תיאודור הרצל, "חוזה מדינת היהודים", שהיה בנקאי במקצועו, הקים בשנת 1897 מוסד פיננסי מסועף שנקרא תחילה 'יידישע קולוניאל באנק' ונימק זאת בכך ש"המתיישב בארץ ישראל זקוק לאשראי ולא לנדבה", כפי שכתב. מטרתו של הבנק היתה "להקים מוסד חוקי להסתדרות הציונות שכוחו יפה לבוא במשא ומתן על חברות וממלכות, למען לרכוש בדרך רשמית לעם ישראל רישיונות הדרושים להתיישבותנו בארץ אבותינו".
למרבה ההפתעה, ממסמכים שנחשפים כעת ב"כיכר השבת" - ביוזמת בית הרב קוק עולה, כי בין התורמים לבנק הציוני שהוקם לבסוף על ידי הקונגרס הציוני, היה לא אחר מאשר המקובל המפורסם הגאון הצדיק רבי יעקב משה רביקוב זצ"ל, באמצעות רכישת מניה ממניות הבנק.
המקובל שכינויו כ"הסנדלר" התקבל בפי כל, חי בין השנים תרל"ג-תשכ"ז, ולמד בצעירותו עם המקובל רבי שלמה אלישוב זצ"ל, בעל ה'לשם' וסבו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. כשעלה לארץ ישראל הוא התיישב במושבה כפר אוריה כדי לזכות לקיים את המצוות התלויות בארץ, והיה אחד מחבריה הראשונים של האגודה שקנתה את אדמות כפר אוריה.
לאחר תקופה מסוימת נקרא הרב רביקוב על ידי הראי"ה קוק זצ"ל, שהיה אז רבה של העיר יפו, להתיישב במקום מאחר ש"הוא כהן, ואין לו נחלה בארץ". הוא זה שיעץ לו לעסוק בסנדלרות והיה הראשון שגילה את כוחו הרוחני. הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל העיד: "שמעתי מפיו הקדוש של הרב קוק כי רבי יעקב הוא בלי ספק בין הל"ו צדיקים".
כעבור מספר שנים, לקראת שנת ת"ש, החל הסנדלר להתפרסם ברחבי הארץ כאיש אלוקים, ורבים שיחרו לפתחו לקבל מברכותיו. בהוראת החזון איש החל "הסנדלר" לברך אנשים, ומסופר שכשהוא הפנה אליו אנשים אמר עליו: "לדבר זה נצרך מישהו גדול ממני".
עוד קודם, בשנת 1900, רכש כאמור הרב רביקוב את מניית הבנק הציוני, מה שמעלה את האפשרות שהוא היה אז פעיל או תומך בתנועה הציונית.
יאיר דן מ'בית הרב קוק' אומר ל"כיכר השבת": "הפריטים מוכיחים, שלא רק הרב צבי יהודה הוקיר את תרומתו של הרצל לגאולת ישראל כאשר תלה תמונה קטנה שלו בחדרו בסמוך לתמונת הרב קוק, אלא גם הרב הסנדלר שתרם ממש מכספו לבנק שהרצל הקים שכל מטרתו הייתה תרומה למפעל הציוני".