יש היום חרדים חדשים המעוניינים להביא לשינויים חברתיים במגזר החרדי, בחינוך ובתחומים נוספים. יש מעטים מהם, שמביעים תמיכה בדברים של יאיר לפיד על החרדים. האסוציאציה הראשונה שעולה לי כשאני קורא את דבריהם בפורומים שונים, זה "שוברים שתיקה". גם לאנשי שוברים שתיקה אין מושג למה מה שהם עושים הוא לא בסדר. גם הם בטוחים שהם בסך הכל משתפים פעולה עם גופים שרוצים לקדם בדיוק את אותם דברים שהם רוצים לקדם, והם מפספסים לחלוטין את המטרה.
שוברים שתיקה משוכנעים שהציבור בארץ הולך אחר מנהיגים רעים שגורמים נזק עצום לציבור שלהם ולמדינה, הם מלאים בזעם קדוש על מי שלא חושב כמוהם. כמוהם חושבים גם אלה מהחרדים החדשים, ואת מה שאני - יחד עם רוב מוחלט של הציבור - אומר לשוברים שתיקה, אני אומר גם לאותם חרדים שמשתפים פעולה עם יאיר לפיד: אתם בוגדים. נקודה.
במסגרת חברה או מדינה למי שמחזיק בדעה שהיא לא הרוב, דעה שרוב הציבור שולל, יש עדיין מספיק דרכי פעולה כדי להביע עצמם ולנסות להביא לשינוי הרצוי להם. הם יכולים לעשות הכל כדי לשכנע את הציבור לתמוך בהם, בכל דרך אפשרית. הם יכולים להילחם על זכויותיהם כמיעוט וללחום למען זה שהרוב לא ירמוס אותם.
מה שהם לא יכולים לעשות, לפחות לא אם הם רוצים להיות חלק מהציבור, זה לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים שמבקשים את רעת הציבור. בדיוק שם עובר הגבול בין חילוקי דעות, קשים ככל שיהיו, לבין הוצאה עצמית מהכלל.
דעות שאינן בקונצנזוס הן לגיטימיות, ומותר לכל אחד לומר מה שהוא רוצה, ובאופן אישי, גם אני עושה זאת לא מעט. אבל, אם המטרה היא להשפיע, להביא לשינוי דעתם של אנשים אחרים, צריך לעשות זאת בתבונה, ואת זה "שוברים שתיקה", המקורי והמשל, ממש לא עושים.
כל ביקורת יכולה להתפרש כביקורת בונה, והיא יכולה להתפרש כהשמצה. זה תלוי איך אומרים אותה, ותלוי באוזני מי היא נאמרת. ביקורת בונה נאמרת באוזני המבוקר בלבד, השמצה נאמרת קבל עם ועולם, וזה מה שעושים שוברים שתיקה. ביקורת בונה מציעה דרכים לשינוי ושיפור, השמצה מצדיקה צד יריב, וזה מה שעושים שוברים שתיקה.
זכותם לחשוב שהציבור החרדי נוהג בעדריות מסויימת, שחברי הכנסת הם אנשים אינטרסנטים הדואגים לעצמם ושגדולי התורה הם מצויים במגדל השן ואינם ערים לניסיונות בהם עומד הדור הצעיר. עדיין, הציבור החרדי בחר בהם ברוב מוחץ, ואי אפשר לבטל או להתעלם מהרוב הזה.
אפשר גם לחשוב שיאיר לפיד לא שונא, ורק רוצה את טובת הציבור ובכלל זה הציבור החרדי, מותר לחשוב, אם כי צריך להיות עיוור חירש כדי להאמין לזה. ובכל מקרה, זה גם לא רלוונטי.
כשציבור שאתה חלק ממנו רואה בגוף מסויים אוייב ומתנהלת מלחמה, אם אתה משתף פעולה עם האוייב ברמה מסויימת אתה כבר נהיה בוגד. הדברים שתאמר כבר אינם רלוונטיים, אתה פשוט מוציא עצמך מן הכלל. זה עד כדי כך פשוט.
מי שרוצה להביא לשינוי אמיתי, חייב לפעול בתוך ומתוך הציבור, הוא חייב לבוא מתוך רצון כנה ואמתי להיות חלק, וכחלק מן הכלל יש גם לו זכות דיבור. את התמיכה הוא צריך לתת לציבור שלו, ומתוך כך להביע את דעתו על הצריך ועל המותר.