פרשת "הגביר המעגן": בית הדין הרבני האזורי בתל אביב הנחה את הנהלת בתי הדין לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כדי שיבחן פתיחת חקירה פלילית נוכח עבירות על חוק העונשין בשל פגיעה בסדרי השלטון, זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט.
אב בית הדין הרב שלמה שטסמן והדיינים הרב אייל יוסף והרב עידו שחר קבעו כי מדובר באחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר שעמן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים.
כזכור, מדובר בבני זוג חרדים שנישאו לפני 19 שנה והתגוררו בארצות הברית - שם נולדו להם שני ילדים. לפני כעשור הגיעו בני הזוג וילדיהם לביקור בישראל. במהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבגינו נשארה נכה ומוגבלת. בתגובה, נטש אותה הבעל ומאז הוא מעגן אותה עד היום.
מחקירה של אגף העגונות בבתי הדין הרבניים עולה כי אב הבעל המעגן, איש עסקים עשיר הידוע כתורם גדול מהמגזר החרדי והחסידי, הוא העומד מאחורי העיגון.
בית הדין קבע בהחלטתו כי הגביר הוא מעגנה האמיתי של כלתו וכי הוא העומד מאחורי סרבנותו האכזרית של בנו לקיים פסק דין אשר חייב לשחררה בגט.
בית הדין הוציא נגד האב צו עיכוב יציאה מן הארץ והטיל מאסר על האב למשך שלושים יום, האב ערער לבית הדין הרבני הגדול שדחה את הערעור תוך חיובו בהוצאות, לרבות הוצאות משפט גבוהות מאוד לאוצר המדינה, והחזיר את הדיון לבית הדין האזורי. בהמשך עתרה המשפחה לבג"ץ שקבע כי הסנקציות חוקיות אך החזיר את הדיון לבחינה מחודשת לבית הדין הרבני.
בבית הדין טוענים כי המשפחה שכרה משרד לניהול משברים בעלות מוערכת של עשרות אלפי דולרים וזאת במטרה להשחיר את פני בית הדין ולנסות ליצור דעת קהל עוינת ולחץ על בית הדין.
כמו כן, נטען בבית הדין, יצרה המשפחה קשר עם הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, יזמה פגישה שלו עם הבעל המעגן בניסיון כביכול להשפיע עליו לתת גט, ומשנכשל הביאה אותו כעד בעניין. במקביל ניסתה המשפחה להפעיל לחצים באמצעות פוליטיקאים ובני משפחה באופן חסר תקדים ואסור על פי כל חוק.
בעקבות כך, נכתב בהחלטה כי "בית הדין מצא לנכון לבקש מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים להמציא החלטה זו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם יש מקום לקיומה של חקירה פלילית נוכח עברות לכאורה על פי פרק ט' לחוק העונשין – פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ובכללן זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט".