הטעות האסטרטגית הראשונה במעלה היא הערכה שגויה והמעטה בכוחו של האויב. כל אדם נבון אמור לבחון את התנגדותו, להעריך נכונה את מימדיו וכוחותיו של אויבו, להכיר את משנתו ולדעת מה להשיב לאפיקורס.
השוק הסיטונאי לקידוש השם וחילולו פתח את שעריו ומוכר את השם לכל המרבה במחיר.
תילי תילים של למדנות ולימודי זכות נבערים נלמד על עוברי עבירה בפרהסיה, שעליהם אמר הרמב"ם שכל העובר מדעתו על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, הרי זה מחלל את השם, וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, הרי זה מקדש את השם.
אבל חסימת כבישים? זה לא.
אינני משתייך לפלג הירושלמי בשום חלק מהשקפתי ובשום צד בנשמתי, אך האמת צריכה להיאמר, למרות שמישהו ממש מרגיז אותנו.
הצדקנות הקרובה לאנטישמיות, בה אנו משתמשים כדי להתנער מאנשי 'הפלג' יש בה מן הכיעור.
אנו, שחווינו כבר את החוויות האלה על בשרינו, אנו שספגנו במשך שנים את אותן אמירות אנטישמיות, נופלים באותו בור.
הפגנות השבת הזועמות והאלימות בכביש רמות ובבר אילן, היו כמובן קידוש השם, כי הם עמידה על עקרונות, מלחמה על ציפור הנפש, כל הדרכים היו כשרות אז.
נכון, גם אז היו נדנודים מסויימים והתנערות מאלימות, אך האלימות בשולי המפגינים היו מחיר סביר עבור מלחמת הקודש.
מה קרה הפעם?
הדיבורים נגד גדולי ישראל "שלנו" הם חוצפה בלתי נסלחת, המתירה את דמם של המתבטאים. מותר לנו לפרסם תמונות ומספרי טלפון ברבים, לגנות אותם מעל כל במה, להשחיר ולהכפיש את שמם, כי הם דיברו נגד הרבנים "שלנו".
אך כל זה היה מותר, ואפילו מצווה, כשאנחנו עשינו את אותם הדברים. מלחמות היהודים והביטויים העסיסיים של רבנים ועסקנים הם דבר שבשיגרה בהיסטוריה היהודית. פניני לשון של מאורי הדורות אין בהם חשש חילול השם. אבל הפלג הירושלמי? זה לא.
אל לנו ליפול באותה רשת שעלולה להיות לנו לרועץ. אל לנו להשתמש באותה טרמינולוגיה שנכוונו ממנה, יש לנו מחלוקת איתם, אנו מתנגדים לשיטתם ולרעיונותיהם, אך איננו אנטישמים.
לא יעיל ולא חכם להתייחס לתופעה בבוז ובזלזול ולהתנער ממשנתם.
ההתנגדות
מה הפלג הירושלמי אומר או אמור להגיד?
א. המגזר החרדי גדל מאד, קשה לשלוט בו, והרי השלטון בדעת הקהל הוא אבן דרך בעמידותו וקיומו של המגזר.
ב. ההתפתחות הטכנולוגית מציבה לפתחינו נסיונות שלא שיערום אבותינו, אין דרך לחנך בתמרון בין העולמות אלא ליצור חייץ ברור, כדרך רבותינו מאורי הדורות.
ג. מגמת שילובם של בני המגזר בצריכת התרבות הישראלית, בנשיאה בנטל, בהתגייסות לצה״ל, בהשתלבות במשק ובעמדות מפתח - מטשטשת את ייחודו של המגזר ומהווה סכנת התבוללות וחוסר הגדרה.
מהם דרכי פעולותיו של הפלג הירושלמי?
א. עמידה עזה על עקרונות.
ב. הנגדה ויצירת חייץ - תחליף לגטו היהודי, בדלנות.
ג. שילהוב בני נוער והקניית אידיאולוגיה רעננה ותוססת.
במה הם שוגים ומה חטאם?
א. נטילת כתר ההנהגה ומרידה בהנהגת הציבור - אנרכיה ומרדנות נעורים. דישתמש בתגא חלף
ב. תככנות - יצירה מכוונת של מחלוקת ושחץ. אין אני והוא דרים בכפיפה אחת
ג. מניעים פסולים - פניות אישיות של יצר שלטון, הצדקת אמצעים פסולים (כגון אלימות, עזות פנים, שקר), מוסר כפול (הגנה על פושעים, שילוב כוחות עם בנים סוררים), חוסר נאמנות (אחד בפה ואחד בלב, עבודה עם התנגדות לעבודה, טכנולוגיה עם שימוש בטכנולוגיה). לימדו לשונם לדבר שקר