ועדת חוץ וביטחון של הכנסת דנה הצהריים (שלישי) בנושא תקיפת החיילים החרדים על ידי קיצוניים. במהלך הדיון, הציגו נציגי המשטרה והפרקליטות את הדרכים בהן ניתן - לשיטתם - לבצע אכיפה נגד התוקפים. כמו כן, נציגי צה"ל הציגו את מספר החיילים המותקפים, מספר זכאים לפטור מדים וכמות המשרתים החרדים בצה"ל. נציג משרד החינוך הודיע במהלך הדיון כי נשקלת האפשרות להוציא לפועל ביקורות בישיבות המזוהות קיצוניות - דווקא בזמנים בהם נערכות הפגנות.
תת אלוף ערן שני מאגף כוח אדם בצה"ל, חשף כי 600 חיילי צה"ל חרדים קיבלו אישור ללכת לביתם ללא מדים. לדבריו, הצבא לא מעניק אישור גורף לכך בשל העובדה שחייל "צריך להיות גאה במדיו", אך מאידך - חייל חרדי שמבקש אישור חריג ללכת לביתו בלבוש אזרחי, מקבל את האישור.
באשר לנתוני הגיוס במגזר החרדי, אמר תא"ל שני: "אנחנו קרובים מאוד ליעדי הממשלה". נציג צה"ל הציג מצגת לפיה בתוך תשע שנים מספר החיילים החרדים בצה"ל גדל פי עשרה.
ח"כ אמיר אוחנה, שיזם את הדיון בוועדה, תקף את השר יעקב ליצמן שמסרב בעקביות לגנות את תקיפת החיילים החרדים, ואמר כי "בסוף דם החיילים שיישפך - על ידיו".
תת אלוף שני סיפר כי בצבא מתקבלות עשרות תלונות של חיילים חרדים על כך שמוסדות חינוך חרדים מפלים אותם לרעה על רקע שירותם בצה"ל, ומסרבים לקבל את בניהם לתלמודי התורה.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר זעם כששמע על הטענות לאפליה במוסדות כנגד בני חיילים, וביקש לקבל רשימה של מוסדות המפלים לרעה, זאת בכדי שהמדינה תבדוק אם הם מקבלים תקציבים ממשלתיים, ובמידה וכן - לשלול מהם את התקציבים. נציג הצבא הגיב כי יעביר את רשימת המוסדות, אולם ציין כי אין לו את כולם, זאת בשל החשש של חלק מהחיילים להתלונן. לדבריו, הצבא מעודד את החיילים להתלונן במשטרה על תקיפות.
נציג משטרת ירושלים סיפר בדיון כי הוגשו 100 כתבי אישום, בסה"כ, בהפגנות הגיוס, תקיפות חיילים, והפגנות על רקע חילולי שבת. נציג המשטרה סיפר כי מאז תחילת השנה התרחשו 19 מקרים של תקיפת חיילים, ולטענתו הענישה שגוזרים בתי המשפט מקלה עם מקרים חמורים אלו.
לדבריו, בסה"כ הוגשו 113 תלונות נגד תוקפי חיילים, ובמקביל הוקם צוות מיוחד במטה הארצי שעוקב אחרי התקדמות החקירות בכל מקרה. הוא הוסיף כי הוקמה גם קבוצת וואטסאפ, בה חברים נציגים מהצבא, המשטרה והפרליטות, בה הם דנים באירועים שונים הקשורים לתקיפת החיילים החרדים.
נציג הפרקליטות סיפר בדיון כי על כל אירוע ואירוע נפתחת חקירה, ועל בסיס ראיות מוגשים כתבי אישום. לדבריו: "אין מצב שנסגור תיק מהסוג הזה בטענה של 'חוסר עניין לציבור'".
נציג הפרקליטות התייחס לסוגיית הפעילות היזומה של המשטרה בשכונת מאה שערים, וסיפר כי מאז החלה הפעילות היזומה הוגשו שלושה כתבי אישום. כאשר באופן כללי הוגשו שמונה כתבי אישום בלבד.
באשר למודעות וההסתה נגד ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, טען נציג הפרקליטות כי טרם פוענח מי עומד מאחורי המודעות וההסתה, וכי נעצר האדם שהגיע למושב בו מתגורר האלוף אלמוז.
הנציג סיפר, כי באחד התיקים שבו הותקף חייל באלימות מילולית בשכונה חרדית - הוגש כתב אישום על העלבת עובד ציבור, ונגזרו על המגדף עבודות שירות.
הנציג התייחס לעבירות ההסתה, וסיפר כי כמעט בכל המקרים, כשהמשטרה מבקשת פתיחת בתיק פלילי - הם מאשרים זאת. לדבריו, עד כה אין ממצאים בתיקים מסוג זה ולא הוגש כתב אישום בחשד להסתה נגד חיילים חרדים. הוא הוסיף כי קריאת 'חרד"ק' מוגדרת כ'העלבת עובד ציבור'.
נציג הפרקליטות דיווח כי במהלך ישיבה שנערכה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט הוחלט ללכת גם על מישור של תביעות אזרחיות כנגד התוקפים. לדבריו, נעשתה פנייה לצבא בבקשה שיעביר נתונים בנושא.
כמו כן, נציג הפרקליטות סיפר כי בכוונתם לערער על גזר דינם של תוקפי הרב משה הבלין שהואשם על ידם בעידוד גיוס, ולדרוש עונש מאסר בפועל - חמור יותר מזה שנגזר עליהם.
באשר לישיבות בהן מסיתים לכאורה נגד חיילי צה"ל, הודיע הנציג כי יישקל לפעול נגדם בצעדים מנהליים של שלילת תקציבים. נציג משרד החינוך העיר כי ישקלו לשלוח ביקורות לישיבות הללו בזמני ההפגנות.