אסתי וינשטיין, שבחרה לעזוב את החיים החרדיים ואת משפחתה והפכה לחילונית, לא יכלה לשאת את הדילמה של החיים המורכבים ונטישת משפחתה ולפני כשנה מצאה את מותה בנסיבות טרגיות שזעזעו את המדינה.
יהודה שלזינגר, חושף ב"ישראל היום", פתק שכתבה וינשטיין לבעלה שלמה וכן מסמכים נוספים של הרווחה החושפים רבדים חדשים של הסיפור.
בפתק שכתבה לבעלה לשעבר, כותבת אסתי: "אני מצטערת שלמה, אני לא יכולה להמשיך לחיות בשקר הזה. אוהבת את הילדים בכל לבי! אני לא מתכוונת לעשות בעיות עם כסף כמו עיקולים וכו,' לקחתי מזומן כדי להתחיל. אם תציקו לי יותר מדי, תוזמנו להלוויה".
ההספד של הבת רחלי יוסקוביץ' בהלוויה (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)
בניגוד למה שכלי התקשורת הכלליים ציירו ודיווחו לאחר מותה, כי שמה קץ לחייה לאחר שבני משפחתה, שנותרו לחיות כחרדים, התנכלו אליה, הרי שהמסמכים של הרווחה, אותם חושף 'ישראל היום', מוכיחים תמונה שונה לחלוטין ומאששים את הטענות של בני המשפחה כי לא התנכלו אליה וכי הדילמה המורכבת בה בחרה לחיות גרמו לטרגדיה הקשה.
בסקירה של פקידת הסעד נכתב כי "אסתר מצאה עצמה במהלך השנים בדילמה קשה. היה עליה לוותר על עצמה כדי להמשיך לשחק את שהתבקש ממנה על ידי הקהילה או לוותר על משפחתה ולחזור בשאלה. אסתר לא מצאה פתרון הולם לדילמה ובחרה לנסות להתאבד. אז חשבה כי זהו הפתרון הכי פחות מכאיב, שכן כך הנזק שייגרם למשפחה יהיה מזערי."
האבא נחנק מבכי: "מבטיח לומר עלייך קדיש" (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)
לאחר שניסתה אך ללא הצלחה ולמרות שהיה לה ברור שעליה להתנתק, נכתב במסמכי הרווחה, היא החליטה לשוב לביתה כעבור עשרה ימים. "הגעגועים לבנותיה היו בלתי נסבלים עבורה".
"ברור היה לה אז וגם עכשיו כי לבנות טוב בעולמן, שאי אפשר לעקור אותן מביתן, מחייהן. היא הבטיחה לא לעזוב שוב, דיכאה את רצונותיה וצרכיה. במשך שבעה חודשים הרגישה זרה, מבחינה פיזית היתה שם, אך נפשית רצתה להיות עם בנותיה במקום אחר", נכתב במסמכים.
הנכדה החילונית והסבתא החרדית נפגשו בבית הלוויות (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)
מסמכי הרווחה חושפים גם את הצד של בעלה לשעבר, המתאר את חיי המשפחה בעבר כטובים. שלמה סיפר כי תמיד ראה את ההתלבטות של אסתר באשר לאורח החיים, כאשר היא אהבה חיים פתוחים יותר והוא אפשר זאת, ככל שיכל.
"שלמה דיבר בהערכה על אסתר, אמר כי היא חכמה מאוד ומוכשרת בתחומים רבים, אך לא יציבה בהתנהלותה", נכתב במסמכים.