שבע שנים לפטירת הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

ביום ראשון הקרוב, ליל כ"ה סיוון, עם יום פטירתו של הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, תערך עלייה לקבר הצדיק של המוני עם ישראל ותערך תפילה מאוחדת לישועת עם ישראל.

מופתים ונפלאות במחיצת הצדיק

ספרים שלמים נכתבו על הניסים שחולל רבנו, ועל המופתים שהמחישו מעט מגדולתו וקדושתו, אך כמדומה שהנהגתו של הרב בחיי־היומיום, היתה המופת הגדול ביותר.

מאור הפנים והסבלנות שבהם קיבל כל אחד ואחד כולל ילדים היו למופת. הלב הרחום שבכה עם יהודי שבא לספר על צרה, ושמח מכל הלב עם האחר שבא לבשר על שמחה, ממש כאילו שהוא בעל השמחה היה למופת.

סיום מסכת בסיומה של טיסה מתל אביב לניו יורק מבלי להשכיב או להטות את המושב, ומבלי להוריד את המעיל, זהו מופת.

וכשכל הגוף מחובר לצינורות ולמכונת הנשמה, והרב מתעקש ומבקש: תעירו אותי לנץ החמה. כי כתוב: 'יתגבר כארי', זהו מופת!

כזה היה הרב. איש ענק רוח בתורה ובעבודת ה', אך לצד זה שילב אהבת ישראל עצומה ואבהות נדירה לכל אחד מעם ישראל.

ישלח דברו וירפאם

את ההחלטה על הניתוח קיבלנו בלית ברירה, היה זה לאחר שהרופאים באו והודיעו לנו כי בננו היקר אליהו נ"י מוכרח לעבור ניתוח ראש מסובך. אנחנו כהורים, כמובן נבהלנו, אך לא רצינו לשדר בהלה בפני הבן, וביקשנו לשדר 'עסקים כרגיל', ולתת תחושה כאילו מדובר בעוד ניתוח קטן ושגרתי, אך בלב פנימה ידענו שחובה עלינו להתפלל ולעשות הכל כדי שהניתוח יעבור בשלום ובהצלחה.

עם התקרב יום הניתוח הלחץ התגבר, הפחדים והחששות נקפו, ולא היינו רגועים בכלל. והמתח שלנו השפיע - כמובן - גם על הבן, שהחל להשמיע קולות של דאגה ולחץ, והביע חשש ופחד מקיום הניתוח. הרגשנו שרק אם נזכה להכנס למעונו של מורנו הגאון רבי מרדכי אליהו, לראות את זיו פניו ולקבל את ברכתו, רק אז אנחנו באמת נוכל להיות רגועים.

שמנו פעמינו מבית החולים איכילוב בתל־אביב לירושלים, וביקשנו אישור מיוחד כדי שנוכל לשחרר ולקחת איתנו גם את הבן, כדי לקבל פני שכינה.

את דלת הבית פתח לפנינו רבנו בעצמו, בסבר פנים יפות ומאירות, כדרכו, הוא הזמין אותנו פנימה לחדר המרכזי, וכששמע את הסיבה לשמה הגענו, ישב ושוחח שעה ארוכה עם בננו שיחיה, כאילו היה חברו ומכירו משכבר הימים. ואנו ההורים עומדים ומתבוננים בפליאה כיצד גדול הדור יושב ומשוחח ומספר לילדנו על חייו שלו, סיפורים ועובדות מימי ילדותו ונעוריו, וכך עודד ותמך וסילק כל דאגה.

רגע לפני שיצאנו מחדרו, אני בקול ענות חלושה שואל ומבקש: "הרופאים אומרים שהניתוח מסוכן ואפשר גם שיביא לתוצאות חמורות. מה נוכל לעשות?!". והרב בפסקנותו הידועה אומר: "ישלח דברו וירפאם", ללא כל ספק.

ואני עוד מנסה להקשות: "אבל...". והרב עונה: "הם יעשו עבודתם – ואנחנו נעשה עבודתנו".

כך יצאנו ממו"ר הרב, כשאנחנו באמונה שאם אנחנו נעשה את עבודתנו בתפילה ותחנונים, ומעלינו נמצא הרב שגם הוא עושה את עבודתו – "עבודה שבלב זו תפילה", הרי ודאי הוא שאין תפילת הצדיק חוזרת ריקם. צדיק גוזר והקב"ה מקיים, ולכן אין כל סיבה לדאגה.

ותהילה לאל, על כל הטובה אשר גמלנו, ב"ה הניתוח הסתיים בהצלחה גדולה, ולאחריו הבן חזר לאיתנו ונתקיימו בו דברי רבנו: "ישלח דברו וירפאם".

יום פטירת הצדיק והעלייה לקבר ביום ראשון הקרוב, ליל כ"ה סיוון, ברחבה בהר המנוחות בירושלים בשעה 18:00| לפרטים לחצו כאן >>

כי עין בעין יראו

לאחייני, יוסף חיים, בן החמש, היתה דלקת עיניים רצינית במשך תקופה ארוכה, כל התרופות והניסיונות שעשינו לא הועילו. שקיקי תה ומשחות נמרחו, אך העין עודנה אדומה ומנופחת מעט. מה עושים?

באותה תקופה נכנס גיסי למעונו של רבנו, לחגיגת ה'חלאקה' לבנו הקטן, גם יוסף חיים האח הגדול הצטרף, אחרי גזירת השער והברכה לחתן ה'חאלקה', ביקש האב ברכה גם עבור יוסף חיים, שיירפא מדלקת העיניים הטורדנית. והרב, הרב הביט עמוקות בעיניו של יוסף חיים, חייך אליו, ואמר: "כי עין בעין יראו".

כשיצאו משם, הביעה אמו של יוסף חיים את אכזבתה על שהרב לא בירך אותו ברכה ארוכה יותר, ואפילו לא שם ידיו על ראשו של הילד.

אך הנה, למחרת היום, בעת שבאו לאסוף את יוסף חיים מהגן, שאלה הגננת את אמו בפליאה: "איזו תרופה נתתם לו? עברה לו לגמרי הדלקת!". ואמו בתשובה הביטה על בנה בן השלש, והצביעה על ראשו, "הכל בזכות החאלקה שעשינו אצל הצדיק", אמרה והבינה שגם אם הרב אמר רק 4 מילים, ברכתו מיד משפיעה ועושה רעש גדול בשמים.

השם שפתי תפתח

בני הגיע כבר לגיל שלוש ועדיין לא דיבר. לקחנו אותו לטובי המומחים אך לא היה בידם פתרון למצוקתנו. החלטתי להגיע לרב אליהו זצ"ל ולבקש את ברכתו.

כיון שהרגשתי קרוב מאוד לרב, הרשתי לעצמי להיות קצת "חוצפן": לקחתי את בני הקטן, הושבתי אותו על ברכי הרב ואמרתי לרב: הרב, הילד שלי לא יוצא מכאן, עד שהוא לומד לדבר.

הרב חייך אל בני, שם את אצבעו על שפתיו, ואמר לו: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". אין צורך לומר שבני בן השלוש יצא מהרב מדבר.

(הרב אליהו שרים - ראש ישיבת 'תורה והוראה', תל אביב)

"שבשפלנו זכר לנו..."

סיפר לי פעם יהודי אחד שביזו אותו, ואף הוציאו עליו "פשקוילים" ופירסמו עליו בחוצות העיר דברי בזיון, ובושתו היתה נוראה, ובא בשברון לבו להגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, וסיפר לו את אשר עושים לו, הרב השיב לו תשתוק, ואל תשיב למחרפיך דבר, ובזכות שתכפה את רצון הנקמה שבך בעז"ה תזכה לבן זכר...

תמה הלה, ושאל לרב מה קשר ברכה זו למצבי, השיב לו הרב בדרך רמז, נאמר בתהלים (תהלים קלו, כג) "שבשפלנו זכר לנו...", אם הושפלת - בעזרת ה' תזכה לבן זכר... וכך הוה, ונולדו לו לא בן אחד אלא כמה בנים זה אחר זה.

(הרב יעקב ישראל לוגאסי, ספר "חי באמונה"־ג', ענוה)

יום פטירת הצדיק והעלייה לקבר ביום ראשון הקרוב, ליל כ"ה סיוון, ברחבה בהר המנוחות בירושלים בשעה 18:00| לפרטים לחצו כאן >>