עוד יעורר בוודאי סערה גדולה, בין היתר גם מכיוונם של ארגוני הנשים - ובפרט מצד "נשות הכותל", אלו המנסות כבר זמן רב לקבל הכרה בתביעתן לקרוא בתורה ולהניח תפילין ברחבת הכותל.

פסק הדין המפתיע, יהווה חיזוק גדול לתביעת הנשים הללו, זאת למרות הסתייגותו הסתייגותו של הגר"ע מעצם עשיית תפילת הנשים בפרהסיה - בבית כנסת והתקפותיו בעבר על הנשים הללו במילים, "הרשעות האלה, רפורמות האלה, הן עושות בשביל לנגח את היהדות... כל המצוות הן מקיימות - נשאר להן רק הטלית".

ובימים אלו, לא ניתן לסיים מבלי לשאול האם מחר בחינמון יום ג' מבית יתד נאמן, צפויה לנו התקפה חזיתית כנגד הגר"ע יוסף. עד היום נמנעו ביתד נאמן להתקיפו באופן ישיר. האם הפעם זה עומד להשתנות?

****

פסק ההלכה - מתוך האתר 'הלכה יומית' ע"פ פסקי הגר"ע יוסף:

האם הבת רשאית לומר קדיש

שאלה: מי שמת בלא בנים, האם רשאית בתו לומר קדיש לעלוי נשמתו?

תשובה: הנה עצם אמירת הקדיש היא מעלה גדולה ותועלת שלא ניתן לשערה לכבוד נשמת האב או האם שנפטרו מן העולם. שאם נגזרו עליהם עונשים, על ידי אמירת הקדיש מיקלים מעליהם את עונשם, ולפעמים מבטלים מהם את העונש לגמרי. וכן אם נגזר עליהם שיהיה חלקם בגן עדן, הרי על ידי אמירת הקדיש הם עולים ומתעלים עוד ועוד מחיל אל חיל. ועל כן בודאי שמוטל עלינו לראות, כאשר נפטר אדם מן העולם בלא בנים, האם אפשר שבנותיו יאמרו קדיש לעלוי נשמתו, אם לאו.

ובודאי שאין כל אפשרות שהבנות תאמרנה קדיש בנוכחות עשרה נשים מישראל, כי הנה ידוע, שהקדיש הוא בכלל הדברים שבקדושה שאסור לאמרם אם אין שם עשרה אנשים מישראל, וכדין אמירת "ברכו את ה' המבורך", ועל כן נדון השאלה נסוב על אופן שהבת באה לומר קדיש בפני עשרה אנשים מישראל, ויש לדון אם אין בזה איזה חשש איסור.

ואחד מגדולי האחרונים, הרב בעל ספר שבות יעקב, דיבר מענין זה בספרו, וכתב שלמעשה ענין אמירת הקדיש יכול להיות שייך גם לבנות, שבודאי על ידי אמירת הקדיש הן מביאות תועלת גדולה לנשמת ההורים. אולם כתב, כי אין להתיר שהבנות תאמרנה קדיש בבית הכנסת, אלא אך ורק כאשר מתאסף מנין אנשים בביתן, ונאמרים שם דברי תורה או מתקיימת שם תפילה, שאז יכולות לומר קדיש לעלוי נשמת אביהן.

והגאון בעל ספר תשובה מאהבה, כתב שבעיר אמסטרדם אירע דבר כזה, שנפטר אדם בלא בנים, והיו הבנות אומרות קדיש (ומשמע שהיו אומרות קדיש גם בבית הכנסת), ולא מיחו בידה חכמי העיר (כלומר, לא היתה התנגדות למנהגה), ובעל חוות יאיר (הלא הוא הגאון רבי יאיר בכרך ז"ל) כתב בתשובותיו, שבאמת נראה שאמירת הקדיש שייכת גם לבת, ומסתבר שיש באמירת הקדיש על ידה תועלת ונחת רוח לנפש אביה, כי זרעו היא, ומכל מקום כתב, שלפי דעתו אין לאפשר מנהג כזה שהבת תאמר קדיש, משום שעל ידי הנהגת דבר חדש שכזה, יבאו לפרוץ פרצות בישראל, כמו שאנו רואים במעשיהם של ראשוני הרפורמים, שהתחילו בשינויים שאינם נוגדים את עיקרי הדת, ולבסוף יצאו עוקרים את כל גופי התורה. לכן למעשה כתב שאין לאפשר אמירת קדיש על ידי הבת. אולם הגאון בעל תשובה מאהבה סיים בדבריו, שראה מנהג יפה בקהל קדוש בעיר פראג, שמתאספים לעזרת הנשים בבית הכנסת זקנים וזקנות לומר שם תהלים בבוקר אחרי תפילת שחרית, ואחר סיום כל ספר התהלים, היו בנות יתומות אומרות שם קדיש. אבל בבית הכנסת המיוחד לתפילה לא נראה כדבר הזה.

ועל כן מבואר מדברי התשובה מאהבה, שלהלכה אין להתיר אמירת קדיש על ידי נשים בבית הכנסת, הואיל ודבר זה עלול להביא לקלקולים גדולים, וחכמי התורה התנגדו בדרך כלל למנהג שכזה. אבל במקום אחר, וכגון בבית, או בהתארגנות בעזרת הנשים וכדומה, יש להתיר אמירת קדיש על ידי בנות הנפטרים, שלא השאירו בנים בעולם הזה. והעיקר להלכה כדברי התשובה מאהבה. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

לכן לסיכום: מי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים לאמירת קדיש לעלוי נשמתו, וזכה שיש לו בנות צדקניות הרוצות לומר קדיש לעלוי נשמתו, יש לאפשר להן לומר קדיש כאשר מתאספים מנין אנשים בבית לאמירת דברי תורה, או לאחר קריאת תהלים באיזה מקום שיהיה. אבל באולם הגדול של בית הכנסת, אין להנהיג אמירת קדיש על ידי אשה.