השבוע התבשרנו בצער רב על פטירתו של הרב שלמה פפנהיים זצ"ל מראשי "העדה החרדית", שבמשך עשרות שנים פעל גדולות ונצורות בתחום החינוך ובתחומים רבים נוספים. את הדברים הבאים אני מבקש להקדיש לזכרו.
חז"ל אמרו "אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח. ואמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל וכל שכן שהוספתי בו אהבה לקיים מה שנאמר: אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך" (ערכין טז,ב) ופרש"י "שיודע להוכיח: דרך כבוד שלא יהו פניו משתנין". דברים אלו נאמרו אמנם על דברי תוכחה ומוסר, אבל נראה שהם נכונים באותה מידה גם על כל ויכוח בין אדם לחברו בכל נושא שהוא, כשכל צד מבקש להוכיח שהצדק עמו, וגם כאן ניתן לומר כדברי ראב"ע שמעטים הם אלו היודעים להוכיח כדבריהם באופן מכובד".
המתבונן בשיח הקיים בעולמנו בין דתיים לחילוניים, בין ימין לשמאל, בין חרדים לכלל החברה, בין החרדים בתוך עצמם, וכן בכל ויכוח בין בעלי עמדות שונות, יגלה שכמעט כל אחד מאיתנו מדבר במרבית המקרים בעיקר עם עצמו. אנו רגילים להביע את עמדתנו באופן נחרץ, ולשלול את הדעה שכנגדנו בזלזול ובהצגתה כסרת טעם וכחסרת בסיס, ולעתים רבות גם להציג את המחזיקים בדעה הנגדית כאנשים לא חכמים או לא הגונים וכיו"ב. את התמונה הזו ניתן לראות במגוון מקומות גם על גבי העיתונות הכתובה, גם בכלי התקשורת האלקטרוניים, גם באתרי האינטרנט והרשתות החברתיות, וכמובן גם בוויכוחים פנים אל פנים בזירות שונות.
הרב פפנהיים בראיון ל"קול חי". ארכיון
היכולת להביע עמדה ברורה ומנומקת, לצד הקשבה וכבוד אמתי ועמוק לצד שכנגד - הן לבעל הדעה והן לדעה עצמה - היא מהדברים הקשים ביותר לאדם. היא נחוצה לא רק מטעמים של נימוסים ודרך ארץ בין איש לרעהו, אלא גם כדרך הנדרשת לאדם המבקש להגיע לבירור האמת, שהרי אם לא יקשיב באופן רציני ועמוק לדעות אחרות ויבחן אותם, כיצד יבקש ויגיע לחקר האמת. את הדבר הפשוט הזה מצאנו גם במקומות שונים בחז"ל וגם בהגות הפילוסופית ובעיקר בספר "על החירות" של ג'ון סטיוארט מיל.
מבחינתי, את ההמחשה הטובה ביותר ליכולת הזו נתן לי הרב שלמה פפנהיים זצ"ל, כשזכיתי להשתתף כמה וכמה פעמים במפגשים שלו עם בעלי דעות רחוקות משלו כרחוק מזרח ממערב. הוא נהג בכולם בכבוד יוצא דופן והוא האזין לדבריהם ברוב קשב גם כשהם כללו התבטאויות חריפות כנגד עמדותיו וכנגד הקהילה שהוא היה ממייצגיה, ואז היה מציג את עמדותיו באופן ברור ובהיר ללא התלהמות וללא הגבהת קול, עד שכל הנוכחים לא יכלו שלא להתפעל מהאיש ומעמדותיו הבהירות גם את לא הסכימו אתו.
חוסר היכולת שלנו להתווכח בינינו באופן זה, מביא עלינו לדעתי הרבה מהמאבקים והפילוגים הפנימיים בחברה הישראלית בכלל ובקהילה החרדית בפרט, גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט. מי יודע כמה מריבות ומחלוקות ששורשם בחוסר הידברות בעניינים רוחניים וגשמיים וכמה וגירושין ומאבקי כוח שררה וירושה, היו יכולים להיחסך אם היינו יודעים את אומנות הוויכוח.
יהי זכרו של רבי שלמה זצ"ל ברוך ויה"ר שנזכה להידבק בדרכיו.